עין זיוון
 כרם עין זיוון בשלג | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 961 מטר |
| תאריך ייסוד | 1968 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 462 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 8.5% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   עין זיוון  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] | 7 מתוך 10 |
עין זיוון (עֵין זִיוָן) הוא קיבוץ של התק"ם הנמצא בצפון רמת הגולן. הקיבוץ נקרא על שמו של כפר צ'רקסי סמוך, הקרוי על שם עשב הזון. הקיבוץ נמצא דרומית להר אביטל, בגובה של 960 מטרים מעל פני הים, כ־2 ק"מ מערבית לקוניטרה. אנשי הקיבוץ סירבו להצעה לשנות את שם הקיבוץ ולקראו על שם לוי אשכול[3].
הכפר הצ'רקסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עין זיוון (כפר)
עין זיוון היה אחד משנים עשר כפרים של ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן. בשנת 1967 התגוררו במקום כ־100 משפחות שהתפרנסו מגידול בקר ופלחה. לאחר מלחמת ששת הימים נותרו התושבים במקום, אולם בגלל חששות מפני העתיד במקרה שצה"ל יעזוב את רמת הגולן הם עזבו את הכפר כמו שאר תושבי ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן ועברו לסוריה[4].
הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרעין הראשון של הקיבוץ שהיה מורכב מבני קיבוצים וכן מתנדבים מחו"ל התיישב ב־23 בינואר 1968 בבתיו הנטושים של הכפר הצ'רקסי[5]. תחילה שימשה הבאר במקום את המתיישבים, אולם בסוף הקיץ היא יבשה ומים הובאו לקיבוץ בכבאית עד להשלמת הנחת צינור מים על ידי מקורות[6] שהוביל מים מברכת רם[7]. לאחר שלוש שנים הוכרז הקיבוץ על ידי התנועה הקיבוצית כיישוב קבע[8].
כלכלת היישוב מתבססת על מטעי תפוחים ודובדבנים וזנים נשירים נוספים כגון נקטרינות ואפרסקים. בנוסף לכך יש לקיבוץ כרמי ענבים ליין, ושותפויות כלכליות ביקבי רמת הגולן, מחלבות רמת הגולן, עוף הגליל ועוד. ביישוב פעל בעבר מפעל הנעליים "זיוונית" וקודם לכן התקיים בו מפעל "סנדלי דפנה"[9] שהיה שלוחה של מפעל הנעליים בדפנה, עשה עבורו עבודות גימור[10] וייצר מוצרי הנעלה מפלסטיק[11]. בעקבות קשיים כלכליים נסגר מפעל זיוונית ופעילותו הועברה למפעל האם בדפנה[12].
סמוך לקיבוץ נמצא מעבר הגבול היחיד בין ישראל לסוריה: מעבר קוניטרה. מול הכניסה לקיבוץ נמצא אתר הנצחה לגדס"ר 134.
הקיבוץ מסווג כיום כקיבוץ מתחדש, והוא פותח את שעריו להרחבה קהילתית למשפחות צעירות.
ביישוב מתקיימת מערכת חינוך בלתי פורמלי לכיתות א'-י"ב, ופעוטון.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
רכב של הקיבוץ בתחנת הדלק הראשונה ברמה -
מבנה סורי בלב הקיבוץ -
חדר האוכל הראשון -
חדר האוכל הנטוש -
חדר האוכל והמדשאה המרכזית -
שביל בקיבוץ -
גן ילדים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עין זיוון, באתר רום גליל
- עין זיוון - באתר הגולן
- אייל לוי, "משחקים עם הנכדים על הדשא ולא רחוק מכאן נהרגים אלפי אנשים", באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2018
- אסף קמר, הקיבוץ הראשון שעבר הפרטה לא מצטער: "כעסו עלינו, ובסוף באו ללמוד מאתנו", באתר ynet, 4 ביוני 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ קיבוץ עין זיוון לא ישנה את שמו, מעריב, 10 באפריל 1969
- ^ יעקב ארז, ברחו, השתגעו וברחו ..., מעריב, 18 באוגוסט 1967
- ^ המאבק על עמק הבטיחה, דבר, 23 בדצמבר 1969
- ^ מנחם רהט, קיבוץ בגולן משלם 450 ל"י ליום דמי הובלת מי שתיה, מעריב, 18 בנובמבר 1968
- ^ מימי בירכת רם ישמשו לקוניטרה ועין זיוון, מעריב, 19 באוגוסט 1968
- ^ עין זיוון - יישוב קבע, דבר, 12 בינואר 1971
- ^ מפעל התעשייה היחיד ברמת הגולן - בסכנת סגירה, דבר, 11 בינואר 1971
- ^ מקימים מבנים בעין זיוון, דבר, 21 במרץ 1968
- ^ מפעל תעשייה ראשון נחנך ברמת הגולן, מעריב, 3 במרץ 1969
- ^ ארנון לפיד, קיבוץ ועוד איך!, באתר הקיבוצים, 7 במרץ 2008
| ||||||||||||
