סיפוח

ערך זה עוסק במושג המדיני. אם התכוונתם לתגובה הכימית, ראו תגובת סיפוח.

סיפוח מדיני הוא צירוף חוקי-פורמלי של שטח מסוים לישות פוליטית אחרת לשם יצירת ריבונות על השטח החדש. בניגוד לכיבוש, בסיפוח השטח משתייך למדינה הכובשת דה יורה ולא רק דה פקטו. בניגוד למקרה של מסירת שטחים, שבו טריטוריה ניתנת או נמכרת לישות פוליטית אחרת באמצעות הסכם, או במקרה של מיזוג פוליטי, שבו נשאלים שני הצדדים לדעתם על המיזוג, סיפוח הוא צעד חד צדדי שבו מדינה משתלטת על שטח.

על פי עקרונות המשפט הבינלאומי, כפי שהיה נהוג עד מלחמת העולם השנייה, ניתנה זכות הכיבוש לכוח צבאי שניצח בעימות מזוין, כולל החלת כיבוש צבאי או סיפוח. במהלך מלחמת העולם השנייה, סיפוח היה אמצעי דרכו איבדו אוכלוסיות שלמות את ההגנות שלהן כאוכלוסיות בשטח כבוש על פי החוק הבין-לאומי.

מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה גרמו לשינוי ביחסה של הקהילה הבינלאומית למקרי כיבוש וסיפוח. בעקרונות המשפט הבינלאומי שנוסחו במהלך משפטי נירנברג נקבע איסור על מלחמה תוקפנית. גישה דומה באה לידי ביטוי בהצהרות שונות של מנהיגי המעצמות ובשורה של החלטות בעצרת הכללית של האו"ם, בהן החלטה 3314. שינויים נוספים במשפט הבינלאומי, כדוגמת אמנת ז'נבה הרביעית, מקשים על מדינות כובשות לעקוף את החוק הבינלאומי באמצעות סיפוח, לכן סיפוח של חבל ארץ אפשרי רק כאשר המדינה לה היה שייך חבל הארץ חדלה מלהתקיים.

ב-1949 סיפחה ממשלת ישראל, לאור הסכמי שביתת הנשק עם ירדן, את יישובי ואדי עארה לשטחה. סיפוח זה מוכר מבחינה בינלאומית.

לאחר 1967 עלתה סוגיית סיפוח השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. למרות חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל וחוק הגולן, רוב המדינות והארגונים הבינלאומיים אינם מכירים דה יורה בירושלים כבירת ישראל, ולא מקבלים את סיפוח מזרח ירושלים ורמת הגולן.

קיימים בישראל גורמים הקוראים לסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל, באופן מלא או חלקי. מפלגת הבית היהודי למשל, קוראת לסיפוח שטח C בו נכללים כל היישובים היהודיים ביש"ע והחלה מלאה של החוק והריבונות הישראלית עליהם.

בשנת 2013 הוקמה "השדולה להחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון" בכנסת. מירי רגב, ממקימות השדולה, אמרה: "אני לחלוטין לא מאמינה באופציה של שתי מדינות לשני עמים, וכפי שהחלנו את החוק הישראלי ברמת הגולן ובמזרח ירושלים, שום דבר לא אמור למנוע מאיתנו את החלת החוק הישראלי גם על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. זאת אמורה להיות תשובת הנגד שלנו לחרם של האיחוד האירופי, שיש בו משום התערבות מקוממת בענייניה הפנימיים של המדינה. אם בריטניה ממשיכה לשלוט באיי פוקלנד רק בגלל הנפט, שתיטול קורה מבין עיניה לפני שתנזוף בישראל"^[1].

במאי 2016 פתחה מועצת יש"ע בקמפיין למען החלת החוק הישראלי על העיר מעלה אדומים שבסמוך לירושלים. תחת הכותרת "מעלה אדומים תחילה", הציגו במועצה סקר שנעשה, לפיו 78% מהאוכלוסייה היהודית משוכנעים כי על ישראל להחיל את ריבונותה על מעלה אדומים גם ללא הסכם עם הפלסטינים^[2]. בעקבות תמיכה של שרים^[3] וחברי כנסת^[4][5] רבים מהימין הישראלי, הונחה בחודש אוגוסט של אותה שנה הצעת חוק להחלת הריבונות על מעלה אדומים^[6]. לבסוף, הוריד ראש הממשלה בנימין נתניהו את עניין סיפוח מעלה אדומים מהפרק, לאחר שביקש לחכות לכניסתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לתפקידו בבית הלבן^[7].

בהמשך, התרחב הקמפיין וביקש לספח בחוק הישראלי את כל שטח C. שיא הקמפין היה נסיעתו של ראש הממשלה נתניהו לבית הלבן בוושינגטון, שם במסגרת חשיפת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, אמר כי יחיל את הריבונות הישראלית על היישובים הישראליים ביו"ש בשבוע שלאחר מכן, דבר שלא קרה.

• סיפוח יהודה ושומרון ומזרח ירושלים לירדן
• סיפוח אלג'יריה לצרפת
• סיפוח מערב גינאה החדשה לאינדונזיה
• סיפוח סהרה המערבית למרוקו

• חוק רמת הגולן
• חוק יסוד ירושלים
• סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל

מדיה וקבצים בנושא סיפוח בוויקישיתוף

• סיפוח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סיפוח (משפט בינלאומי), דף שער בספרייה הלאומית