ס"ט

שער ספר בתי כהונה מאת הרב האשכנזי רבי יצחק הכהן רפפורט בו הוא חותם ס"ט.

ס"ט הם ראשי תיבות המשמשים לחתימה מליצית. לס"ט מספר פענוחים, בהם ברכת החיים "סופו טוב". השימוש בראשי התיבות, כלפי עצמם או כלפי אנשים אחרים, נעשה בקרב מספר עדות כאשכנזים[1], תימנים[2], איטלקים[3], מוסתערבים[4] ובעיקר אצל יהדות ספרד[5].

  • אחד הפירושים המקובלים הוא "סופו טוב", או "סיפיה טב", כלומר איחולי כל טוב[6], או סימנא טבא", שהוא סימן או דבר טוב[7]. קיימות גם ההטיות של סי"ט או סליט"א, ורבי יהודה כלץ בספרו משיח אלמים חתם "ס"ט אכי"ר" (ס"ט אמן כן יהי רצון).
  • יש שטענו שפענוח הוא "סנט": יהודי ספרד נהגו בימי האינקוויזיציה לציין את אבותיהם שמתו על קידוש השם כקדושים[8], ומכאן דמיון לראשי התיבות "ST", מהמילה הלטינית "Sanct", שפירושה "קדוש".
  • שלמה גרינבוים הציע לפענח "סין טין"[9] – רפש וטיט[10] – ביטוי של ענווה והתבטלות בפני האל. זאת לפי הסכמת אחד מרבני ליוורנו לספר שער יוסף שחתם כך. רבי משה יוסף מרדכי מיוחס חתם סין טין ס"ט[11].
  • פענוח נפוץ נוסף הוא "ספרדי טהור"[12] עבור יהודים שלא חיו כאנוסים, או שלא התערבבו עם אשכנזים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ביניהם החכם צבי בשו"ת חכם צבי, סימנים ה, ו, היעב"ץ בשו"ת שאילת יעב"ץ, ח"א, תשובות ג, ה, ו, ורבי ישראל משקלוב
  2. ^ הרש"ש בשטר ההתקשרות של חברת אהבת שלום רבי יחיא צאלח בשו"ת פעולת צדיק בראשו
  3. ^ ביניהם רמח"ל במסילת ישרים
  4. ^ אליהו אשתור, תולדות היהודים במצרים ובסוריה, בכרך ג לאורך הספר
  5. ^ אצל הריטב"א בשו"ת הריטב"א, סימן קפ והרא"ש בשו"ת הרא"ש כל ג סימן ו
  6. ^ ס"ט שמות משפחה, דעת לימודי יהדות ורוח, מכללת הרצוג.
  7. ^ מובא במאמר בכתב עת "ישע ימינו".[דרושה הבהרה]
  8. ^ מרדכי יונה רוזנפלד שו"ב, חמתא וחותם, המגיד, 22 ביולי 1863
  9. ^ שלמה גרינבוים, הסברים חדשים לציון ס"ט, בית יעקב, גיליון 170 עמ' 30, באתר אוצר החכמה
  10. ^ ספר הערוך ערך טן
  11. ^ "נאום סין וטין מרדכי מיוחס ס"ט" בהסכמה לספר שדה הארץ לרבי אברהם מיוחס חלק ג ליוורנו תקמ"ח
  12. ^ מאיר היילפרין, הנוטריקון, הסימנים והכנוים, וילנה: דפוס ב. א. קלעצקין, תרע"ב 1912, עמ' 188, באתר היברובוקס; ברוך הלוי אפשטיין, מקור ברוך (עמ' 16), מכון שורשים (הוצאה מחודשת), ‏2004