סילוואד

סילוואד
سلواد
סילוואד במבט מעפרה
סילוואד במבט מעפרה
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
שטח 18.8 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 6,000 (2007)
קואורדינטות 31°59′10″N 35°15′33″E / 31.986111111111°N 35.259166666667°E / 31.986111111111; 35.259166666667 
אזור זמן UTC +2

סילוואדערבית: سلواد) הוא כפר פלסטיני בשומרון השייך לנפת רמאללה ואל-בירה. הכפר משתרע על שטח של כ-18.8 קמ"ר. בשנת 2007 חיו בה כ-6,000 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

זאב וילנאי לא הצליח להתחקות אחרי מקור שמו של הכפר[1], אולם התושבים מעלים שני הסברים. הראשון הוא שהשם הוא הֶלחם של שתי המילים: לְסָאן (لسان. בעברית: לשון) וְ ואדי (وادي. בעברית: ואדי, ערוץ נחל) והיישוב אכן נראה כלשון של ואדי אל-חרמייה (כיום עובר בו כביש 60) הנכנסת אל בין ההרים שמצפון לו[2]. אחרים טוענים ששם הכפר הוא הלחם של המלה "סאל" שפירושה הקדום היה קנקן, עם המילה ואדי, והם מצביעים על צורת הקנקן של הכפר: צידו הצפוני מעוגל והצד הדרומי מלבני מאורך.

הסבר נוסף: שמה של העיירה בתרגום לעברית הוא "מעל הוואדי".[דרוש מקור]

סילוואד נסקרה במסגרת הסקר הארכאולוגי שנערך לאחר מלחמת ששת הימים, והתגלו חרסים מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית.[3]

העיירה הוקמה לאחר שתושבי הכפר 'ליסאן אל-ואדי' עזבו את כפרם ששכן מספר קילומטרים צפונה בגלל בעיות ביטחוניות והקימו כפר חדש.[דרוש מקור] תושבי העיירה הם משבט בני המורה שהיו ידועים כשודדים אכזריים, על-כן נקרא הוואדי שעובר ליד העיירה נחל השודדים.[דרוש מקור]

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בסילוואד 380 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 1,635 תושבים, 4 נוצרים והשאר מוסלמים[4].

סילוואד הפך באופן רשמי לכפר עם ועד מנהל בתקופת השלטון הירדני. בשנות ה-70, במסגרת המאבק בטרור ברצועת עזה, צה"ל הגלה תושבים מרצועת עזה לשכונה שהוקמה עבורם בסילוואד[5]. רבים מתושבי העיירה מחזיקים באזרחות של ארצות הברית ומקיימים קשרי משפחה עם קרוביהם בארצות הברית[5].

מפקדי אוכלוסין - סילוואד
שנה תושבים מקור הערות
1870 817 [6] גברים בלבד. גרו ב-205 בתים
1896 1845 [7]
1922 1,344 [8][9]
1931 1,635 [8] גרו ב-380 בתים. מהם היו 4 תושבים נוצרים
1945 1,910 [8][10]
1961 3,215 [8]
1982 2,552 [8]
1987 4,170 [8]
1997 5,121 [8]
2005 7,006 [8]
2007 7,492 [8]

סילוואד שוכנת 12 ק"מ צפונית לרמאללה, קילומטר אחד צפונית להתנחלות עפרה, מערבית להר בעל חצור. חלקה המערבי צופה על כביש 60. לעיירה שתי כניסות: הכניסה המערבית לכביש 60 והכניסה המזרחית מכביש 449. מערבית לה יושב הכפר הערבי יברוד.

בשנת 1945 ערך המנדט הבריטי סקר ובו נמצא ששטח הכפר הוא: 18,880 דונם, מתוכם: על 72 דונם הכפר היה בנוי, 15,405 דונם היו שטחים חקלאיים והיתר – 3,403 דונם היו אדמות בּוּר.[8] בשנת 1980 הגיעו ממדי הכפר עצמו לכדי יותר מ-300 דונם. ובשנת 2012 נמצא שהשטח הבנוי הוא כ-1,496 דונם.[11]

ב-1966 הכריז השלטון הירדני על הפקעת שטחים מדרום לסילוואד, על מנת להקים בסיס צבאי. בטרם הושלמו הליכי ההפקעה, עברו אזורי יהודה ושומרון לשליטת צה"ל. ב-1975 התנחלו בשטח הבסיס הירדני הנטוש ראשוני מתיישבי עפרה. לאחר הקמת עפרה עלו תלונות מצד תושבי סילוואד על הפקעת אדמות שעובדו על ידם ומנגד המתנחלים ונציגי המדינה טענו שהקרקעות היו אדמות טרשים. לגבי חלק מהקרקעות שהופקעו נטען שהם הופקעו לצורכי ביטחון או שבכלל היו אדמות מדינה[12].

הגדר המקיפה את ההתנחלות עפרה כולאת בתוכה חלק מהאדמות החקלאיות של סילוואד. בעקבות עתירה לבג"ץ[13] ב-2009, הבטיח צה"ל להקים עד סוף 2012 גדר חדשה. ואולם נכון לראשית פברואר 2013, העבודות טרם החלו[14].

בנובמבר 1996 הוקם מאחז עמונה (שעם השנים הפך ליישוב קהילתי), על שלוחה של הר בעל חצור. האדמות שעליהן הוקמה עמונה רשומות על שם תושבי הכפר סילוואד ותושבי עמונה טענו שהן נרכשו כחוק. מחלוקת זו וטענות נוספות הגיעו עד לבג"ץ שהורה על פינוי היישוב ואכן בפברואר 2017 פונו המתיישבים והשטח הוכרז כשטח צבאי סגור[15][16].

בעקבות הסכמי אוסלו בשנת 1995 סווגו כ-317 דונם (1.7% משטח הכפר) כשטח A (רש"פ מחזיקה בכל האחריות), כ-6,981 דונם (37.7% משטח הכפר) סווגו כשטח B (לרש"פ יש שליטה על העניינים האזרחיים וישראל ממשיכה להיות אחראית על הביטחון) ושאר השטח, כ-11,216 דונם (60.6% מכלל השטח), מסווגים כשטח C (לישראל יש אחריות מלאה).[11]

אירועי אלימות בעיירה ובסביבתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה נודעת כמעוז של חמאס ומוגדרת על ידי גורמים בצה"ל כאחת העיירות האלימות ביותר בגזרת בנימין[5] ומחבלים רבים יצאו ממנה[17][18].

בפברואר 1973 נרצח בעיירה גרמני פרוטסטנטי שרכש בעיירה בית וביקש להתגורר בו[19]. בדצמבר 1978 הודיעו השלטונות על כוונה להרוס ארבעה בתים בעיירה של חשודים בפעילות נגד משתפי פעולה עם ישראל[20]. אחד הבתים נהרס אף על פי שהוצא צו על תנאי של בג"ץ שאסר את הריסת הבתים[21]. בעקבות ההריסה נאספו כספים ונכונות של מתנדבים לבנות את הבית מחדש, התארגנות ראשונה מסוגה ביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים[22].

בשנת 1980 הוטל על העיירה עוצר לפחות שלוש פעמים[23]. ביולי 1980 בזמן הטלת העוצר רוכזו כל הגברים בעיירה לבדיקות של גורמי הביטחון, לאחר רצח של תושב העיירה שנודע כמשתף פעולה עם ישראל בבית קפה במרכז העיירה[24]. בנוסף, נמנע מתושבי העיירה לצאת לירדן ונערכו בעיירה סריקות שהעלו טענות של תושבים על הרס ציוד ומזון בבתים בעיירה[25]. הסריקות הסתיימו בגילוי חוליה שהייתה אחראית לשלוש רציחות של תושבים בעיירה ופעילויות חבלה אחרות[26].

בימי האינתיפאדה הראשונה היה סילוואד אחד ממוקדי הפרות הסדר במהלכן תושבים מהעיירה נפצעו[27] ואף נהרגו[28], בין השאר מירי כדורי גומי[29]. בעקבות פיגועים שיצאו מהעיירה לכיוון כביש 60, הוטל על העיירה עוצר[30].

בשנת 2015 התקיימה בעיירה תהלוכת שמחה על הצלחת פיגועים רצחניים של תושבים מהעיירה כלפי ישראלים, בהם הביעו תושבים מהעיירה שמחה על שבני עיירתם הצליחו לבצע את הפיגועים[31].

ב-25 בדצמבר 2015 ניסתה מחבלת לדרוס לוחמי מג"ב שסיירו בעיירה. הלוחמים הצליחו לחסל את המחבלת מבלי שנפגעו[32].

ב-26 באוגוסט 2016 ירה חייל מגדוד נצח יהודה שהוצב בעמדה בעיירה, בגבו של איאד חאמד. החייל טען בחקירה כי חש סכנה לאחר שראה את הפלסטיני רץ בצורה חשודה לעבר הכוח בעמדת הפילבוקס ולא נענה לקריאות החיילים לעצור. מצ"ח פתחה בחקירה משום שלפי הממצאים הוא לא היה חמוש וגם הוא נורה בגבו. כמו כן, לטענת הפלסטינים איאד היה ידוע כאדם בעל צרכים מיוחדים[33].

ב-6 באפריל 2017 דרס למוות מחבל תושב סילוואד את לוחם צה"ל סמל אלחי טהרלב בצומת היציאה מעפרה הנמצאת סמוך לעיירה[34].

בהתמודדות עם פיגועים היוצאים מהעיירה צה"ל מפעיל אמצעים ביטחוניים ועונשיים שונים המקשים על שגרת החיים בעיירה[35].

ב-20 באוגוסט 2022 מחבלים פתחו באש לעבר אוטובוס אזרחי שנסע סמוך לעיירה. זוהו שמונה פגיעות באוטובוס, אולם לא היו נפגעים בנפש[36].

אזכורים בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מהעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה פאודה מתרחש בסילוואד, אך צולם בכפר קאסם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סילוואד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 5472
  2. ^ سلواد - قضاء رام الله - סילוואד מחוז רמאללה, פלקורה, אנציקלופדיה לכפרים הפלסטיניים palqura
  3. ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא ירושלים, 1972, עמ' 172
  4. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 50
  5. ^ 1 2 3 אסף גבור, חמולת המחבלים שממנה יצא רוצחו של אלחי טהרלב ז"ל, באתר nrg‏, 14 באפריל 2017
  6. ^ Socin, A., Alphabetisches Verzeichniss von Ortschaften des Paschalik Jerusalem, 1879, עמ' 161
  7. ^ Schick, C., Zur Einwohnerzahl des Bezirks Jerusalem". Zeitschrift des Deutschen, 1896, עמ' 122
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 سلواد - Silwad - סילוואד, באתר Palestine Remembered, ‏2007
  9. ^ Barron, J.B., ed., Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922., Government of Palestine., 1923, עמ' 17
  10. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, (1945). Village Statistics, אפריל 1945, עמ' 26
  11. ^ 1 2 Silwad Town Profile (including Silwad Camp), The Applied Research Institute – Jerusalem, 2012
  12. ^ הברי הוועדה הבינמוסדית להתיישבות הוזמנו להשתתף בישיבה דחופה הבוקר, מעריב, 6 באוקטובר 1977
    עמוס לבב, ההתנחלות בבית־אל - בשבוע הבא בביהמ"ש, מעריב, 25 באוקטובר 1978
  13. ^ פסק דין בעתירה 10078/09, ראש עיריית סילוואד ואח' נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה ואח'
  14. ^ חיים לוינסון, צה"ל הפר התחייבות לבג"ץ להסיר גדרות בין פלסטינים לאדמותיהם, באתר הארץ, 7 בפברואר 2013
  15. ^ אלישע בן קימון, איתי בלומנטל, יואב זיתון, קובי נחשוני ועומרי אפרים, רוב בתי עמונה פונו, עשרות מתבצרים בבית כנסת, באתר ynet, 1 בפברואר 2017
  16. ^ יואב זיתון ואלישע בן קימון, הסתיים מבצע פינוי עמונה: יותר מ-60 שוטרים נפצעו, באתר ynet, 2 בפברואר 2017
  17. ^ שירות גלובס, ‏שירותי הבטחון לכדו מחבלי חמאס שתכננו לרצוח חיילים ולכרות את ראשיהם, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2003
  18. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, חוליית חמאס בהנהגת משוחרר בעסקת שליט רצחה את מלאכי רוזנפלד, באתר ynet, 19 ביולי 2015
  19. ^ נעצרו 2 חשודים ברצח הגרמני, דבר, 19 בפברואר 1973
  20. ^ יוסף צוריאל, נאסרה הריסת 5 בתים ביו"ש, מעריב, 4 בדצמבר 1978
  21. ^ יוסף צוריאל, בית המחבל נהרס לפני שהגיע הצו לעכב את הביצוע, מעריב, 5 בדצמבר 1978
  22. ^ יוסף צוריאל ויוסף וקסמן, "המגבית הערבית" אספה רבע מיליון ל"י לבניית הבית שהמימשל הרסו, מעריב, 11 בדצמבר 1978
  23. ^ עוצר בסילוואד, דבר, 23 באפריל 1980
    דני רובינשטיין, נעצרו עשרות צעירים בחברון, רמללה ושכם בהפגנות אלימות, דבר, 7 בדצמבר 1980
  24. ^ נרצח תושב סילואד, דבר, 31 ביולי 1980
  25. ^ היציאה לירדן נמנעת מתושבי 2 כפרים ביו"ש, מעריב, 15 בדצמבר 1980
    דני רובינשטיין, חיילים הודו בגניבות, הכאות והשחתת רכוש בעוצר בסילוואד, דבר, 17 בדצמבר 1980
  26. ^ יוסף צוריאל, נלכדה כנופית מחבלים מכפר בנפת רמאללה, מעריב, 12 בינואר 1981
  27. ^ אירועים בשטחים, מעריב, 5 במאי 1988
    מטען צד התפוצץ בכפר סמוך לירושלים, מעריב, 23 בפברואר 1989
  28. ^ אבינעם בר יוסף, 3 חודשים להתנערות צויינו בשביתה ובהפגנות בהן נהרגו שלושה, מעריב, 10 במרץ 1988
    אבינעם בר יוסף, שיא חדש בהתקוממות בשטחים, מעריב, 17 באפריל 1988
    איתן לוין, חייל מואשם בגרימת מוות שלא בכוונה לתושב סילוואד, מעריב, 29 בנובמבר 1989
  29. ^ מחריף גל, מעריב, 4 בפברואר 1988
  30. ^ בכיר בצה"ל: נערכים לפיגוע ראווה בשטחים, מעריב, 7 בדצמבר 1990
  31. ^ דליה הלוי, בסילואד חוגגים את רצח יהודים, באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2015
  32. ^ נועם אמיר, ‏סוכל ניסיון פיגוע דריסה נגד חיילי צה"ל בסמוך לכפר סילוואד, באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2015
  33. ^ יואב זיתון, לוחם צה"ל שירה למוות בפלסטיני חשוד בגרימת מוות, באתר ynet, 29 באוגוסט 2016
  34. ^ שבתי בנדט, אמיר בוחבוט‏, הרוג ופצוע קל בפיגוע דריסה בצומת עפרה; המחבל נעצר, באתר וואלה, 6 באפריל 2017
  35. ^ כוחות הביטחון הענישו את תושבי העיירה סילוואד שליד רמאללה על פיגוע דריסה שביצע תושב העיירה, אתר בצלם, 25 ביוני 2017
  36. ^ ערוץ 7, ירי לעבר אוטובוס ישראלי צפונית לעפרה, באתר ערוץ 7, ‏2022-08-20