סימונה הלפרין
לידה | 1969 (בת 55 בערך) ריגה, ברה"מ | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | |||||
מעסיק | משרד החוץ הישראלי | ||||
| |||||
סימונה הלפרין (נולדה ב-1969) היא דיפלומטית ישראלית המכהנת כשגרירת ישראל ברוסיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלפרין נולדה בריגה, לטביה, היא גדלה בלנינגרד עד עלייתה לישראל ב-1976.
בתיכון למדה בבית הספר הריאלי בחיפה.
בשנת 1991 סיימה תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים כעתודאית באוניברסיטת חיפה. בצה"ל שרתה כקצינת כלכלה ותקציבים בחיל החינוך. בשנת 2001 סיימה תואר שני בהצטיינות במשפטים ומנהל ציבורי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1993 הצטרפה למשרד החוץ הישראלי.
בין 1996 ל-1999 שימשה כסגנית שגריר בקזחסטן ובדרום קוריאה. בין 2002 ל-2006 שימשה כיועצת לפרלמנט האירופי בנציגות הישראלית לאיחוד האירופי. בין 2007 ל-2010 שימשה כמנהלת מחלקת ארגונים בינלאומיים וזכויות אדם במשרד החוץ הישראלי.
בין השנים 2010–2015 עמדה בראש המשרד לכלכלה ותרבות ישראל בטאיפיי, הנציגות הדיפלומטית הבלתי רשמית של ישראל בטאיוואן.[1][2][3][4]
בין השנים 2017 עד 2019 כיהנה כשגרירת ישראל בסינגפור וכשגרירה לא־תושבת במזרח טימור.[5][6][7]
בין השנים 2020 ל-2022 הייתה סמנכ"לית אירואסיה וחבל הבלקן במשרד החוץ הישראלי.[8][9]
במאי 2023 נבחרה הלפרין לכהן כשגרירת ישראל ברוסיה.[10] היא נכנסה לתפקידה בדצמבר 2023.[11][8]
בפברואר 2024 התראיינה לעיתון קומרסאנט ושם טענה בין השאר כי "מוסקבה פורסת שטיחים לאנשי חמאס" מה שגרר שיחת נזיפה במשרד החוץ הרוסי.[12][13][14][15]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשואה לצפריר הלפרין ואם לחמישה.[16] דוברת עברית, אנגלית ורוסית.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלפרין זכתה בפרס "עובד מצטיין" הן בשנת 1998 בשגרירות ישראל בסיאול והן בשנת 2000 על חלקה בניהול ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל.
ספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "חוגגים את יובל הזהב של ישראל-סינגפור: עובדים לקראת המשך שותפות" בנצח את הסיכויים ביחד: 50 שנה לקשר סינגפור-ישראל. אד. מתיה טומבה. סינגפור: הספר המדעי העולמי, 2019. סימונה הלפרין, באתר OCLC (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סימונה הלפרין, ברשת החברתית פייסבוק
- סימונה הלפרין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סימונה הלפרין, ברשת החברתית LinkedIn
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Simona Halperin". The Second Bilateral Israel-Taiwan Life Science Conference. Tel Aviv University. נבדק ב-1 ביוני 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Goldstein, Jonathan (2015). Jewish Identities in East and Southeast Asia: Singapore, Manila, Taipei, Harbin, Shanghai, Rangoon, and Surabaya. Walter de Gruyter GmbH & Co KG. ISBN 9783110395464. נבדק ב-1 ביוני 2020.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ לירון שמם, בטיוואן מקדמים מודעות לאוטיזם באמצעות הסדרה "פלפלים צהובים", באתר מאקו, 2 באפריל 2012
- ^ דורון חמו, הסכם המו”פ התעשייתי שנחתם השבוע – זריקת עידוד ליחסים הכלכליים בין טאיוואן וישראל, באתר משרד בכלכלה והתעשייה, 21 באפריל 2015
- ^ "Singapore". Israel Ministry of Foreign Affairs. נבדק ב-1 ביוני 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The new Ambassador of Israel to Singapore Mr. Sagi Karni". Embassy of Israel in Singapore. נבדק ב-20 באפריל 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ מיכל רז-חיימוביץ', 70 א' ד' לחופשה בת 180 יום: הכירו את האורחת שעגנה בחיפה, באתר גלובס, 27 במאי 2019
- ^ 1 2 סימונה הלפרין מונתה לשגרירת ישראל במוסקבה, באתר ynet, 23 במאי 2023
- ^ דוד ברון, אריאל כהנא, ביקור חריג: סמנכ"לים של משרד החוץ טסו למוסקבה לפני שבוע, באתר ישראל היום, 12 במאי 2023
- ^ סימונה הלפרין מונתה לתפקיד שגרירת ישראל ברוסיה, באתר פספורטניוז, 2023-05-24
- ^ "Israel appoints new ambassador to Russia". 28 דצמ' 2023. נבדק ב-5 פבר' 2024.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ איתמר אייכנר, שגרירת ישראל ברוסיה טענה כי "מוסקבה פורסת שטיחים לאנשי חמאס" - וזומנה לשיחת נזיפה, באתר ynet, 5 בפברואר 2024
- ^ ליזה רוזובסקי, רוסיה זימנה את שגרירת ישראל לשיחה בשל "התבטאויות שמעוותות את המציאות", באתר הארץ, 5 בפברואר 2024
- ^ אלכס נירנבורג ואיתמר מרגלית, לאחר הריאיון נגד רוסיה: משרד החוץ הרוסי יזמן את שגרירת ישראל לשיחה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בפברואר 2024
- ^ ניצן קידר, שגרירת ישראל ברוסיה זומנה לשיחת נזיפה, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2024
- ^ Simona Halperin, israel-taiwan.tau.ac.il (באנגלית)