עין ורד

עֵין וֶרֶד

בית העם במושב, 2009
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	לב השרון
גובה ממוצע[1]	‎63 מטר
תאריך ייסוד	1930
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
- אוכלוסייה	1,564 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-0.2% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   עֵין וֶרֶד (למפת נתניה רגילה)   עֵין וֶרֶד (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עֵין וֶרֶד (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עֵין וֶרֶד 32°15′52″N 34°55′55″E / 32.2645518685802°N 34.9320010305631°E / 32.2645518685802; 34.9320010305631 מפת היישובים של מועצה אזורית לב השרון באדום - עין ורד בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	9 מתוך 10
http://www.ein-vered.com

עֵין וֶרֶד הוא מושב במחוז המרכז בישראל, השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח בכפר עבודה, בדרום במושב כפר הס, במערב ביישובים תל מונד ובקדימה-צורן, ובצפון במושב עין שריד.

המושב הוקם בשנת 1930 על ידי אנשי העלייה הרביעית ממזרח-אירופה שהתאגדו כבר ב-1926 ב"ארגון מתיישבי תל אביב" וחיפשו מקום התיישבות עד שנמצא להם המקום הנוכחי בו נחפרה באר הפעילה עד היום (2014). בשנת 1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית ובשנת 1935 החליטו חברי המושב להחליף את שמו מ"ארגון חקלאי תל אביב" ל"עין ורד" על שמו של מעיין סמוך בשפה הערבית - "עין אל-וורדת" (מעיין היורדות לשאוב מים). במהלך העלייה החמישית הצטרפו ליישוב עולים מיהדות גרמניה וזו הייתה התקופה בה ניטעו פרדסים והוקמו לולי תרנגולות. בשנת 1937 הוקם בית העם. אחרי סיום מלחמת העולם השנייה הגיעה למושב דרך עליית הנוער והסוכנות היהודית קבוצה של כ-50 ילדים ניצולי השואה מיוון. ילדים אלו נקלטו על ידי משפחות חברי המושב וגדלו בבתיהם.

במהלך מלחמת העצמאות עמד היישוב בקו החזית, ואף הותקף בסוף מאי 1948 בידי חיל המשלוח העיראקי, שנהדף לבסוף^[3].

במהלך השנים שחלפו מאז קלט היישוב משפחות ובודדים נוספים, מספר הבתים הבנויים גדל ומספר העוסקים בחקלאות קטן. בתחילת שנות התשעים הוקמה הרחבה ראשונה של תושבים שאינם חקלאים ונוספו כ-24 משפחות. במהלך העשור הקודם הורחב המושב עוד בכ-120 בתים בשתי הרחבות, צפונית ודרומית וכתוצאה מכך המושב שינה פניו כשקיים רוב לתושבים שאינם בעלי נחלות ואינם חקלאים. את המושב מנהל ועד מקומי שעוסק בניהול השוטף של המושב ובכלל זאת בנושאי נוער, חינוך, ביטחון, נוי, פיתוח סביבתי תרבות ועוד. הוועד המנהל את המושב עושה זאת בהתנדבות. בני המושב מעורבים מאז הקמתו, טרם הקמת המדינה, בביטחון המדינה. במהלך השנים קיפחו חייהם 19 מבני המושב.

ילדי המושב מתחנכים בבתי ספר השייכים למועצה אזורית לב השרון, בית הספר יסודי "בין ההדרים", ובחטיבת ביניים ובבית הספר תיכון של "קריית חינוך דרור".

• מוזיאון הטרקטור-מוזיאון המכיל אוסף טרקטורים וכלי חקלאות ישנים.
• פארק בריכת החורף לב השרון- פארק שהוקם כדי לתמוך במגוון ביולוגי מקומי באמצעות השבת בעלי חיים וצמחים לבריכה.
• עץ האלון-עץ אלון בודד ששרד מיער אלונים שנכחד בתקופת מלחמת העולם הראשונה כשהעות'מאנים ששלטו אז בארץ השתמשו בעצי היער לטובת המלחמה מה שגרם להכחדת היער.

ערך מורחב – חוג עין ורד

בשנת 1976 התקיים במושב כינוס היסוד של "חוג נאמני ארץ ישראל השלמה של תנועת העבודה", שנקרא גם בגרסה מקוצרת כ"חוג עין ורד", שאומץ על-שם מקום הכינוס.

מדיה וקבצים בנושא עין ורד בוויקישיתוף

• עין ורד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

• אתר האינטרנט הרשמי של עין ורד
• לאה ענבל, אפרים בן אפרים לא מאמין באלקטרוניקה, כותרת ראשית, 14 במרץ 1984

יישובי מועצה אזורית לב השרון (מחוז המרכז) מושבים בני דרור • גאולים • חרות • ינוב • כפר הס • כפר יעבץ • משמרת • נורדיה • ניצני עוז • עזריאל • עין ורד • עין שריד • פורת • צור משה • שער אפרים • תנובות יישובים קהילתיים גנות הדר • יעף מוסדות כפר עבודה מפת יישובי המועצה האזורית מפת היישובים של מועצה אזורית לב השרון באדום - עין ורד בירוק - מיקום בניין המועצה