ספקטרופוטומטר
ספקטרופוטומטר הוא מכשיר מדידה, המאפשר למדוד את בליעת האור של תמיסה נבדקת באורכי גל שונים. מאחר שלכל חומר ישנו תחום אנרגיות עירור ספציפיות לו (וכתוצאה מכך אורכי גל מסוימים שהוא בולע), יש חשיבות לאורך הגל הנמדד. לכן ממקור האור יוצאת אלומת אור אל מנסרה, המפרקת את האור הלבן ומפרידה בין אורכי הגל השונים. על ידי סיבוב המנסרה אפשר להביא את קרן האור בעלת אורך הגל הרצוי אל מול סדק, דרכו עובר האור אל החומר הנבדק. באמצעות הנתונים המתקבלים מהמדידה, ניתן לקבל מידע על אופי החומר וכן על ריכוזו בתמיסה. חישובי ריכוזים באמצעות ספקטרוסקופיה (קרויה גם ספקטרופוטומטריה) מתבססים על האזור הליניארי של חוק בר-למברט. מרבית הספקטרופוטומטרים מודדים בתחום העל סגול ובאור נראה. קיימים גם מכשירים המודדים בתחום התת-אדום.
מבנה כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום קיימים מכשירי ספקטרוסקופיה רבים ומגוונים אך קיים מבנה בסיסי המשותף לכולם.
- מקור אור - מספק אנרגיה למערכת.
- מונוכרומטור - מסנן אורכי גל. מעביר טווח צר של אורכי גל.
- תא דוגמה - בתוכו נמצא החומר הנמדד.
- גלאי - מגלה את עוצמת האור שעבר את תא הדוגמה וממיר את הערך לסיגנל חשמלי.
- צג - מציג את ערך הבליעה.
מקור האור מקרין טווח רחב של אורכי גל, בשיטות שונות ניתן לסנן את אורכי הגל ולקבל אלומת אור בעלת טווח צר של אורכי גל. האלומה פוגעת בדוגמה הנמצאת בתא. כתוצאה מאינטראקציה בין האור לחומר שבדוגמה עוצמת האור פוחתת. הגלאי מזהה את עוצמת האור העוברת את הדוגמה ומחשב את היחס בין עוצמת האור שעברה את הדוגמה לעוצמה שנכנסה אליה (גודל המכונה "העברה"). בעבר היה הספקטרופוטומטר מכוון לאורך גל אחד ובו הייתה מתבצעת המדידה. בספקטרופוטומטרים חדשים, היא מתבצעת בטווח של אורכי גל (מכשיר סורק), וכך ניתן למצוא פרטים על חומר בלתי מזוהה (בדיקה איכותנית).
הקשר בין ריכוז החומר הנבדק ובין הפלט שמתקבל מהמכונה (הבליעה של החומר הנבדק) מתואר על ידי חוק בר-למברט: .
ספירת חיידקים בתמיסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספירת חיידקים בתמיסה על פי עכירות תרבית נוזלית למציאת ריכוז תאים בתרבית. ככל שעולה מדד הבליעה כך יש יותר תאים של חיידקים בתמיסה.
יתרון: ספירה מהירה, תוך דקות ספורות.
חסרונות: החיסרון של שיטה זו היא שלא יודעים אם החיידקים חיים או מתים. בנוסף לכך שיטה זו יעילה רק כאשר מספר החיידקים מגיע ל-107 במ"ל (עשרה מיליון חיידקים במ"ל). מתחת למספר זה העכירות אינה ניכרת.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואל קלמס, ברכה (בוקי) קמחי,, עולם החיידקים, ישראל: האוניברסיטה הפתוחה, 1985, עמ' יחידה 3–4, עמוד 84