ספר השירים

ספר השירים
Buch der Lieder

העמוד הראשון במהדורה הראשונה של ספר השירים, 1827
מידע כללי
מאת	היינריך היינה
שפת המקור	גרמנית
סוגה	שירה
הוצאה
הוצאה בשפת המקור	הוצאת הופמן וקאמפה
תאריך הוצאה	1827
מספר עמודים	289 (מהדורה ראשונה)
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת שטיבל (מהדורה ראשונה)
תאריך	1923 (מהדורה ראשונה)
תרגום	יצחק קצנלסון (מהדורה ראשונה)
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות	ראה תרגומים לעברית

ספר השירים (בגרמנית: Buch der Lieder) הוא ספר השירה הראשון של המשורר היינריך היינה. הספר הודפס לראשונה ב-1827 בהוצאת הופמן וקאמפה (Hoffmann und Campe), תורגם לשפות רבות ונחשב לספר מופת מוכר ונפוץ בשירה העולמית. הספר עוסק ברובו בתיאורם הפואטי של ייסורי אהבה.

בשנת 1827, לאחר הצלחת ספרו הקודם "תמונות מסע" (הכולל כתיבה מילולית תוך שילוב קטעי שירה), ביקש היינה להדפיס את ספר השירה הראשון שלו. הספר כולל שירים שנכתבו בעשר השנים בסדר כרונולוגי. רוב השירים פורסמו קודם לכן ומיעוטם היו שירים חדשים. אוגוסט קאמפה, המוציא לאור של היינה, חשש להדפיס 3,000 עותקים מהספר כבקשת היינה והסתפק ב-2,000 עותקים. המניע לכך היה החשש שהספר לא יימכר כפי המצופה.

ואכן, נמכרו רק כ-1,200 עותקים מהספר במהדורתו הראשונה. רק לאחר פרסום המהדורות הבאות זכה הספר להצלחה ותורגם לשפות נוספות. עד היום נחשב הספר לאבן דרך לירית בספרות הגרמנית. שר ההשכלה, המדע והמחקר הגרמני, יורגן ריטגרס, נשאל על ידי העיתון הגרמני "די צייט" במאי 1997 מהם חמשת הספרים שחובה על תלמידים לקרוא. אחד הספרים שכלל בתשובתו היה "ספר השירים" תוך ציון "פריצת גבולות יצירתית בדרך הביטוי הלירית, שחזתה מראש הרבה ממה שבא מאוחר יותר".

הספר כולל את שיריו המוקדמים של היינה, מהשנים 1817-1826, כאשר רובו כולל שירים המתייחסים לייסורי אהבה. ההתייחסות הרחבה לנושא זה נובעת כנראה מאהבתו הנכזבת של היינה לבת דודתו ובתו של פטרונו סלומון היינה, עמליה. יש דעה הגורסת כי לאחר כישלון אהבה זו העביר היינריך היינה את אהבתו לאחות עמליה, תרזה (ובעצם חלק מהשירים עוסקים גם באהבתו הכושלת השנייה).

חלק משיריו נוגעים באל-טבעי ומתארים אהבה בצורה אפלולית, כמו השיר "בחצי הלילה" שם מתוארת רוח הנגן יוצאת מקברה ושואלת את חבריה בבית הקברות האם שמעו על אהבה. הרוחות מספרות כל אחת איך סבלו והגיעו לקבר בשל האהבה. שירים אחרים מתארים ייסורים בצורה לירית פשוטה. היינה משלב בשיריו גם תיאורי נוף וטבע ומאזכר אזורים גרמניים כמו נהר הריין או פרנקפורט. אחד השירים המוכרים והידועים ביותר מתוך הספר הוא הלורליי (אשר מדבר על אזור הלורליי בגרמניה):

קריר האוויר, יורד ערב,
ברגע הרין לו זורם.
פסגה של ההר מתנוצצת
באור דמדומים העומם.

— מתוך לורליי, ספר השירים

בחלק משיריו מזכיר היינה את הדת הנוצרית (כומר, מזבח, מריה). שירים אחרים כוללים עניינים פוליטיים, כמו השיר "דונה קלרה" בה מבטא היינה ביקורת פוליטית על האנטישמיות בת-זמנו:
”"כן, אותך אני אוהבת,
כה נשבעתי במושיע,
שבערמה הם רצחוהו
היהודים קללת-אלוה".

"ליהודים ולמושיע
נא הניחי, היקרה לי".

...
"אך אמרי, אהובתי, לי
שבועתך איננה שבועת שקר?"

"אהובי, בי אין כל שקר,
כפי שאין דם-של-כושים בי,
אף אין דם-של-יהודים בי
המזוהמים בעמי-גזע".”

בסוף השיר מתברר כי האביר-המאהב הוא יהודי בן רב. במכתב לחבר הסביר היינה כי "הרומנצה כולה היא פרק מתוך חיי שלי, רק החלפתי כמה דברים... וזה רק חלק ראשון מטרילוגיה. בחלק השני - בן הגיבור, שאינו מכיר את אביו, ישים לקלס את אביו, ובחלק השלישי כבר יהיה הילד דומיניקני מבוגר, המצווה לענות עד מוות את אחיו היהודים..."^[1]. הטרילוגיה לא הושלמה.

כברבים אחרים מכתבי היינה, גם כאן נערכה צנזורה על עבודתו. עם זאת, בשונה מכתבים אחרים שצונזרו מסיבות פוליטיות, כאן נעשה הצנזור בשל מילים וביטויים חושפניים או גסים. כך לדוגמה, מילות הפתיחה כיום בשיר "הפרשים הכחולים" הן:

את ראשי הנחתי
על כתפך לבנת-השלג

בעוד המילים המקוריות, שאף נדפסו במהדורה הראשונה של הספר הן: "את ראשי הנחתי\ על חזך לבן-השלג".

• יצחק קצנלסון, הוצאת א"י שטיבל, 289 עמודים, 1923
• י.ל. ברוך, הוצאת נ' טברסקי, 282 עמודים, 1947
• שלמה טנאי, הוצאת גוונים, 175 עמודים, 1999