עדי גורדון

עדי גורדון

עדי גורדון מקבל את גביע המדינה מהנשיא עזר ויצמן
לידה	4 במרץ 1966 (בן 58) בנימינה, ישראל
עמדה	רכז
גובה	1.80 מטרים
מספר	9
קבוצות כשחקן
1980–1985 1985–1989 1989–1990 1990–1991 1991–1994 1994–1995 1995–1998	מכבי חדרה מכבי חיפה הפועל חיפה הפועל גליל עליון הפועל ירושלים הפועל חולון הפועל ירושלים
הישגים כשחקן
מקום 36 בקלעי ליגת העל 2 גביעי מדינה (1996, 1997)

עדי גורדון (נולד ב-4 במרץ 1966) הוא כדורסלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הרכז.

גורדון נולד בבנימינה. הוריו התגרשו בצעירותו. כילד שיחק טניס, טניס שולחן וכדורגל ואף זכה בגביע ואליפות המדינה עם קבוצת הילדים של הפועל חדרה. הוא היה מלך השערים בארץ לגילאי 13–14 (38 שערים), ולמד בתיכון חקלאי פרדס חנה.

כישרונו בתחומי הספורט השונים הביא אותו לנקודה בה הוא היה צריך לבחור בין הכדורגל לכדורסל. למרות גובהו הנמוך יחסית לענף, 1.80 מ', בחר גורדון בכדורסל.

את דרכו ככדורסלן התחיל בגיל 14 וחצי כרכז במכבי חדרה. בגיל 18 עבר לשחק בליגה הלאומית, הליגה הראשונה באותה תקופה, במדי מכבי חיפה תחת המאמן פיני גרשון. במחזור הראשון של אותה עונה זימנה ההגרלה למכבי חיפה משחק בית נגד האלופה מכבי תל אביב. במשחקו הראשון אי פעם בליגה הלאומית, קלע גורדון סל ניצחון בשנייה האחרונה של המשחק. כבר מעונה זו ניכר היה שגורדון מצטיין במיוחד בדקות ההכרעה, תכונה שבלטה לאורך כל הקריירה שלו, הרצופה במשחקים שאותם הכריע בדקות הסיום. בשנה זו גורדון היה עדיין שחקן נוער במכבי חיפה והוביל אותה לזכייה בדאבל היסטורי מבלי שהפסידו במשך כל העונה, תוך שהוא קולע בממוצע כ-30 נקודות למשחק. במשחק האליפות לנוער, בגמר הפלייאוף, הגדיל גורדון לעשות כאשר קלע 48 נקודות מתוך 76 הנקודות של קבוצתו. לאחר 5 שנים במכבי חיפה, עבר גורדון להפועל חיפה שהתפרקה זמן קצר לאחר מכן. גורדון נדד להפועל גליל עליון, שם שיחק שנה אחת ואז עבר לקבוצת הפועל ירושלים, בה זכה לפריצתו הגדולה, ולמעמד של אחד מבכירי שחקני הכדורסל בארץ.

בעונותיו בירושלים הציג גורדון יכולת מעולה ומעוררת השראה, ובעיקר התפרסם בזכות יכולת ניהול המשחק וקבלת ההחלטות שלו. בתקופתו בהפועל ירושלים גורדון הוביל אותה להישגים ספורטיביים ולמעמד של אחת הקבוצות הטובות בליגה. בין היתר הנחילה הקבוצה תבוסות צורבות ליריבה המושבעת והאלופה הנצחית מכבי תל אביב. באותן שנים נוצר קשר מיוחד בין השחקן לאוהדי הקבוצה, שעתיד לשחק תפקיד חשוב בגורלה.

בעונת 94/95 עקב בעיות כספיות בירושלים עזב גורדון את הקבוצה, יחד עם סמל אחר של הקבוצה, דורון שפע, להפועל חולון שאומצה באותה שנה על ידי איש העסקים נחום מנבר. הציפיות היו גבוהות וכך גם התוצאות: באותה עונה חולון הגיעה למקום השני בליגה הסדירה, ולגמר גביע המדינה בו הפסידה לבני הרצליה. לאורך כל אותה עונה אוהדי הפועל ירושלים, שהמשיכו לראות בו את סמלה הבלתי מעורער של הקבוצה, המשיכו לשיר לו שירים במשחקים ולקרוא לו לשוב. בזכות קשר מיוחד זה הצליח גורדון לשכנע את הספונסר מנבר להעביר את תמיכתו להפועל ירושלים, ולהחזיר אליה את גורדון ואת שפע.

בעונת 95/96 הוביל גורדון את ירושלים לתואר הראשון שלה אי פעם - גביע המדינה, באחד ממשחקי הגמר הגדולים והזכורים ביותר בכדורסל הישראלי. לאחר שקלע את סל הניצחון מול בני הרצליה בחצי הגמר, שב וקלע גם בגמר את סל הניצחון המכריע בשנייה האחרונה, מעל טום צ'יימברס.

בעונה הבאה, בניגוד לכל הציפיות ומול קבוצה חזקה מאוד של מכבי תל אביב, שחזרה ירושלים את הישגה, וזכתה שוב בגביע המדינה לאחר משחק גדול נוסף של גורדון, בו קלע 32 נקודות (מתוך 89 של ירושלים). באותה עונה גם הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, לאחר שבמשחק שמינית הגמר נגד פנרבחצ'ה הטורקית, קלע גורדון זריקת עונשין מכריעה והחטיא במכוון את הזריקה השנייה, וכך מנע התקפה מתוכננת של הטורקים.

בגיל 19 זומן גורדון לראשונה לנבחרת ישראל. מאמנה אז היה צביקה שרף אשר אימן את מכבי תל אביב ובנוסף היה בסכסוך מתמיד עם פיני גרשון שגורדון היה מזוהה איתו בתחילת דרכו. דברים אלו הובילו לאפלייתו של גורדון. בין השנים 1992–1996 גורדון היה השחקן הדומיננטי בנבחרת ישראל, בה שיחק 118 משחקים בסה"כ. בטורניר הקדם אולימפי בספרד גורדון בלט במשחק נגד ליטא הגדולה של סאבוניס ומרצ'ולוניס, בו הוא קלע 38 נקודות ומסר 8 אסיסטים. יומיים לאחר-מכן במשחק בטורניר נגד קרואטיה עם פטרוביץ' וקוקוץ' הוא קלע 25 נקודות.

ב-1993 הוא היה השחקן הבולט ביותר במשחק נגד נבחרת יוון (עם פנאיוטיס יאנאקיס) באליפות אירופה. במשחק זה קלע גורדון 35 נקודות, ונבחרת ישראל זכתה בניצחון מפתיע. בשנים 94–95 במסגרת קדם אליפות אירופה הוביל גורדון את הנבחרת לאליפות אירופה כאשר הצטיין בכל הטורניר והוביל בו את הנבחרת בנקודות, אסיסטים וחטיפות. הוא בלט במיוחד בשני משחקים קשים, הוא קלע 21 נקודות בניצחון בטורקיה ובניצחון נוסף, היסטורי, בספרד בו קלע 25 נקודות ומסר 7 אסיסטים.

באותה תקופה היו לגורדון עימותים רבים עם מאמן הנבחרת דאז צביקה שרף. בשיאם, בשנת 1997, בעונת שיא שבה נבחר לשחקן העונה על ידי מאמני הליגה, הוא החליט לפרוש מהנבחרת לפני ההתכנסות שלה לאליפות אירופה. גורדון אמר שאינו מוכן לשתף יותר פעולה עם הרוח המיליטנטית של צביקה שרף, דרך שלדעתו לא הייתה ראויה ופגעה במהות של המשחק והנבחרת. עקב כך הוא הושעה משני משחקי ליגה.

בתום העונה האחרונה שלו בירושלים (97/98), הודיע גורדון על פרישתו מכדורסל.

לאחר הפרישה התרכז גורדון בפעילות רוחנית, תוך שהוא מבודד עצמו מן התקשורת ואף מקהל האוהדים הישן שלו ומופיע רק באירועים בעלי הקשרים חברתיים.

אחד הדברים הבולטים בביוגרפיה של גורדון הוא יחסיו המיוחדים עם קהל האוהדים הירושלמי. בין היתר מימן גורדון מכספו הפרטי את הטסתה של קבוצת ילדים למשחק הקבוצה באילת. בתקופה השנייה שלו בירושלים חילק גורדון בחינם אלפי חולצות לאוהדים עליהן מוטבעת הסיסמה משירו של אריק איינשטיין "יש בנו אהבה והיא תנצח" - ביטוי שמבטא את פילוסופיית המשחק שלו, ואומץ כסמל על ידי אוהדי הקבוצה וקבוצות הפועל ירושלים בכלל.

מערכת היחסים המיוחדת לא נעצרה באוהדים. גורדון, שכבר הפך לסמל של הפועל ירושלים, הוביל את הקבוצה למעורבות עמוקה יותר בענייני הקהילה. הוא הביא לקבוצה את התפישה האומרת כי "ירושלים היא לא קבוצה שיש לה קהל, אלא קהל שיש לו קבוצה". תפיסה זו הוא יישם על ידי הקמת בית ספר לכדורסל בקהילה, השתתפות באירועי צדקה ופעילויות חברתיות אחרות, בין היתר כחבר עמותת הפועל קטמון ירושלים.

• להיות מלך אמיתי, אוטוביוגרפיה, איורים: מירב סלומון. הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2008
  • הספר תורגם לאנגלית בשם To be a true king : an autobiography, בתרגום תומר רוזן גרייס ובאותה הוצאה, 2009
• מסר הפשטות, הוצאה עצמית

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עדי גורדון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עדי גורדון

• פרופיל, באתר eurobasket
• פרופיל, באתר פיב"א
• פרופיל שחקן, אתר המנהלת

‏‏נבחרת ישראל‏ - אליפות העולם בכדורסל 1986 (מקום שביעי)
1 לאסוף • 2 דניאל • 3 גורדון • 4 ריכליס • 5 רוזנברג • 6 ברקוביץ' • 7 ליפין • ‏8‏ ‏שפע‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 מרסר • 11 שטיינהאור • 12 יעקובי • מאמן: שרף		ישראל

‏‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1987 (מקום אחד עשר)
1 לאסוף • 2 דניאל • 3 גורדון • 4 הנפלד • 5 פליישר • 6 רוזנברג • 7 ליפין • ‏8‏ ‏שפע‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 מרסר • 11 שטיינהאור • 12 כהן • מאמן: שרף		ישראל

‏‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1993 (מקום שלושה עשר)
1 הנפלד • 2 פליישר • 3 אלימלך • 4 בארמור • 5 אמסלם • 6 גורדון • 7 שטיינהאור • ‏8‏ ‏שפר‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 כץ • 11 ארדיטי • 12 דניאל • מאמן: שרף		ישראל

‏‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1995 (מקום תשיעי)
1 הנפלד • 2 פליישר • 3 גודס • 4 ליף • 5 כהן • 6 גורדון • 7 מוכתרי • ‏8‏ ‏שפר‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 בלול • 11 ארדיטי • 12 דניאל • מאמן: שרף		ישראל