עוזי בן כנען

עוזי בן כנען

לידה	1 באוקטובר 1954 תל אביב-יפו, ישראל
פטירה	19 בנובמבר 1991 (בגיל 37)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה הפתוחה
שפות היצירה	עברית
בן או בת זוג	מיקי בן-כנען

עוזי בן כנען (1 באוקטובר 1954 - 19 בנובמבר 1991) היה סופר ומחזאי ישראלי שנודע בעיקר בשל ספרי הילדים שכתב. כתיבתו מתאפיינת במקוריות, הומור, תובנה לעולמם הרגשי של הילדים והמבוגרים בחייהם.

בן כנען נולד בתל אביב, בשם עזריאל ניידיץ׳^[1], וסיים את בית הספר התיכון בבאר שבע. בילדותו גר תקופה מסוימת בשכנות לאריאנה מלמד והשניים היו חברים^[2].

לאחר השירות הצבאי, עבר קורס קריינות ולמד ספרות באוניברסיטה הפתוחה. היה קריין בטלוויזיה הלימודית, קיים סדנאות ספרותיות וחוגי דרמה יצירתית עם ילדים. כן היה בעל מדור לעצה והדרכה ב"משמר לילדים".

סיפוריו הראשונים לילדים התפרסמו בסוף שנות השבעים. ספרו "אני ברק" שפורסם בשנת 1979, שבר את המסגרות המסורתיות בספרות הילדים של אותה תקופה. בספר מתאר הגיבור "ברק", אירועים מהווי משפחתי, כאשר מבנה המשפחה הוא הפוך מהמבנה המקובל. במשפחתו של ברק, האמא היא המפרנסת והאבא מטפל בילדים. תהיותיו של הילד ברק מעלות לתודעה את יחס החברה להיפוך התפקידים במשפחה ושאלות הנוגעות לשוויון בין המינים (עליו כותב חוקר הספרות אדיר כהן בספרו "סיפור הנפש - בבליותרפיה הלכה למעשה"). הספר זכה בפרס למדן בשנת 1980^[3].

בשנות השמונים עבד בן כנען כרעיונאי במשרדי הפרסום "קשר בראל" ו"אריאלי" בתל אביב אז יצר את הסיסמה "קח עוד תפוז - אתה יודע למה" שהייתה למטבע לשון. במקביל המשיך לכתוב ספרי ילדים.

בינואר 1986 עלתה לראשונה הצגת הילדים שכתב "אגדות מדגדגות", שאותה ביימה סנדרה ג'ונסון בהשתתפות גיל אלון, עופר בן־דור^[4].

בדצמבר 1986 עלתה בתיאטרון לילדים ולנוער הצגת הילדים "נחמן", שכתב על סיפור ילדותו של חיים נחמן ביאליק, בבימויו של ישראל גוריון^[5]. ההצגה הפכה להצלחה גדולה אף על פי שעוררה סערה בקרב חוגים שהתנגדו להצגתו של המשורר הלאומי - כילד חולמני ויוצא דופן^[6]. במחזה מתאר בן-כנען את חייו של ביאליק בשפה פיוטית והזויה בשילוב עם פזמוניו הידועים שעובדו על ידי המלחין מתי כספי^[5]. ב-2011 ההצגה עלתה שוב בתיאטרון המדיטק בחולון, בבימויו של רוני פינקוביץ^[7].

במאי 1989 עלתה ההצגה שכתב "מה שבלב", שהוגדרה כקברט מצחיק לכל המשפחה, בבימוי צדי צרפתי, בהפקת תיאטרון החאן (אם כי הבכורה נערכה באולם בית ליסין בתל אביב). רעייתו, מיקי בן כנען עיצבה את התפאורה^[8].

כל ספריו של בן-כנען הם חדשניים בתחום ספרות הילדים וכבשו את הדרך לרבים שבאו אחריו. ד"ר אוריאל אופק כתב עליו כי "ספריו מצטיינים בסגנון מקורי רווי הומור בלתי שיגרתי". בספרו למבוגרים "דרך חגב" - המתחזה בצורתו לספר ילדים, פרסם בן-כנען אסופת ספורי נונסנס קצרים, המאנישים את עולם החרקים. בספרו זה הוא מתבונן בחדות ובתחכום בחוויה האנושית ובגיחוכם של בני האדם. רעייתו, מיקי בן כנען (לבית הלוי), אמנית פלסטית, איירה את רוב ספריו^[9].

בן כנען נפטר בביתו לאחר מחלה ממושכת^[3].

• אני ברק - הוצאת כתר, 1979
• הפילה תותי - הוצאת כתר, 1979
• ילד אחד רגיל - מסדה, 1986
• רק צרות - מסדה, 1987
• מה שבלב - תל אביב: הוצאת רכגולד, 1987
• דרך חגב - תל אביב: הוצאת רכגולד, 1988
• אחותי הגדולה מכולם - הוצאת כתר, 1989
• בתיה היענה והדרקון המתכוץ - הוצאת כתר, 1991
• זיגי ושליצי - מסדה, 1991

• אגדות מדגדגות - הצגת ילדים
• נחמן - הצגת ילדים, הועלתה בתיאטרון לילדים ולנוער בשנות השמונים
• מה שבלב - הצגת ילדים, הועלתה בתיאטרון החאן בירושלים
• מחשבות קטנות - הצגת יחיד בביצוע גיל אלון

• רשימת הפרסומים של עוזי בן כנען, בקטלוג הספרייה הלאומית
• עוזי בן כנען, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של עוזי בן כנען, באתר "סימניה"
• שוש אביגל, הוא לא חינוכי, חדשות, 3 בפברואר 1989 - כתבת פרופיל
• פאר פרידמן, געגועים לסופר ילדים שאהב בלגן, באתר nrg‏, 14 באפריל 2009
• עוזי בן כנען, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• עוזי בן כנען, דף שער בספרייה הלאומית
• עוזי בן כנען, בלקסיקון הספרות העברית החדשה