עלי אל-האדי

עלי אל-האדי
علي الهادي

לידה	8 בספטמבר 828 אל-מדינה שבערב הסעודית
פטירה	1 ביולי 868 (בגיל 39) סאמרא, בית עבאס
מדינה	בית עבאס
מקום קבורה	מסגד אל-עסכריה בסאמרא שבעיראק
שושלת האימאמים השיעים
כינוי אל-האדי (המנהיג), א-נקי (טהור, חף מעוון) אב מוחמד א-תקי אם שפחה מרוקנית בשם סמאנה צאצאים חסן אל-עסכרי Muhammad ibn Ali al-Hadi Jafar ibn Ali al-Hadi
האימאם השיעי ה־10 835–868 (כ־33 שנים) → מוחמד א-תקי חסן אל-עסכרי ←

אבוּ אַל-חַסַן עַלי אִבְן מֻחַמַד אַל-הַאדי היה האימאם השיעי העשירי (8 בספטמבר 828 - 1 ביולי 868). התקופה בה שימש כאימאם של השיעים הייתה תקופת היחלשות שלטונם של העבאסים, ומהומות של חיילים-עבדים טורקים וארמנים (ה"ממלוכים") גרמו להעברת בירת האימפריה מבגדאד לסאמרא.

עלי נולד באל-מדינה לאימאם השיעי התשיעי, מוחמד א-תקי, ולשפחה מרוקנית, בשם סמאנה. עלי היה בן שש בעת שאביו מת (835), וכשהוא ירש את תפקיד האימאם.

במשך השנים שנותרו לח'ליפותו של אל-מעתזם, וחמש שנות ח'ליפותו של ואת'ק, העבאסים, הקהילה השיעית באל-מדינה בהנהגת אל-האדי חיה בשלווה יחסית, לאור האיומים האחרים על יציבות משטרם שעמם התמודדו הח'ליפים העבאסים. עלי עסק בעיקר בהוראת האסלאם.

במהלך ח'ליפותו של אל-מתווכל, השתנה יחסם של הח'ליפים לאיום הגובר, בראייתם, שהיוותה הקהילה השיעית. לטענת מקורות שיעיים, עלי הובא לבגדאד ב-848^[1] והופגש עם הח'ליף. אל-מתווכל, שהיה חצי שיכור, הציע לעלי יין, אך הוא סירב^[2]. בתגובה, האימאם הושב למדינה, והושם תחת מעצר בית. ראש העיר של מדינה, שמונה על ידי מותווכל, שלח דיווחים על מעשיו לח'ליף, בהם תיאר את גדילתה של הקהילה השיעית, והתעצמותו של האימאם עלי, וטען כי הוא מהווה איום על השלטון הסוני העבאסי. בתגובה, ב-851, אל-האדי הועבר למעצר בית בסאמרא יחד עם בנו, חסן אל-עסכרי. השניים זכו ליחס טוב, ואף ניתן להם בית למגורים, אך הם נותקו מקהילתם במדינה. בתקופת מעצרו של אל-האדי רדפו השלטונות העבאסיים, הסונים, את המאמינים השיעים.
הרובע בו גרו אל-האדי ובנו היה ידוע בשם "אל-עסכר", מאחר שצבא (עסכר) גדול חנה בו, לפיכך, אל-האדי ובנו חסן מכונים "עסכרי", ושניהם יחדיו "עסכריאן" ("שני העסכרים"). על כן, המסגד בסאמרא שבו נמצאים קבריהם של השניים קרוי מסגד אל-עסכריה.
לטענת מקורות שיעים, הח'ליף אל-מותווכל ניסה להרוג את אל-האדי, לפחות פעם אחת, אך האימאם ניצל בנס.^[3]

לטענת מקורות שיעיים, לעלי הוענק מתת ידיעת שפות רבות, ביניהן פרסית, סלאבית, הודית ונבטית. כמו כן, הוא ידע לחזות סופות פתאומיות, אירועים אחרים, ואת זמן מותם של אנשים. השיעים גורסים כי אל-האדי קילל את הח'ליף מתווכל; לאחר שהאחרון כלאו או השפילו, עלי חזה את מותו תוך שלושה ימים, וכך אכן קרה. כמו צאצאיו האחרים של עלי, אריות לא פגעו בו.

השיעים מייחסים לעלי אל-האדי מספר טקסטים דתיים, ביניהם מסה תאולוגית על בחירתו החופשית של האדם.

עלי אל האדי מת ב-1 ביולי 868, כשהיה בן 40, לטענת השיעים (בדומה לשאר אימאמים השיעים), מרעל שעורבב במזונו^[4]. הוא נקבר במסגד אל-עסכריה; בשל רדיפות הח'ליפים העבאסים, רק בנו חסן אל-עסכרי, שירש את כיסאו כאימאם, נכח בהלוויה.
בעבר שימש המסגד המפואר כמקום עלייה לרגל של השיעים, אולם פיגוע תופת ב-22 בפברואר 2006, החריב את מרבית המבנה.
את חשיבותם הרבה של האימאמים עבור השיעים ניתן לראות בתגובתם לפיגוע זה, שהוביל להחרפת הסכסוך הבין-עדתי בעיראק, והתעצמותן של פעולות המיליציות השיעיות במדינה נגד המיעוט הסוני.

מדיה וקבצים בנושא עלי אל-האדי בוויקישיתוף