סטן

סְטֵן
	תמ"ק סטן, סימן 2
מידע כללי
סוג	תת-מקלע
תכנון	סרן רגינלד שפרד והרולד טרפין, 1940
מדינה מייצרת	הממלכה המאוחדת; קנדה; ישראל
יצרן	מפעל הנשק הקל המלכותי, BSA, מספר חברות קטנות, האצ"ל, ההגנה
תקופת השימוש	1941 – אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20
מלחמות	מלחמת העולם השנייה; מלחמת העצמאות; מלחמת קוריאה; מלחמת סיני; מלחמת וייטנאם
מחיר ליחידה	4 לירות שטרלינג (בתקופה בו יוצר לראשונה)
יחידות שיוצרו	כ-4.5 מיליון יחידות במהלך מלחמת העולם השנייה.
מידע טכני
קליבר	9 מ"מ פרבלום
פעולה	רתע, מכנס פתוח
הזנה	מחסנית
כוונות	ברזל
אורך כולל	760 מ"מ
אורך קנה	196 מ"מ
משקל ריק	3.2 ק"ג (סימן 2)
קצב אש	כ-500 כדורים בדקה (משתנה בין הדגמים)
מהירות לוע	365 מטר לשנייה

ערך זה עוסק בתת מקלע בריטי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סטן (פירושונים).

סְטֵן (באנגלית: Sten) הוא תת-מקלע בריטי, שיצורו החל במלחמת העולם השנייה. בנוסף לבריטניה הוא יוצר בכמויות גדולות גם בקנדה ובישראל. הסטן הצטיין בפשטות ייצור ותפעול חסרת תקדים לזמנו.

רקע

הסטן נוצר כנשק קל, שאפשר לייצר אותו במהירות ובזול בתנאי החירום של מלחמת העולם השנייה. הבריטים היו זקוקים נואשות לנשק כזה, שניתן לצייד בו יחידות תומכות לחימה, יחידות מוצנחות וקצינים. בנוסף רצו הבריטים שהנשק יירה תחמושת בקוטר 9 מילימטר, על מנת לעשות שימוש בתחמושת שנלקחה שלל מהגרמנים.

מאפייני הנשק

הסטן היה תת-מקלע פשוט וזול. נאמר עליו שכדי לייצרו נדרשים רק צינור מתכת וקפיץ. פשטות זו הייתה היתרון והחיסרון הגדול ביותר של הסטן. הסטן היה קטן וקל משקל יחסית לתקופה ונראה כמו קנה עם הדק וקת, ללא חלקי עץ או פלסטיק וללא עזרים כלשהם.

פשטות הייצור והמחיר הזול (ארבע לירות שטרלינג ליחידה) אפשרו לבריטים לייצר מיליוני סטנים. דגם סימן שלוש של הסטן היה ניתן לייצור ב-5 שעות עבודה בלבד. הדבר איפשר תיקונים בשדה, אלתורים, ואף ייצור מחתרתי על ידי הפרטיזנים במזרח אירופה. יתרון נוסף של הסטן היה ממדיו הקטנים, שחיבבו אותו על יחידות מיוחדות ומוצנחות.

על צד השלילה, הסטן היה נשק גרוע מבחינה טכנית: הוא נטה למעצורים רבים, בעיקר בשל מחסניות גרועות, לפליטת כדורים כאשר ספג חבטה, ולו הקלה ביותר ולאי דיוק ניכר.

יוצרו 5 דגמים של סטן, כאשר הראשון מורכב יחסית, השני יוצר בכמויות הגדולות ביותר, השלישי היה הפשוט ביותר, הרביעי היה דגם נסיוני, והחמישי כלל שינוי מזערי של החלפת קת המתכת לעץ.

לאורך שנות השימוש הבריטי, שנמשך עד שנות השישים, תוקנו חלק מהמגרעות. התכנון הבסיסי נותר פשוט, עדות לתקופת החירום שבה יוצר הנשק. הסטן הוחלף בסטרלינג, שהיה שילוב של פשטות וייצור איכותי ואמין.

יצור סטן בישראל (תמ"ת)

בשנות הארבעים המאוחרות, כחלק מהכנות ההגנה לקראת לחימה כוללת בערביי ארץ ישראל, החלו היישוב היהודי וההגנה בהקמת תעשייה מחתרתית של ייצור נשק קל תחת אפו של המנדט הבריטי. הנשק שנבחר לייצור בהיקף רחב היה הסטן. הסיבה הייתה ברורה למדי - פשטות וקלות ייצור. בנוסף, קל היה "להסליק" את הסטן בגלל גודלו הקטן והפשטות שבפירוקו למספר חלקים. הסטן יוצר תחת השם תמ"ת - "תת מקלע תוצרת עבודה עברית". נשק זה גם יוצר ביוזמת מחתרת האצ"ל. כמה אלפי יחידות יוצרו בבתי מלאכה עבור הארגון משנת 1947 ועד ששולב הארגון בצה"ל.

לוחמי תש"ח מאוד לא אהבו את הסטן עקב מספר סיבות:

הכלי לא היה אמין, לא תמיד פעל.
לפעמים גרם לתאונות עקב פליטות כדורים.
היה מאוד לא נוח לנשיאה על הגוף.

הסטנים יוצרו במספרים גדולים יחסית, ויוצרה במחתרת גם תחמושת 9 מ"מ עבורם, בעיקר במפעל סודי שנבנה בעומק של כ-8 מטרים מתחת לאדמה והופעל על ידי חברי קיבוץ מעגן מיכאל שישבו כהכשרה ליד העיר רחובות. אז נקרא המפעל "מכון איילון". כיום נקרא המקום "גבעת הקיבוצים". הסטן שימש את ההגנה ואת צה"ל עד אמצע שנות החמישים (כולל במלחמת העצמאות) עת הוחלף על ידי תת-מקלע העוזי^[1]] שפיתח עוזיאל גל.