ספר יראים
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אליעזר ממיץ  |
| שפת המקור | עברית |
  | |
ספר יראים הוא ספרו של רבי אליעזר בן שמואל ממיץ הידוע בכינויו הרא"ם. הספר עוסק בתרי"ג המצוות, אך כולל גם דברי הנהגה ומוסר. רבי אליעזר חיבר ספרים נוספים, אך ספר היראים הוא היחיד שנתפרסם ונודע.
רבים מהפסקים וההלכות המופיעים בספר נזכרים בספרי ראשונים שונים, כגון בספר העיטור, שיבולי הלקט, שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, ספר התרומה, אור זרוע, ברא"ש ובמרדכי. כמו כן רבי מנחם רקנאטי בספרו מביא רבות מפסקיו.
זמן חיבורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן חיבורו המדויק של הספר אינו ידוע, אך נכתב בין השנים 1171-1179, שכן הוא מזכיר את רבנו תם בברכת המתים והוא נפטר בשנת ד'תתקל"א, ואילו הספר נזכר לראשונה כבר בספר העיטור, שנכתב בשנת ד' תתקל"ט (1179)[1].
שם הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]את שמו של הספר נתן לו מחברו כפי שכתב בהקדמתו לספר:
וקראתי זה ספר "יראים" כי ממנו ילמדו ליראה את השם
בתחילת ספר חרדים לרבי אלעזר אזכרי הביא טעם שונה במקצת לשמו של הספר, ויש לשער כי לא ראה את הקדמתו של רבי אליעזר ממיץ לספר:
והיראה הגדולה מביאה לידי אהבה... ובהדיא כתיב מה ה' אלוהיך שואל מעמך כי אם ליראה... ועל כן חיבור קצר שחבר הרב רבי אליעזר ממיץ על המצוות קרא שמו ספר יראים
סידור הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך עבודתו וסידור הספר נעשה על פי מניין המצוות על פי מניינו של רבי יהודאי גאון כפי שהעיד בסיום ספרו: ”סיימתי מצוות ותולדותיהם כאשר השגתי בעצת דעתי וחשבתים כאשר מצאתים בספר רב יהודאי גאון ז"ל וכללתים בארבע מאות ששים וארבעה [סימנים]. כי בכמה מקומות כללתי שתים כאחת”.
בהקדמתו כתב רבי אליעזר ממיץ את דרך כתיבתו של ספרו זה:
ויעצונו כליותי ורוח ה' הצליחה עם לבבי להודיע מצות אלהי שרשים וענפים... ויתבררו גזירות החכמים על מה הן תלויות. ומהם האבות המולידים התולדות... ואמנם עסק הפלפול והקשיות מידה גדולה היא ומקבלים עליה שכר, אך כי לא ישכחו יסודי עליונים ותחתונים...כי כל מצוות הנכללות בדמיון אחד אייחד לבד בכלל אחד. וחפץ ה' בידי יצליח. ודרך קצרה אלך למען ירוץ קורא בו ומבקשי ה' ימצא נכון... ובניתי בו תורת אלהים והצבתי על ז' עמודים. ובעמודים הכינותי יש מהם מרובה ויש מהם ממעט, וכולם צנויים [בנויים] ועשויים לשים [לשם] חלק יעקב יוצר הכל אל אלים
כאמור בהקדמתו חילק הרא"ם את ספרו לשבעה חלקים [עמודים] כאשר כל עמוד ועמוד מחולק ל'וו', וכל 'וו' מחולק לסימנים:
עמוד א' - עריות
עמוד ב' - אכילות
עמוד ג' - איסורי הנאה
עמוד ד' - איסורי ממון.
עמוד ה' - איסורים שאדם עושה רע לשמים ולבריות ואינו גוזל ונהנה ממון.
עמוד ו' - איסורים הנעשים ואדם נעשה רע לשמים ולא לבריות.
עמוד ז' - איסורים שאינו נעשה רע לבריות כי אם לשמים ואינם תלויות (תלוים) בדבר [בדבור].
הדפסת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר בהדפסתו הידועה, שונה מהספר המקורי כפי שיצא תחת ידי המחבר, זאת מפני שלאחר הדפסתו הראשונית, נדפס הספר במתכונת מקוצרת. הספר נדפס בהדפסה המקוצרת לראשונה בוינציה בשנת שכ"ו על ידי רבי בנימין בן אברהם הרופא ממשפחת הענוים, שעשה מספר שינויים בסידור הספר וקיצר את תוכנו כמעט בשליש, כמו כן במקום שבעה עמודים שהיו בו במקור, סידרו בי"ב עמודים, וכן שינה את שמותם מכפי שהיה במקור (השמות שנתן, הן בדומה לשמות שנתן הרמב"ם בספרו משנה תורה). וכן חילק את הספר ל-417 סימנים במקום 464 שהיו בספר המקורי.
בהקדמתו של רבי בנימין בן אברהם שנדפסה רק בדפוס ראשון, ביאר את הטעם שהשמיט וסידר את הספר כפי שסידר:
זה ספר יראים... אשר חיבר... מרנא ורבנא רבי אליעזר ממיץ... אך אמנם כי כל המצוות והעניינים מבוארים על אופנם ככתבם וכלשונה אבל נמצא בו במקומות אחדים דיי המצוות מפורדים בין העמודים עד ילאה לב איש למצוא שם את חפצו..., לכן קמתי אני צעיר הצעירים הדל אלפי בחבירי בנימין צעיר ברבי אברהם הרופא יצ"ו... ואייסד כל המצוות על יסודתם איש איש על שמו לתולדותם, שנים עשר עמודים לאומותם בחצריהם ובטירותם. ואם הרב האיר שבעה כוכבים בשבעת עמודיו החצובים, אני אעמיד לידידים שנים עשר עמודים... רק אין מוקדם ומאוחר בתורה...
בשנים שלאחר מכן נדפס הספר שוב במהדורות שונות כולן על פי מהדורות המקוצרת של בנימין בן אברהם.
רק בשנת תרנ"ב לאחר כ-700 שנה, נדפס שוב הספר (חלקו הראשון) במהדורה שלמה כפי שיצאה מתחת ידי רבי אליעזר ממיץ. הספר הובא לדפוס על ידי הרב אברהם אבא שיף ממינסק שהדפיסה מהעתק שהגיע לידו מהספרייה הלאומית בפריס. בשנים שלאחר מכן השלים המחבר את הספר כולו. במהדורה זו אף הוסיף הרב שיף פירוש בשם 'תועפות ראם', וכן מחקר מקיף על הספר ועל מחברו. הספר זכה למספר הסכמות, ביניהם של רבי שלמה כהן מווילנא, ורבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים.
מהדורות הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור הספר במתכונתו הנפוצה הוא ממהדורה שנדפסה בשנת תרנ"ב על ידי אברהם אבא שיף (ראו לעיל), שאף הוסיף את פירושו בשם 'תועפות ראם' על גיליון הספר. זכיות הספר היו בידיו של האדר"ת שאף מספר בהסכמתו למהדורה זו שהתחיל לכתוב אף הוא פירוש על ספר יראים, אך כתביו נשרפו בשריפה שפקדה את ביתו, ומאז לא חזר להדפיס פירושו זה, ועקב כך נתן את זכויות ההדפסה לרב שיף.
פירושים על הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים נכתבו על הספר, מספר פירושים:
- ווי העמודים - פירוש 'ווי העמודים' נדפס בהמהדורה השלישית (המקוצרת) שנדפסה בליוורנו בשנת ה' תקצ"ז, מהרב יצחק טייב.
- שם חדש - פירוש שם חדש נדפס במהדורה הרביעית, ירושלים תר"ח, הפירוש נדפס על חלק מהספר והושלם לאחר מכן.
- סביב ליראיו - נדפס בהמהדורה השביעית, פינסק תרס"ה.
- סביב ליראיו - נדפס בשנת תשכ"ב, ניו יורק, מהרב אהרן וואלקין.
- עמודי הארזים - נדפס בשנת תשמ"ג, מהרב אליעזר חזן[2] (בן הרב יוסף רפאל חזן, מחבר שו"ת חקרי לב).
- תועפות ראם - נדפס בשנת תרצ"ה, וורשה, מאת המהדיר והמגיה הרב אברהם אבא שיף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר יראים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- משה רייך, מבוא ל'יראים השלם' באתר דעת
- ספר יראים, וילנא תרס"ב, באתר דעת
- ספר יראים, ויניציאה שכ"ו 1566, באתר היברובוקס
- ספר יראים, זולקווא תקס"ד 1804, באתר היברובוקס
- ספר יראים, וילנא, באתר היברובוקס
פירושים שנדפסו על הספר
- יצחק טייב, ספר יראים עם פירוש 'ווי העמודים' חלק א, ליוונרו תקצז, באתר היברובוקס
- יצחק טייב, ספר יראים עם פירוש 'ווי העמודים' חלק ב, ליוורנו תקצז, באתר היברובוקס
- ספר יראים עם פירוש 'תועפות ראם' חלק א, ורשה תרצ"א 1931, באתר היברובוקס
- ספר יראים עם פירוש 'תועפות ראם' חלק ב, ורשה תרצ"א 1931, באתר היברובוקס
- אהרן וואלקין, 'סביב ליראיו' על ספר יראים, ניו יורק תשכ"ב 1962, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כפי שכתב בעל העיטור עצמו בתחילת שער 'זמן'.
- ^ ראו אודותיו בחכם אליעזר חזן, באתר "החכם היומי"