סקווירה
 סמל סקווירה | |
 | |
| בית המדרש המשופץ בסקווירה | |
| מדינה |  אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |  קייב |
| מחוז משנה |  סקווירה |
| מושל | Skochko Valeriy Anatoliyovich |
| תאריך ייסוד | 1390 |
| שטח | 6,328 קמ"ר |
| גובה | 220 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 15,889 (1 בינואר 2019) |
| קואורדינטות | 50°18′N 26°52′E / 50.300°N 26.867°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://skvira-rada.gov.ua | |
סקווירה (באוקראינית: Сквира, ברוסית: Сквира, ביידיש: סקווער) היא עיירה באוקראינה הנמצאת בסמוך לקייב הבירה.
תולדות העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]התייחסות כתובה ראשונה לעיירה, ניתן למצוא בשנת 1390, אך ישנם ארכאולוגים הסבורים כי העיר עתיקה יותר. לאחר האיחוד הפולני-ליטאי משנת 1569 השתייכה סקווירה לפולין. בשנת 1591 העניק מלך פולין זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין לנסיך קייב זכות להחזיק בסקווירה ובסביבתה ולבנות לו ארמון בה.
בשנת 1648 כאשר מרדו האוקראינים בפיקודו של בוגדן חמלניצקי בשלטון הפולני השתלט על העיירה לזמן קצר גדוד מאנשיהם. במסמכים משנת 1736 נזכרת סקווירה ככפר שנמסר בחכירה לחוכרים יהודים. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1765 נמנו בה 124 בתי אב, מהם 51 יהודיים. בשנת 1775 גרו בעיירה 116 יהודים, בשנת 1784 גרו בה 204 יהודים. בשנת 1797 התגוררו בסקווירה 2,000 תושבים. התושבים עסקו באותה עת בעיקר במסחר. לקראת סוף המאה ה-19 כבר מנתה העיירה 18,000 תושבים, שזהו גם מספר תושבי העיירה בעשור הראשון של המאה ה-21.
יהודי סקווירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית המאה ה-19 פעל בעיר רבי נפתלי צבי, נכדו של רבי צבי בן הבעל שם טוב. בהמשך נוסדה מצאצאיו שושלת חסידית הנקראת חסידות סקווירא, המשתייכת לשושלת טשרנוביל. השושלת ממשיכה להתקיים בניו יורק, בה הקימה שכונה הנקראת ניו סקוויר (סקווירה החדשה).
בשנת 1856 נולד למשפחה חסידית בסקווירה אשר צבי גינצברג שלימים נקרא בשם העט "אחד העם", והיה לאחד מראשי הוגיה של הציונות, ומייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית. בגיל 12 העתיק אביו את מגורי המשפחה לאודסה.
תמורות בעיירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הוקמה הרפובליקה העממית של אוקראינה, קצרת הימים. בתקופה זו, בשנים 1917 – 1920, נערכו 6 פוגרומים ביהודים, בעיקר על ידי אנשיו של סימון פטליורה. בין המעשים נגד היהודים נמנו בין השאר מעשי אונס, שריפת בתים ושוד רכוש או השמדתו. בפרעות אלו נרצחו בסקווירה 191 יהודים. לאחר הפרעות פקדה את סקווירה מגפה בה מצאו את מותם יהודים רבים נוספים ויהודי העיר נמלטו לערים אחרות כקייב, אודסה ובילה צרקווה.
בראשית שנות העשרים, לאחר השתלטות ברית המועצות על אוקראינה (למעט חלקה המערבי ולמעט בוקובינה), נמצאה סקווירה תחת שלטון סובייטי שדיכא את חופש הפרט ואסר על פעילות דתית, פוליטית ועסקית. בתקופה זו היו היהודים שליש מתושבי העיירה. בשנת 1939 גרו בסקווירה 2,243 יהודים.
לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות במבצע ברברוסה נכבשה סקווירה בספטמבר 1941. ב-20 בספטמבר 1941 נורו למוות על ידי האיינזצגרופן, לתוך בורות הריגה 850 מיהודי העיר. לאחר ימים אחדים נורו למות 140 יהודים נוספים. בשנת 1960 היו בעיירה כ-500 יהודים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סקווירה- סקווירה במפה(הקישור אינו פעיל) באתר mapru
- תמונות מהעיירה באתר tutbuv.com
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), סקווירה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1602–1603), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
סקווירה (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
