סקוט סוויפט
 | |
| לידה | 1957 (בן 67 בערך) פרל הארבור, הוואי, ארצות הברית |
|---|---|
| השכלה |
|
| השתייכות | צי ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1979–2018 (כ־39 שנים) |
| דרגה |  אדמירל |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
מבצע פריינג מאנטיס  | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין של הצי (2) מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה (2) לגיון ההצטיינות (3) כוכב הארד מדליית האוויר (עם עיטור V) | |
  | |
סקוט הרביסון סוויפט (באנגלית: Scott Harbison Swift; נולד ב-1957) הוא אדמירל בדימוס בצי ארצות הברית. בתפקידו האחרון שירת כמפקד צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולדוול נולד בפרל הארבור שבהוואי, בן לאב ששירת כמפקד בצי ארצות הברית והוצב בבסיס פרל הארבור. הוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת המדינה של סן דייגו ותואר שני ממכללת המלחמה של הצי.
ב-1979 התגייס לצי ארצות הברית במסגרת תוכנית הכשרת טייסי מילואים של הצי. שירת כטייס מטוסי ווט A-7 קורסייר II בטייסת התקיפה 94 ובטייסת התקיפה 97. שירת במטה כנף 11 בנושאת המטוסים "אנטרפרייז". פיקד על טייסת התקיפה 97 ועל כנף 14.
בשלהי מלחמת איראן–עיראק השתתף ב"מבצע גמל שלמה" (אנ') לתקיפת כוחות חיל הים האיראני. השתתף במבצע אכיפת האזור אסור לטיסה בדרום עיראק לאחר מלחמת המפרץ, ב"מבצע חירות מתמשכת" ובמלחמת עיראק.
שימש סגן מפקד כוחות הצי בפיקוד מרכז של ארצות הברית ומפקד קבוצת התקיפה 9. בשנים 2011–2013 פיקד על הצי השביעי של ארצות הברית. לאחר מכן שירת במשרד ראש המבצעים הימיים.
במאי 2015 מונה למפקד צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית שבפרל הארבור. במהלך כהונתו הואשם במדיניות של אפליה ונפתחה חקירה בעניינו על ידי המפקח הכללי של מחלקת ההגנה. ממצאי החקירה ניקו את סוויפט מהאשמות אלו ונקבע כי לא נקט במדיניות מכוונת של אפליה, אך נמצא כי התרשל בהתנהלות אדמיניסטרטיבית במילוי טופסי הערכה והומלץ לצי לנקוט בצעדים משמעתיים נגדו בעניין זה.[1]
בספטמבר 2017 הודיע על כוונתו לפרוש מהשירות הצבאי לאחר שהוחלט שלא יקודם למפקד פיקוד האוקיינוס השקט של ארצות הברית. הפרישה הגיעה לאחר שתי תאונות קטלניות בהן היו מעורבות אוניות הצי השביעי בגזרת אחריותו ונהרגו בהן 17 מלחים.[2] הוא סיים את כהונתו במאי 2018.
במהלך שירותו עוטר פעמיים במדליית השירות המצוין של הצי, פעמיים במדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה, באות לגיון ההצטיינות, בכוכב הארד ובמדליית האוויר עם ציון אומץ לב בקרב.
לאחר שחרורו משמש כמרצה אורח במכללת המלחמה של הצי וחבר מועצת המנהלים של מכון הצי האמריקאי (USNI).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוח המפקח הכללי
- ^ Pacific Fleet Commander to Retire in Wake of Deadly Crashes, אתר NBC, 25 בספטמבר 2017