סינישה מיכאילוביץ'

סינישה מיכאילוביץ'
Синиша Михајловић
מידע אישי
לידה 20 בפברואר 1969
ווקובאר, יוגוסלביה (כיום בקרואטיה)
פטירה 16 בדצמבר 2022 (בגיל 53)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.85 מטרים
עמדה בלם, קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1986–1988
1988–1991
1991–1992
1992–1994
1994–1998
1998–2004
2004–2006 		אן.קיי. בורובו
וויוודינה
הכוכב האדום בלגרד
רומא
סמפדוריה
לאציו
אינטר מילאנו
סה"כ 		41 (5)
73 (19)
38 (9)
54 (1)
110 (12)
126 (20)
25 (5)
467 (71)
נבחרת לאומית כשחקן
1989–2001 יוגוסלביה 63 (10)
קבוצות כמאמן
2006–2008
2008–2009
2009–2010
2010–2011
2012–2013
2013–2015
2015–2016
2016–2018
2018
2019–2022 		אינטר (עוזר מאמן)
בולוניה
קטאניה
פיורנטינה
סרביה
סמפדוריה
מילאן
טורינו
ספורטינג ליסבון
בולוניה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סינישה מיכאילוביץ' (בסרבית: Синиша Михајловић; ‏20 בפברואר 1969 – 16 בדצמבר 2022) היה כדורגלן ומאמן כדורגל סרבי.

מיכאילוביץ' נודע ברחבי אירופה בבעיטות החופשיות המצוינות שלו, שעזרו לו להבקיע רבות על אף תפקידו האחורי כבלם (92 סה"כ). עוד תכונה שאפיינה את מיכאילוביץ' כשחקן היא מזגו החם, שבגינו הספיק לאסוף מספר כרטיסים אדומים במהלך הקריירה שלו.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאילוביץ' נולד בווקובאר שביוגוסלביה, כיום קרואטיה. התחיל את הקריירה בקבוצת אן. קיי. בורובו הסרבית, בה שיחק בין השנים 1986 עד 1988. בשנת 1988 עבר לשחק בוויוודינה הסרבית, שם שיחק עד תחילת שנת 1991. משם קנתה אותו קבוצת הצמרת הכוכב האדום בלגרד. בבלגרד מיכאילוביץ' עשה את פריצת הקריירה שלו, כאשר היה משחקני המפתח של הכוכב האדום, איתה זכה בגביע אירופה לאלופות בעונת 1990/91, כאשר היה אחד מבועטי הפנדלים במשחק הגמר נגד אולימפיק מרסיי. מיכאילוביץ' הבקיע גם שער בחצי הגמר בבלגרד מול באיירן מינכן מבעיטה חופשית, שהעלה את קבוצתו לגמר. באותה עונה זכה מיכאילוביץ' עם קבוצתו גם באליפות יוגוסלביה, וגם בגביע הבין-יבשתי.

בשנת 1992 עבר לרומא, בה שיחק שנתיים והבקיע 2 שערים ב-59 משחקים. בסמפדוריה שיחק 4 עונות (1994–1998), בלאציו 6 עונות, ולבסוף עבר לאינטר בהעברה חופשית, שם סיים את הקריירה שלו בסוף עונת 2005/2006.

קריירה כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת האימון שלו החל מיכאילוביץ' בשנת 2006 כאשר שימש כעוזר מאמן בקבוצה בה פרש ממשחק פעיל, אינטר. מיכאילוביץ' שימש כעוזר מאמן לתקופה של שנתיים, כאשר המאמן הראשי של הקבוצה היה רוברטו מאנצ'יני.

לאחר מכן, מיכאילוביץ' עבר לשמש כמאמן ראשי בקבוצות איטלקיות אחרות, כשהראשונה לקלוטו הייתה בולוניה. לאחר עונה אחת פוטר מיכאילוביץ' והוא עבר לאמן בקטאניה.[1] בתום אותה עונה, עבר שוב קבוצה, הפעם לפיורנטינה.[2]

ב-21 במאי 2012 מונה מיכאילוביץ' למאמן נבחרת סרביה.[3] ב-20 בנובמבר 2013 התפטר מיכאילוביץ' מאימון הנבחרת הסרבית, ומונה למאמן סמפדוריה האיטלקית. ביוני 2015 הודיע שלא ימשיך במועדון.

ביוני 2015 מונה למאמן מילאן. באפריל 2016 פוטר מהקבוצה בעקבות חוסר הצלחתו. במאי 2016 מונה מיכאילוביץ' למאמן טורינו, ופוטר מהקבוצה ב-4 בינואר 2018 לאחר הפסד 0–2 בגביע ליובנטוס.

ביוני 2018 מונה מיכאילוביץ' למאמן ספורטינג ליסבון מליגת העל הפורטוגלית אך פוטר כעבור תשעה ימים בלבד, לאחר שההנהלה התחלפה.

ב-28 בינואר 2019 מונה בפעם השנייה למאמנה של בולוניה, במקומו של פיפו אינזאגי, כאשר הקבוצה סבלה מרצף של תוצאות רעות והייתה מתחת לקו האדום. תחת הדרכתו, השיגה בולוניה 30 נקודות ב-17 משחקים ונשארה בליגה, ומיכאלוביץ' הוחתם לעונה הבאה.

ב-13 ביולי 2019 הודיע מיכאלוביץ' במסיבת עיתונאים שאובחן כחולה בלוקמיה, והנהלת בולוניה אישרה שיישאר בתפקידו על אף מחלתו. ב-6 בספטמבר 2022 פוטר מתפקידו. ב-16 בדצמבר נפטר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סינישה מיכאילוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סיניסה מיכאלוביץ' יחליף את אטזורי כמאמן קטאניה, באתר וואלה, 8 בדצמבר 2009
  2. ^ סיניסה מיכאלוביץ' מונה למאמן פיורנטינה, באתר וואלה, 3 ביוני 2010
  3. ^ סיניסה מיכאלוביץ' מונה למאמן נבחרת סרביה, באתר ערוץ הספורט, 21 במאי 2012 (מאורכב בארכיון האינטרנט


נבחרת יוגוסלביה – מונדיאל 1998

1 קראלי • 2 מירקוביץ' • 3 דורוביץ' • 4 יוקאנוביץ' • 5 ג'וקיץ' • 6 ברנוביץ' • 7 יוגוביץ' • 8 סאביצ'ביץ' • 9 מיאטוביץ' • 10 סטויקוביץ' • 11 מיכאילוביץ' • 12 לקוביץ' • 13 קומלנוביץ' • 14 סאבליץ' • 15 דרולוביץ' • 16 פטרוביץ' • 17 מילושביץ' • 18 גובדריק • 19 סטביץ' • 20 סטנקוביץ' • 21 אוגנינוביץ' • 22 קובאצ'ביץ' • מאמן: סנטרץ'

יוגוסלביהיוגוסלביה
נבחרת יוגוסלביה – יורו 2000

1 קוראץ' • 2 דודיץ' • 3 דז'ורוביץ' • 4 יוקאנוביץ' • 5 ג'וקיץ' • 6 ד. סטנקוביץ' • 7 יוגוביץ' • 8 מיאטוביץ' • 9 מילושביץ' • 10 סטויקוביץ' • 11 מיכאילוביץ' • 12 צ'יקוביץ' • 13 קומלנוביץ' • 14 סאבליץ' • 15 בונייבצ'ביץ' • 16 גובדריצה • 17 דרולוביץ' • 18 קובאצ'ביץ' • 19 י. סטנקוביץ' • 20 קז'מן • 21 נאדז' • 22 קראלי • מאמן: בושקוב

יוגוסלביהיוגוסלביה
מאמני מילאן
קילפין (1900–1908) • אנגלוני (1906–1907) • קאמפריו (1910–1911) • הנציבות הטכנית (1911–1914) • גידו מודה (1915–1922) • אופנהיים (1922–1924) • פוצו (1924–1926) • מודה (1926) • בורגס (1926–1928) • קוניג (1928–1931) • באנאס (1931–1933) • ויולה (1933–1934) • באלונסיירי (1934–1937) • גארבוט (1937) • באנאס ופלסנר (1937–1938) • ויולה (1938–1940) • בוסיני וערה (1940–1941) • מאגנוצי (1941–1943) • סאנטאגוסטינו (1943–1945) • באלונסיירי (1945–1946) • ביגוגנו (1946–1949) • זאיזלר (1949–1952) • גרן (1952) • ספרונה (1952–1953) • גוטמן (1953–1954) • בוסיני (1954) • פוריסלי (1954–1957) • ויאני (1957–1960) • טודסצ'יני (1960–1961) • רוקו (1961–1963) • קרניליה (1963) • לידהולם (1963–1966) • רוקו, סילבסטרי וקאטוצו (1966–1973) • מלדיני (1973–1974) • טרפטוני (1974) • ג'יאגנוני (1974–1975) • רוקו (1975) • באריסון (1975–1976) • טרפטוני (1976) • מרקיורו (1976–1977) • רוקו (1977) • לידהולם (1977–1979) • ג'יאקומיני (1979–1981) • גאלביאטי (1981) • ראדיס (1981–1982) • גאלביאטי (1982) • זאגטי (1982) • קאסטנגר (1982–1984) • גאלביאטי (1984) • לידהולם (1984–1987) • קאפלו (1987) • סאקי (1987–1991) • קאפלו (1991–1996) • טבארס (1996) • מוריני (1996–1997) • סאקי (1997) • קאפלו (1997–1998) • זאקרוני (1998–2001) • טאסוטי ומלדיני (2001) • טרים (2001) • אנצ'לוטי (2001–2009) • לאונרדו (2009–2010) • אלגרי (2010–2014) • סידורף (2014) • אינזאגי (2014–2015) • מיכאילוביץ' (2015–2016) • ברוקי (2016) • מונטלה (2016–2017) • גאטוזו (2017–2019) • ג'אמפאולו (2019) • פיולי (2019–)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סינישה_מיכאילוביץ%27&oldid=39604757"