מערב חיפה

מערב חיפה (רובע)

אזור מערב חיפה ממעוף הציפור - הכרמל נושק לים. מימין למטה, פארק הכט.
מדינה	ישראל ישראל
עיר אם	חיפה
שטח	9.76 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ ברובע	39,100 (2008)
קואורדינטות	32°49′19″N 34°57′26″E / 32.82194444°N 34.95722222°E / 32.82194444; 34.95722222
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מערב חיפה הוא רובע אדמיניסטרטיבי וגאוגרפי המשתרע לאורך חופה המערבי של חיפה מכף הכרמל בצפון ועד לגבול שטח השיפוט העירוני בדרום, וכולל את השכונות היושבות במישור לרגלי הר הכרמל לחוף הים התיכון. במערב חיפה מתגוררים כ-40,000 תושבים (נכון ל-2006) ושטחו 9.76 קמ"ר. ברובע מתקיימת זהות בין אחוז האוכלוסייה לבין אחוז השטח מכלל שטח חיפה, שניהם כ-15%. גבולות הרובע הם חוף הים במערב ובצפון, המושבה הגרמנית והעיר התחתית בצפון-מזרח, מדרונות הכרמל ושכונותיו במזרח וטירת כרמל מדרום. הרובע נחשב כאזור סוציואקונומי בינוני עד נמוך. בתחומו נכסי טבע ובהם ראש הכרמל – המקום שבו נפגש ההר עם הים, כף הכרמל, וחופי הים; ואתרים היסטוריים וארכאולוגיים חשובים ובראשם תל שקמונה וחיפה אל עתיקה.

אזורי הרובע מקובצים מינהלית בשלושה תת-רבעים, והם:

• תת-רובע חוף בת גלים - קריית אליעזר, בו מתגוררים כ-18,800 תושבים. דרך יפו ושדרות ההגנה חוצים את תת-הרובע ומפרידים בין השכונות בת גלים וקריית אליעזר.
• תת-רובע חוף שקמונה, ב-2008 התגוררו כאן כ-20,260 נפש.
• תת-רובע החוף הדרומי, בתחומו עדיין אין מגורים.

עורקי התחבורה שחוצים את מערב חיפה הם מהחשובים במטרופולין. לאורכו של הרובע עוברות שדרות ההגנה (כביש 4), הכביש הרחב בעיר ואחד הארוכים בה; המקשרות בין מרכז העיר בצפון והפרוורים וכביש החוף (כביש 2) בדרום. הכבישים 4 ו-2 מתמזגים בכניסה הדרום-מערבית לחיפה במחלף חיפה דרום. מחלף נוסף מחבר בין שדרות ההגנה ודרך אלנבי בצפון, בראש הכרמל. כבישים חשובים נוספים, שיוצאים מכביש 4, הם רחוב פלימן - שממשיך לאחוזה כדרך פרויד, רחוב אצ"ל - קצהו של כביש 672 - דרך הים, שמוביל למרכז הכרמל, ודרך צרפת, שעולה לכרמל הצרפתי.

מסילת החוף הונחה בין תוואי כביש 4 לשפת הים, ולאורכה עוברות כל הרכבות בין חיפה ומרכז הארץ. בתחומי מערב חיפה שתי תחנות: תחנת הרכבת בת גלים ותחנת הרכבת חוף הכרמל.

שכונות מערב חיפה, מצפון לדרום:

ערכים מורחבים – בת גלים, תחנת הכרמל

שכונת בת גלים הוקמה בשנות ה-20 - היא יושבת על חוף הים התיכון ומונה כ-5,000 תושבים. בשכונה נמצאים המרכז הרפואי רמב"ם, מבתי החולים החשובים בצפון; הפקולטה לרפואה של הטכניון, תחנת רכבת, טיילת לאורך החוף, בניין הקזינו ההיסטורי ותחנת רכבל חיפה התיירותי המגיע לסטלה מאריס. לא פחות משלושה בסיסים של חיל הים נמצאים בשכונה.

תחנת הכרמל שבמזרח בת גלים כוללת את חיפה אל עתיקה, את קטעו המערבי של רחוב יפו ואת מתחם בתי הקברות של חללי האימפריה הבריטית במלחמת העולם הראשונה.

בת גלים היא האתר שנבחר בידי עיריית חיפה להקמת "המרינה".

קריית אליעזר נוסדה בשנת 1951 בידי עולים מיוון ורומניה שעבדו בנמל. בשנות האלפיים, היא מהמרכזיות שבשכונות העיר. נקראת על שמו של שר האוצר הראשון של ישראל, אליעזר קפלן.

את השכונה חוצות שדרות רוטשילד, שלצידן כיכר מאירהוף, טיילת ירוקה ובעבר היה בשכונה אצטדיון קריית אליעזר ששירת את שני מועדוני הכדורגל הגדולים של העיר, מכבי והפועל, האצטדיון נהרס ובמקומו נבנו בנייני מגורים רבי קומות. בקצה המערבי של השכונה נמצאת מערת אליהו, המשמשת אתר צליינות ליהדות, הנצרות והאסלאם, ולצידה מוזיאון ההעפלה וחיל הים ובית הקברות הבהאי. עוד בקריית אליעזר בית הספר לאמנויות "רעות", ובית מיח"א - ארגון המטפל בילדים עם לקות שמיעה, ומבנה מעונות סטודנטים של הטכניון. בשכונה חיים עולים רבים מחבר המדינות.

חלקה המזרחי של השכונה, שבין שדרות רוטשילד ורחוב יצחק שדה, נקרא "קריית אליהו", והוא שכונה מעורבת. קריית אליהו הוקמה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 עבור אוכלוסייה דתית על שטח חקלאי של המושבה הטמפלרית, ובשטח שבו נבנתה היו מספר מבני אבן חד-קומתיים שהשתייכו לפני כן לערבים שנמלטו מחיפה במלחמת העצמאות.

בקריית אליעזר ובבת גלים פועלת קבוצה משותפת להתחדשות עירונית.

בשכונה קיים מרכז מסחרי גדול "מאירהוף" וכן הסניף הראשון של רשת מקס סטוק.

באוקטובר 1969 התרחש פיגוע בשכונה בו פוצצו מטעני חבלה מהם נרצחו שני יהודים^[1].

ערך מורחב – תל שקמונה

עין הים היא שכונה ותיקה קטנה בין קריית שפרינצק וקריית אליעזר, שרוב בתיה מופרדים מהים על ידי מסילת הרכבת ממערב. השכונה הוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משפחות ערביות ולפנים נקראה גם "ואדי ג'מאל"^[2]. ב-1948 חיו בשכונה כ-700 איש, רובם בני המעמד הבינוני והגבוה.^[3], אחרי סיום הקרב על חיפה, התרכזו בשכונת עין הים מעט הבריטים שהמשיכו לשהות בארץ גם אחרי הסיום הרשמי של המנדט. בשנות קליטת העלייה ההמונית נבנו בה שיכוני רכבת ובסוף המאה ה-20 נבנו מבנים של 4–5 קומות. כיום חיים בשכונה יהודים וערבים. על שפת ימה של השכונה נמצא המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, של המכון לחקר ימים ואגמים. זהו המקום המשוער שבו התקיימה בימי קדם העיירה שקמונה. במהלך חפירות במקום נמצא מבנה המתוארך לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה המכונה "ח'ירבת תנאני". נחשפו בו שיירי חלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן^[4].

ערכים מורחבים – קריית שפרינצק, שער העלייה

קריית שפרינצק ושער-העלייה הן שכונות וותיקות צמודות, הבנויות במורדות המערביים של הכרמל, כשבינן לבין הים מפרידים כביש 4 ומסילת הרכבת. שכונת שער העלייה התחילה כמעברת עולים, והתפתחה בשנות ה-60 לקריה ירוקה שנקראה על שם יושב ראש הכנסת הראשון, יוסף שפרינצק. במקום נמצא מרכז התרבות "בית פאני קפלן", וכן בסיס צבא מרפא צפון 8281 של צה"ל (הידוע בכינויו "בית חולים 10"). דרך השכונה עובר בדרכו אל הים נחל לוטם (חלק זה של הערוץ יבש) וסביב אתר השפך הוקם פארק הכט^[5], כשבין יתר התוכניות נמנית החייאת הנחל.

ב-4 באוקטובר 2003 בוצע סמוך לשכונה פיגוע התאבדות במסעדת מקסים שלחוף הים, ונרצחו בו 21 אנשים.

ערך מורחב – נווה דוד

נווה דוד התפתחה מתוך מעברת שער העלייה סמוך למחנה צבאי מתקופת המנדט הבריטי, ונקראה בעבר "מחנה דוד" על-שם סרן דוד קזשטכר, שנפל בקרב על חיפה. השכונה יושבת לרגלי הכרמל, סמוך לחוף הים דרומית לקריית שפרינצק ובקרבת בית העלמין הגדול של חיפה, ובה נמצאים משרדי משרד הביטחון. רחובה המרכזי הוא רחוב המלך דוד. בתחום החינוך רוב ילדי המקום לומדים בבית הספר היסודי "נירים" ובתיכון הם עוברים לאחד מבתי הספר בעיר. ב-2008 סוכם עקרונית על העברתו לשכונה של "בית הספר הפתוח בארי" מנווה שאנן. נחל עמיק, שנשפך לנחל לוטם, מפריד בין השכונה הוותיקה לבין "רמת חביב" שממזרח (היא רמת הנשיא), פרויקט מגדלי-מגורים שנבנה החל במפנה המאה ה-21. ליד השכונה ממוקם אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בשם נווה דוד ובו מתקיים מחקר על התרבות הכבארית הגאומטרית.

ערך מורחב – רמת הנשיא (חיפה)

רמת הנשיא היא שכונה חדשה בחיפה, הנבנית במערב העיר. השכונה ממוקמת במורדות המערביים של רכס הכרמל, על רמה המשקיפה לים, על מבואות נחל עמיק, למורדות רחוב דרך הים המחבר בין הכניסה לחיפה לבין מרכז הכרמל. בעבר נקרא אזור זה רמת חביב, על שמו של חביב כיאט. השכונה משתרעת על פני שטח של כ-200 דונם, שמתוכו כ-60 דונם מיועדים להקמת כ-18 מגדלי מגורים. בשכונה יוקמו למעלה מ-1,000 יחידות דיור, כמו גם פארק מרכזי, מרכז מסחרי, בית ספר יסודי וגני ילדים. מדרום לשכונה, נבנה במקביל אצטדיון סמי עופר, הממוקם במבואות הדרומיים של הכרמל. שניהם מצויים בקרבת מתחם תעשיות ההיי-טק פארק מתם. סיום בניית האצטדיון, כמו גם שכונת רמת הנשיא, עשויים לשנות את המבנה הטופוגרפי של המבואה הדרומית לעיר חיפה. ביוני 2013 החל אכלוס הבניין הראשון בשכונה.

ערכים מורחבים – מת"ם, חורבת קסטרא, נאות פרס

דרום-מערב חיפה הוא אזור תעסוקה ויזמות הכולל שימושים ומתחמים רבים. מקרבם, הוותיק והבולט הוא פארק מת"ם, בו פועלות רבות מחברות הטכנולוגיה העילית בארץ, לרבות חטיבות מחקר ופיתוח של מפעלים בינלאומיים. המתחם שוכן בסמוך לכביש חיפה-תל אביב, יתרון תחבורתי שהביא אליו תעשיות מתקדמות רבות. הפארק מנוהל על ידי החברה הכלכלית של חיפה, והוא גובל בשטח טירת כרמל. אתרים נוספים בדרום-מערב העיר כוללים את חוף דדו וחופי הים הדרומיים; מסוף התחבורה הכולל את תחנת הרכבת חוף הכרמל ומרכזית חוף הכרמל וסמוך אליהם היציאה הדרומית-מערבית של מנהרות הכרמל; בית העלמין הציבורי ובית העלמין הצבאי בכפר סמיר-שדה יהושע; בניין המשרדים של חברת החשמל, מרכז הקונגרסים הבינלאומי, קניון חיפה, מרכז קסטרא, הספורטן ומגרשי טניס. נחל שיח, היורד כאן מהכרמל, מהווה מוקד לטיולי משפחות (כאן החלו המתבודדים הכרמליתים את דרכם). עוד במקום אצטדיון סמי עופר בתפוסה של 30,000 מקומות ישיבה, שמחליף את האצטדיון בקריית אליעזר, ולצדו שכונת נאות פרס. מול מת"ם, מעברו השני של כביש 4, מוקם החל מסוף שנת 2008 "פארק מדעי החיים", שבו תרוכז פעילותן של חברות משטחי הביולוגיה והביוטכנולוגיה. בראשית שנות ה-90 הוקם באתר זה אתר הקרוואנים "נוה-כרמל" שנועד לקליטת עולים מאתיופיה; האתר נסגר בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 לאחר שדייריו שוכנו במגורי קבע.

על שפת המים מול נווה דוד, נבנה בעת כהונת ראש העירייה עמרם מצנע מתחם של צמד בניינים גבוהים, הידועים כ"מגדלי חוף הכרמל" (באחד מהם פועל כיום מלון לאונרדו פלאזה חיפה). הבניינים, שייעודם היה מלון-דירות פרטי, ניצבו עוד קודם להקמתם במוקדה של מחלוקת עזה, בין מי שביקשו לתרגם את ההון שזרם לעיר לקידומן של תוכניות בנייה נמרצות, לבין שוחרי איכות סביבה, אמנים, אנשי תכנון ערים ותושבי העיר מכל הזרמים. האחרונים ראו בבניינים טעות טראגית מבחינת צביונה ונופה של העיר. מאבקם לא צלח אלא בחלקו^[6].

מדיה וקבצים בנושא מערב חיפה בוויקישיתוף