עווית

עָוִית (ברבים עָוִיתוֹת; מוכר גם כהתכווצויות שרירים, כסְפַּאזֶם - Spasm, גם כ-Cramps; וגם כ-קונוולוסיה - Convulsion), הוא מונח המתאר מצב חריג שבו מתרחשת בשרירים תגובת כיווץ לא רצונית, קיצונית ומהירה, אשר מלווה לעיתים גם בתופעות כאב או במוגבלות בתנועה ברמות משתנות.^[1]

התחושות האופייניות הן ירידה בכוח השריר, נוקשות והבלטה של השריר, רגישות וכאבים.^[2]

העָוִית מתארת בדרך כלל את כיווץ השרירים (פלקסציה). כמו כן, העווית עלולה להתרחש בשריר החלק (של כלי הדם) אך גם בשריר המשורטט (המפעיל את השלד).

לפי ההסבר הפתופיזיולוגי המקובל, העוויתות החיצוניות נגרמות מעייפותם של השרירים, או ממחלות והפרעות כגון חוסר במלחים.

עייפות שרירים: התופעה מתרחשת לעיתים קרובות לאחר פעילות שבמהלכה הופעל עומס רב על שריר או על קבוצת שרירים. בדרך כלל, היא חלה כשלא נעשו מספיק תרגילי מתיחה וחימום מותאמים לפני פעילות מאמצת שהתבצעה, או לחלופין כשאחרי פעילות כזו לא בוצעו תרגילי מתיחה ולא ניתן לקבוצת השרירים שהתאמצה די זמן למנוחה והתאוששות.^[3] גם הישארות באותה תנוחה זמן ממושך עלולות לגרום להתכווצות שריר.

מחלות או הפרעות: התכווצויות שרירים יכולות להופיע גם כתוצאה ממחלות או הפרעות. חלק מהמחלות וההפרעות הללו הן נוירולוגיות וקשורות לפגיעה בעצבים האחראים על פעולת השרירים (ובעיקר עצבים מוטוריים עליונים, כמו במקרה של מחלת PLS ואצל חולי ALS). מחלות ותסמונות אחרות העלולות לגרום להתכווצויות שרירים הן חוסר איזון של בלוטת המגן, בעיות בכליות, סוכרת ואנמיה.^[4]

חוסר באספקת דם עלול אף הוא להוביל להתכווצויות שרירים הצרת כלי הדם המספקים דם לגפיים עלולה לגרום לכך, שבזמן מאמץ הגפה לא מקבלת את כמות הדם הזקוקה לה. בעקבות כך, החולה עלול להיתקף בכאבים עזים, שיחלפו לאחר מנוחה מספקת. לאחר המנוחה, הדרישה האנרגטית של השריר יורדת, כך שאספקת הדם לשריר אינה לוקה בחסר. הפרעה זו נקראת צליעה לסירוגין, והיא מהווה סימן לכך שישנה הצרה בכלי הדם בגוף.

התכווצויות שרירים עלולות להיגרם גם כתוצאה מלחץ המופעל על עצב. הלחץ מתרחש בדרך כלל בנקודת היציאה של העצב מחוט השדרה המותני, וגורם לכאבים דמויי עיוות ברגליים. הכאב מאופיין בכך שהוא מופיע כל הזמן, מחמיר בהליכה או בפעילות, ועשוי להיות מושפע משינויים בתנוחה של הגב.

הפרעות באיזון אלקטרוליטים, כגון מחסור באשלגן (מצב הקרוי היפוקלמיה), בסידן (מצב הקרוי היפוקלצמיה), בנתרן (מצב הקרוי היפונתרמיה) ובמגנזיום (מצב הקרוי מחסור במגנזיום), עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות התכווצויות שרירים. הפרעות כאלה עלולות להיגרם, בין השאר, כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות להורדת לחץ דם - תרופות, אשר גורמות לעיתים לירידה גדולה בריכוז האשלגן.^[4]

ישנם מקרי עוויתות שלכאורה אין להם הסבר, כמו עווית בשוק בשעת השינה ועוד.

הסיכון להתפתחות התכווצות שרירים מתחזק בעקבות מזג אוויר חם, המוביל להתייבשות. 

קיים מספר גדול של סוגי עוויתות והם ממוינים לפי מקומות מקריהם בגוף, להלן דוגמאות לכמה מהן: עווית קלונית; עווית טונית; עווית קלונית-טונית; עווית עינית; עווית ביטנית; עווית כלייתית; עווית הריונית; עווית הנרתיקה (וגיניזמוס); עווית ושט; עווית לוע; עווית כלי־דם (אנגיאוספזם); עווית ינקותית (תסמונת וסט); עווית תעסוקתית (דוגמה לה: עווית הסופרים או עווית המקלידים); לחלק מסוגי עוויתות אלה יש מאפיינים וטיפולים ספציפיים.

התכווצויות שרירים היא תופעה נפוצה מאוד. מחקר שבדק את שכיחות התופעה בקרב אנשים צעירים שנרשמו לשיעורי התעמלות העלה כי 95% מהמשתתפים דיווחו על התכווצויות שרירים. מחקרים שבדקו את התופעה בקרב אנשים מבוגרים מצאו שתופעת התכווצויות השרירים שכיחה בקרב 35% עד 60% מהם, כש-40% מהסובלים מהתופעה דיווחו על הופעתה שלוש פעמים בשבוע ויותר. בקרב מבוגרים, נפוצה תופעה של התכווצויות שרירים המתרחשות בשעות הלילה.^{[דרוש מקור]}

במקרים שבהם התכווצויות שרירים מופיעות לעיתים קרובות אצל אדם שלא סבל מכך בעבר וללא סיבה ברורה, יש לפסול קיום של בעיה נוירולוגית או סיבה ברורה אחרת לתופעה. אם מתברר כי התכווצויות השרירים הן סממנים של בעיה אחרת, יש לטפל ככל האפשר בבעיה, שהיא הגורם הראשוני להתכווצויות. עם זאת, לרוב מדובר בתופעה שסיבתה אינה ברורה, והטיפול מתמקד בהתכווצויות השרירים עצמן.

במקרים שבהם התכווצויות שרירים אינן קורות לעיתים קרובות, ואינן גורמות להפרעה בתפקוד, לפעמים אין צורך בטיפול תרופתי: כך למשל, עיסוי השריר או מתיחתו עשויים להקל על ההתכווצות, ובקרב ספורטאים, שתייה מרובה יכולה להקל על הבעיה. אם התכווצויות השרירים מופיעות לעיתים קרובות ומפריעות לתפקוד היומיומי, ניתן בהן לטפל תרופתית, בין השאר באמצעות נטילת ויטמין E ומגנזיום.

המונח "עוית" הוטבע כבר בימי הביניים, וניתן למצוא לו עדויות בתלמוד: "המשמש מיטתו מעומד, אוחזתו עוית"^[5]; "עוים, שכל הרואה אותם אוחזתו עוית".^[6] המקור למילה זו כנראה מגיע מהפועל הערבי עוי, שפירושו לעקם או לטעות^[7] ומכאן הפועל לעוות.

• א, גולדשטיין (ד"ר), מ, שכטר (ד"ר), אוצר הרפואה והבריאות, דביר תשי"ח, חלק שני
• אסתי אנגל, הלקסיקון הרפואי השלם, ידיעות אחרונות, 2001
• אנציקלופדיה לבריאות המשפחה, הוצאת כרטא 1972

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: עוית
ערך מילוני בוויקימילון: קונוולוסיה

• נטע סופר צור, מה גורם להתכווצות שרירים בזמן השינה?, באתר הארץ, 23 ביולי 2019