ס"ט

ערך זה עוסק בראשי תיבות. אם התכוונתם לשנה עברית, ראו ה'ס"ט.

ס"ט הם ראשי תיבות המשמשים לחתימה מליצית. לס"ט מספר פענוחים, בהם ברכת החיים "סופו טוב". השימוש בראשי התיבות, כלפי עצמם או כלפי אנשים אחרים, נעשה בקרב מספר עדות כאשכנזים^[1], תימנים^[2], איטלקים^[3], מוסתערבים^[4] ובעיקר אצל יהדות ספרד^[5].

• אחד הפירושים המקובלים הוא "סופו טוב", או "סיפיה טב", כלומר איחולי כל טוב^[6], או סימנא טבא", שהוא סימן או דבר טוב^[7]. קיימות גם ההטיות של סי"ט או סליט"א, ורבי יהודה כלץ בספרו משיח אלמים חתם "ס"ט אכי"ר" (ס"ט אמן כן יהי רצון).
• יש שטענו שפענוח הוא "סנט": יהודי ספרד נהגו בימי האינקוויזיציה לציין את אבותיהם שמתו על קידוש השם כקדושים^[8], ומכאן דמיון לראשי התיבות "ST", מהמילה הלטינית "Sanct", שפירושה "קדוש".
• שלמה גרינבוים הציע לפענח "סין טין"^[9] – רפש וטיט^[10] – ביטוי של ענווה והתבטלות בפני האל. זאת לפי הסכמת אחד מרבני ליוורנו לספר שער יוסף שחתם כך. רבי משה יוסף מרדכי מיוחס חתם סין טין ס"ט^[11].
• פענוח נפוץ נוסף הוא "ספרדי טהור"^[12] עבור יהודים שלא חיו כאנוסים, או שלא התערבבו עם אשכנזים.

• שלמה מ. יצחקי (שם בדוי), בענין ראשי תיבות ס"ט, אור המערב, גליון ה' (תש"ן) עמ' 39–56, באתר אוצר החכמה
• ישראל דנדרוביץ, הדרכון הספרדי, היו דברים מעולם, חלק 2, עמ' 439–446