סרטן אדום של אי חג המולד
 סרטן אדום של אי חג המולד | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| על־מחלקה: | Multicrustacea |
| מחלקה: | סרטנים עילאיים |
| סדרה: | מעשירי רגל |
| תת־סדרה: | Reptantia |
| משפחה: | Gecarcinidae |
| סוג: | Gecarcoidea |
| מין: | סרטן אדום של אי חג המולד |
| שם מדעי | |
 Gecarcoidea natalisפוקוק, 1888 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
סרטן אדום של אי חג המולד (שם מדעי: Gecarcoidea natalis) הוא מין מתת-מערכה סרטנאים, שאנדמי לאי חג המולד ולאיי קוקוס שבאוקיינוס ההודי.
אף על פי ששטח המחיה שלו קטן יחסית, מעריכים שישנם כ-43.7 מיליון סרטנים אדומים רק באי חג המולד, ועקב פלישתה של הנמלה הצהובה המשוגעת (Anoplolepis gracilipes) לאי מספרם קטן ב-10 עד 15 מיליון בשנים האחרונות. הסרטן האדום הוא אוכל-כול ואוכל נבלות. הוא ניזון בעיקר מעלים נשירים ומפרחים, אבל יאכל גם חיות מתות (כולל סרטנים אדומים אחרים) ופסולת אנושית.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריון הסרטן הוא ברוחב של 11.6 ס"מ, צורתו עגולה והוא מכסה את הזימים. הצבתות הן לרוב סימטריות, אלא אם כן אחת מהן נפגעת או נעקרת ממקומה, ובמקרה זה היא תצמח מחדש. הסרטנים הזכרים לרוב גדולים מהנקבות, בעוד שלנקבות בטן רחבה יותר (ניתן להבחין בכך רק כאשר הסרטן הוא מגיל 3) ולרוב צבתות קטנות יותר.
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרטן האדום של האי כריסטמס חי במחילות על מנת להתגונן מפני השמש. מאחר שהוא נושם דרך זימים, הסבירות להתייבשות היא גבוהה. סרטנים אלו ידועים בשל נדידתם השנתית לים על מנת להטיל ביצים.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתיישבים הראשונים באי חג המולד כמעט ולא תיארו את הסרטן האדום. ייתכן שהעלייה הגדולה במספרם נגרמה עקב היכחדותו של חולדת המקלר (Rattus macleari) בשנת 1903, שהגבילה את צמיחת אוכלוסיית הסרטן האדום. ממחקרים שנעשו באי, נמצא כי צפיפות הסרטנים הממוצעת היא 0.09–0.57 סרטנים למטר רבוע, או במילים אחרות שאוכלוסיית הסרטנים האדומים באי מגיעה בקירוב ל-43.7 מיליון פרטים. חוקרים אחרים טענו שמספר הסרטנים באי מגיע ל-120 מיליון, אך הבסיס לטענתם אינו ברור.
התפוצצות אוכלוסין של הנמלה הצהובה המשוגעת, מין פולש שמצא את דרכו לאי חג המולד ולאוסטרליה מאפריקה, היא זו שככל הנראה גרמה למותם של 10–15 מיליון סרטנים אדומים באי בשנים האחרונות (בין רבע לשליש מאוכלוסיית הסרטנים המקורית). בסך הכל (כולל טריפות), מעריכים כי הנמלה הצהובה תפסה את מקומם של 15–20 מיליון סרטנים אדומים באי חג המולד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סרטן אדום של אי חג המולד, באתר NCBI (באנגלית)
- סרטן אדום של אי חג המולד, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- סרטן אדום של אי חג המולד, באתר GBIF (באנגלית)
Behind the scenes of the red crab migration -- Christmas Island 2012, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:47)
