סדרת הרכבות

סדרת הרַכבות
The Railway Series
מפת קווי הרַכבות באי האגדי סודור
מפת קווי הרַכבות באי האגדי סודור
מידע כללי
מאת וילברט אודרי
כריסטופר אודרי
איורים ויליאם מידלטון
רג'ינלד פיין
קלרנס רג'ינלד דאלבי
ג'ון ת. קני
פיטר וגונבור אדוארדס
קלייב ספונג
שפת המקור אנגלית
סוגה ספרות ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1945-1946, 1948-1970, 1972, 1983-1996, 2007, 2011
הוצאה בעברית
תרגום לא תורגמה לעברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

The Railway Seriesתרגום חופשי: "סדרת הרַכבות") היא סדרת ספרי סיפורת העוסקת בעלילותיה של מערכת רכבות הממוקמת באי האגדי סודור. בסדרה קיימים ארבעים ושניים ספרים. עשרים ושישה מספרי הסדרה נכתבו על ידי הכומר האנגלי וילברט אודרי בין השנים 1945 ו-1972. שישה עשר ספרים נוספים נכתבו על ידי בנו, כריסטופר אודרי - ארבעה עשר נכתבו בין השנים 1983 ו-1996, ושניים נוספים נכתבו בשנים 2007 ו-2011.

כמעט כל סיפורי הסדרה מבוססים על אירועים אמיתיים. וילברט אודרי, שהיה חובב רכבות במשך כל חייו, הקפיד כי הסיפורים יהיו מציאותיים ככל הניתן. כל דמויות הקטרים מבוססים על קטרים מסדרות אמיתיות, ואף חלק מקווי הרַכבות בסדרה מבוססים על קווים אמיתיים באזור האיים הבריטיים.

הדמויות והסיפורים מסדרת הספרים הרכיבו בהמשך את הבסיס לסדרת הטלוויזיה "תומס הקטר וחברים".

כמו כן, לאורך השנים הופקו גם ספרים מוקלטים של סיפורי הסדרה תחת השם "סיפורי הרַכבות".

וילברט אודרי החל לעבוד על הסיפור הראשון בסדרה במהלך שנת 1942 כאשר בנו כריסטופר חלה בחצבת והיה מרותק לחדר חשוך. במהלך אותה התקופה וילברט סיפר לכריסטופר סיפורים והקריא לו שירים קצרים שונים עם חרוזים על מנת לשמח אותו. אחד מאותם השירים, שאותו אהב כריסטופר במיוחד, היה:

Early in the morning, Down at the station, All the little engines standing in a row. Along comes the driver, Pulls the little lever, Puff Puff Chuff Chuff, Off we go

מקורו המדויק של החרוז אינו ידוע, אבל מחקר שערך הסופר האנגלי בראיין סיבלי מעיד על כך שמקור החרוז הוא אף מלפני תקופת מלחמת העולם הראשונה. התשובות של וילברט אודרי לשאלות של כריסטופר אודות החריזה הובילו את וילברט ליצור את הסיפור הקצר הראשון בסדרה ששמו היה "יומו של אדוארד". סיפור זה התמקד בעלילותיו של אדוארד הקטר הכחול, קטר ישן שמורשה לצאת מהמבנה בו שהה ליום אחד. בהמשך וילברט יצר את הסיפור השני בסדרה שהתמקד גם כן בדמותו של אדוארד. בסיפור זה שולבה גם דמותו של גורדון הקטר הגדול. גורדון נקרא על שמו של ילד שחי באותו הרחוב של משפחת אודרי ואשר אותו כריסטופר החשיב לשתלטן. מקורו של הסיפור השלישי בסדרה ("סיפורו העצוב של הנרי") היה בחמשיר שכריסטופר אהב:

Once, an engine attached to a train, Was afraid of a few drops of rain. It went into a tunnel, And squeaked through it's funnel, And never came out again.

כמו בשיר הקודם, גם המקור של שיר זה איננו ידוע עד היום. ראוי לציין כי אודרי קיבל בעבר מכתב בו נטען כי שיר זה הוא בעל דמיון רב לשיר שהופיע בספר שירי ילדים שהופץ בשנת 1902:

Once an engine when fixed to a train Was alarmed at a few drops of rain, So went 'puff' from its funnel Then fled to a tunnel, And would not come out again

בסיפור זה הופיעו לראשונה דמויותיהם של הנרי הקטר הירוק והמנהל השמן.

מרגרט, אשתו של וילברט, עודדה אותו בהמשך לשלוח את שלושת הסיפורים לחברת ההוצאה לאור של אדמונד וורד במהלך שנת 1943. ראש מחלקת ספרי הילדים של החברה ביקש מאודרי שיפיק סיפור רביעי בסדרה שיעסוק בעלילותיהם של שלושת הקטרים מהסיפורים הקודמים ואשר בו הקטר הנרי ישוחרר מהמנהרה בו נכלא בסיפור הקודם. אף שווילברט לא התכוון במקור כי עלילת הסיפורים אודות שלושת הקטרים תתרחש באותו קו הרכבת, הוא נעתר בהמשך לבקשה זו כשכתב את הסיפור הרביעי בסדרה "אדוארד, גורדון והנרי". ארבעת הסיפורים יצאו לראשונה לשווקים ב-1945 בתוך כרך אחד שנקרא "The Three Railway Engines". את האיורים בספר זה אייר ויליאם מידלטון.

בחג המולד שנת 1942 נולדה דמותו של תומס הקטר, שבהמשך הפך לדמות הראשית בסדרה. אודרי יצר באותה שנה קטר צעצוע עבור בנו כריסטופר, והקטר זכה לשם תומס. כריסטופר ביקש בהמשך מאביו שיכתוב עבורו סיפורים אודות תומס. בעקבות כך, ב-1946 פרסם אודרי את הספר "Thomas the Tank Engine". ספר זה אויר על ידי רג'ינלד פיין. בדומה לספר הקודם בסדרה, ספר זה זכה להצלחה רבה ועקבות כן וילברט התבקש לכתוב סיפורים שיתמקדו בעלילותיו של הקטר ג'יימס, שהוצג לראשונה בסיפור הקצר "תומס ורכבת החילוץ" (הסיפור האחרון בספר "Thomas the Tank Engine"). הספר "James the Red Engine" יצא לשווקים לראשונה בשנת 1948, השנה בה קווי הרַכבות בבריטניה הולאמו. בשל כך המנהל השמן בסדרת הספרים זכה החל מעתה לשמו הרשמי שבו הוא נודע עד היום - המפקח השמן (Fat Controller).

הספר "James the Red Engine" היה הספר הראשון שאויר על ידי קלרנס רג'ינלד דאלבי. ספר זה, שהוא אחד מהספרים המוכרים ביותר בסדרת הספרים הוא גם אחד מהספרים השנויים ביותר במחלוקת בסדרת הספרים. דאלבי אייר את כל יתר הספרים בסדרה בשנים הבאות עד לספר "Percy the Small Engine" ‏(1956). דאלבי יצר איורים חדשים לספר המקורי בסדרה וביצע מספר שינויים באיורים של הספר "Thomas the Tank Engine".

הספרים הבאים בסדרה הציגו לראשונה דמויות בולטות שונות כגון אנני וקלרבל, פרסי הקטר הקטן וטובי קטר הטראם.

על מנת שהסיפורים יהיו אמיתיים כמה שאפשר, וילברט קיבל השראה רבה בעת הכתיבה ממספר ספרים בספרייה הפרטית שלו, בנוסף לטור "scrapheap" בעיתון "Railway Gazette" שהיה שימושי במיוחד עבור אודרי כמקור לתקריות רכבות יוצאות דופן שאותן שילב אודרי בסדרת הספרים. וילברט המשיך לעבוד על סדרת הספרים עד שנת 1972 שבה פרסם את הספר העשרים ושישה בסדרה - "Tramway Engines". אודרי, שהחל להתקשות להמציא רעיונות לסיפורים חדשים בסדרה, החליט בעקבות כך כי הגיע הזמן לפרוש. אף שווילברט אודרי לא כתב ספרים חדשים נוספים בסדרה לאחר 1972, הוא כן כתב בהמשך סיפור ספין-אוף לסדרת הטלוויזיה בשם "מסיבת חג המולד של תומס" ויצר גם מספר מהדורות מורחבות לחלק מהספרים הישנים בסדרה. כמו כן כתב גם את הספר "האי סודור: העם, ההיסטוריה והרכבות" (The Island of Sodor: Its People, History and Railways). בנוסף לכך הוא כתב גם מספר סיפורים קצרים ומאמרים שפורסמו בשנתונים של הזיכיון (Thomas and Friends annuals).

סדרת ספרי ההמשך של כריסטופר אודרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר אודרי, בנו של וילברט, המשיך לכתוב את סיפורי הסדרה החל משנת 1983. את ההשראה לסיפור הראשון שיצר קיבל כשביקר בקו הרכבת Nene Valley Railway שבקיימברידג', אנגליה. בהמשך יצר ארבעה סיפורים חדשים נוספים: "Triple Header" ,"Stop Thief!" ,"Mind That Bike" ו-"Fish". כריסטופר הראה את כל הסיפורים לאביו, שהציע לו לשלוח את הסיפורים לחברת ההוצאה לאור. באותה העת עבדה חברת ההפקות Clearwater Features על הפקת העיבוד לטלוויזיה, ובשל כך הסכימה חברת ההוצאה לאור קיי וורד לפרסם סיפורים חדשים ב"סדרת הרַכבות" פרי עטו של כריסטופר אודרי. הספר "Really Useful Engines" יצא לאור בשנת 1983.

כריסטופר אודרי הוציא לשווקים שישה עשר ספרים נוספים ב"סדרת הרַכבות", בהם הספר השלושים ותשעה בסדרה - "Thomas and The Fat Controller's Engines". חלק מהסיפורים שכתב שימשו גם כבסיס לעלילה של סדרת הטלוויזיה.

אף על פי כן, לאורך השנים נוצרה אי התאמה בין החזון של כריסטופר אודרי לבין הבקשות שהציב המוציא לאור - ניגוד אינטרסים שנבע באופן אירוני דווקא בשל ההצלחה של סדרת הטלוויזיה. סדרת הטלוויזיה הפכה את תומס לדמות המרכזית והפופולרית ביותר ב"סדרת הרַכבות" וכתוצאה מכך, המוציא לאור החל לדרוש בהדרגה יותר ויותר סיפורים שעלילתם תתמקד בתומס. כפשרה פורסמו כרכים רבים בהם שולב שמו של תומס, אף כשעלילות הסיפורים לא התמקדו בו. הספר "Thomas and The Fat Controller's Engines" הכיל רק סיפור אחד שעלילתו התמקדה בתומס. בספר "Thomas Comes Home" הופיע תומס בעמוד האחרון בלבד. הספר "New Little Engine", הספר הארבעים בסדרת הספרים, יצא לאור בשנת 1996. חברת אגמונט, חברת ההוצאה לאור של הזיכיון באותה העת, החליטה להפסיק להפיץ ספרים חדשים בסדרה ואיפשרה לקטלוג הקיים לצאת מהדפוס.

בשנת 2005 הפיצה לראשונה חברת Sodor Enterprises, בבעלותו של כריסטופר אודרי, ספר בשם "סודור: קריאה בין השורות" (גם: "בין הפסים" או "בין הקווים"; Sodor: Reading Between the Lines). ספר זה סיפק הצצה רחבה יותר לעולמו של האי סודור. דרך חברת ההפצה Sodor Enterprises כתב והפיץ כריסטופר אודרי מספר ספרים נוספים לילדים שעלילתם עוסקת ברכבות, שרובם מתרחשים בקווי רכבת אמיתיים בבריטניה. כמו כן המשיך כריסטופר לפרסם באמצעות חברת ההפצה שלו את הסיפורים ב"סדרת הרַכבות" המקורית ולנכוח באירועים שונים שהיו קשורים לסדרה.

בשנת 2006 החלו המוציאים לאור להחזיר לשוק את הספרים בפורמט המקורי. כמו כן, 14 הספרים שנכתבו על ידי כריסטופר הופצו מחדש באוגוסט 2007.

ב-3 בספטמבר 2007 הוציא כריסטופר ספר חדש, "Thomas and Victoria", והסדרה הגיעה לארבעים ואחד כרכים. הספר אויר על ידי קלייב ספונג. ספר זה טיפל בבעיות בקשר לתנועת שימור קווי הרכבת.

וילברט אודרי: 1945 - 1972

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. שלושת קטרי הרכבת (1945), איורים: ויליאם מידלטון, רג'ינלד דאלבי
  2. תומס הקטר (1946), איורים: רג'ינלד פיין ורג'ינלד דאלבי
  3. ג'יימס הקטר האדום (1948), איורים: רג'ינלד דאלבי
  4. שובו של תומס הקטר (1949), איורים: רג'ינלד דאלבי
  5. קטרים בעייתיים (1950), איורים: רג'ינלד דאלבי
  6. הנרי הקטר הירוק (1951), איורים: רג'ינלד דאלבי
  7. טובי קטר הטראם (1952), איורים: רג'ינלד דאלבי
  8. גורדון הקטר הגדול (1953), איורים: רג'ינלד דאלבי
  9. אדוארד הקטר הכחול (1954), איורים: רג'ינלד דאלבי
  10. ארבעה קטרים קטנים (1955), איורים: רג'ינלד דאלבי
  11. פרסי הקטר הקטן (1956), איורים: רג'ינלד דאלבי
  12. שמונת הקטרים המפורסמים (1957), איורים: ג'ון ת. קני
  13. דאק וקטר הדיזל (1958), איורים: ג'ון ת. קני
  14. הקטר הקטן והישן (1959), איורים: ג'ון ת. קני
  15. הקטרים התאומים (1960), איורים: ג'ון ת. קני
  16. קטרי השלוחה (1961), איורים: ג'ון ת. קני
  17. הקטר הישן והאבירי (1962), איורים: ג'ון ת. קני
  18. סְטֶפּני מרכבת בְּלוּבֶּל (1963), איורים: גונבור ופיטר אדוארדס
  19. קטרי ההר (1964), איורים: גונבור ופיטר אדוארדס
  20. קטרים מאוד ישנים (1965), איורים: גונבור ופיטר אדוארדס
  21. קטרי הקו הראשי (1966), איורים: גונבור ופיטר אדוארדס
  22. קטרי המסילה הקטנה (1967), איורים: גונבור ופיטר אדוארדס
  23. קטרים בעלי יוזמה (1968), איורים: גונבור ופיטר אדוארדס
  24. אוליבר הקטר המערבי (1969), איורים: גונבור ופיטר אדוארדס
  25. דיוק הקטר האבוד (1970), איורים: גונבור ופיטר אדוארדס
  26. קטרי הרכבת הקלה (1972), איורים: גונבור ופיטר אדוארדס

כריסטופר אודרי: 1983 - 2011

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. קטרים רבי תועלת (1983), איורים: קלייב ספונג
  2. ג'יימס וקטרי הדיזל (1984), איורים: קלייב ספונג
  3. קטרים קטנים ונהדרים (1985), איורים: קלייב ספונג
  4. עוד על אודות תומס הקטר (1986), איורים: קלייב ספונג
  5. גורדון הקטר המהיר (1987), איורים: קלייב ספונג
  6. טובי, קרונות משא וצרות (1988), איורים: קלייב ספונג
  7. תומס והתאומים (1989), איורים: קלייב ספונג
  8. ג'וֹק הקטר החדש (1990), איורים: קלייב ספונג
  9. תומס ותערוכת הרכבת הגדולה (1991), איורים: קלייב ספונג
  10. תומס שב הביתה (1992), איורים: קלייב ספונג
  11. הנרי ורכבת האקספרס (1993), איורים: קלייב ספונג
  12. וילברט קטר היער (1994), איורים: קלייב ספונג
  13. תומס והקטרים של המפקח השמן (1995), איורים: קלייב ספונג
  14. הקטר הקטן והחדש (1996), איורים: קלייב ספונג
  15. תומס וויקטוריה (2007), איורים: קלייב ספונג
  16. תומס וחבריו (2011), איורים: קלייב ספונג