תעשיית היהלומים בישראל
תעשיית היהלומים בישראל היא תעשייה חשובה בישראל ואחת מהתעשיות החשובות בעולם לליטוש יהלומים ולמסחר בהם.
בשיאה העסיקה תעשייה זו 35 אלף עובדים, וישראל החזיקה ב-40 אחוז מיצוא היהלומים המלוטשים העולמי. מאז הצטמצם חלקה של ישראל עקב מעבר הליטוש למדינות אחרות, בעיקר הודו, שם העבודה זולה יותר.[1] נכון ל-2016 יהלומים היוו כ-23.2% מסך הייצוא של ישראל ולמעשה יהלומים הם המוצר המיוצא ביותר במדינת ישראל, בהיקף של כ-12% מהייצור בעולם כולו[2][3].
ישראל היא ממייסדות תהליך קימברלי, פורום בינלאומי למסחר ביהלומים, ובשנת 2010 אף כיהנה בראשותו.[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרום הקמת מדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1905–1936, נעשו ניסיונות שונים להקים ולפתח ענף יהלומים בארץ ישראל,[5] אולם ניסיונות אלו לא הצליחו.
בשנת 1933, החלו מאמצים מול שלטונות המנדט הבריטי לביטול המכס על יבוא יהלומי גלם, ובשנת 1936 ביטלו השלטונות את המכס על יבוא זה. רק לאחר מכן החלה להתפתח תעשיית היהלומים בארץ בצורה בת קיימא.
בשנת 1937 הוקם בפתח תקווה מפעל ליטוש יהלומים, על ידי אנשל (אשר) דסקל וצבי רוזנברג. בני הדודים נולדו בצפון רומניה ולימים הפכו ליהלומנים מצליחים באנטוורפן. דסקל קנה מכונות לעיבוד יהלומים, ובתחילת 1937 היגר לפלשתינה עם משפחתו ועם המכונות. המפעל החל את דרכו בחדר בביתו של צבי רוזנברג. במפעל הוכשרו עשרות תלמידים מפתח תקווה בחיתוך וליטוש יהלומים. לימים הפכו תלמידים אלה תעשיינים מובילים בענף. התלמיד הראשון היה אריה מולדבסקי נער בן 15, שלימים היה תעשיין מצליח וקיבל את אות יקיר תעשיית היהלומים. בשנת 1939 הציע ראש עיריית נתניה עובד בן עמי לבני הדודים דסקל ורוזנברג להקים מפעל בעיר. דסקל ובן עמי נסעו לאנטוורפן לנסות לשכנע יהלומנים יהודים לעבוד בארץ ישראל ולהציל את עצמם ומשפחתם. בין 1940–1946 תעשיית היהלומים התרחבה ופרחה. בהמשך הוקמו יותר משלושים מפעלים בעיקר בנתניה ובתל אביב ובמקומות נוספים. כ-3,300 עובדים הועסקו במפעלים אלו.[דרוש מקור: לכל הפסקה]
שווי היצוא של תעשייה זו הוערך במעלה מ-3,200,000 לירות ארץ-ישראליות. זה היה הערך הגבוה ביותר למוצרים שיוצאו מהמנדט הבריטי באותה שנה.[6]
השנים הראשונות של מדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל הועברה כלכלת הצריכה למתכונת של כלכלת מלחמה (אנ'). החלטה זו הגיעה בשיאו של משבר בתעשיית היהלומים, חרף משבר זה כבר בשנת 1956, לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל, נערך בה הקונגרס הבינלאומי של הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB).
במהלך חמש עשרה השנים הראשונות לקיומה של ישראל תעשיית היהלומים וחברת תפוזי ג'אפה היו מוצרי הייצוא העיקריים של המדינה הצעירה.[7]
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לתחילת המאה ה-21, ישראל היא אחת משלושת המרכזים העיקריים בעולם לייצור יהלומים, לאחר בלגיה והודו.
ב-2012 שווי הייצוא עמד על כ-5.56 מיליארד דולרים.[8][9]
ב-2007, כאשר היהלומים עדיין היוו קרוב לכ-24% מסך היצוא הישראלי,[10] 12% מהיהלומים בעולם יוצרו ולוטשו במדינת ישראל.[11] עם זאת ב-2010 ירד הייצור לכ-9% מהילומים בעולם. מנגד, ב-2016 פורסם כי תעשיית היהלומים הישראלית ייצאה כ-28% מסך המוצרים שיוצאו מישראל ובמקביל כ-12% מהיהלומים בעולם יוצרו בישראל.
ביוני 2018 פורסם כי ישראל והרפובליקה העממית של סין חתמו על הסכם במסגרתו כ-100 חברות סיניות יעבירו את המפעלים שלהן לישראל, המפעל שירכז את החברות יוקם במתחם הבורסה, במתחם שיכיל כ-2 מרכזי ליטושים וישתרע על שטח של כ-1,100 מטר מרובע. עלות ההקמה של המפעל מוערכת ב-10 מיליון שקלים.[12]
באפריל 2020, לאחר התפרצות נגיף הקורונה בישראל והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיו הצהיר נשיא בורסת היהלומים, יורם דבש כי תעשיית היהלומים הישראלית חוותה נזק של למעלה ממיליארד שקלים.[13]
בספטמבר 2020, לאחר חתימת הסכם נרמול היחסים בין איחוד האמירויות הערביות לישראל פורסם כי בורסת היהלומים הישראלית תיפתח נציגות בדובאי, החלטה זו באה לאחר חתימת הסכם שיתוף פעולה בין בורסת היהלומים לחברת DMCC שהיא למעשה התאומה האמירתית של בורסת היהלומים הישראלית.[14]
המסחר ביהלומים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הענף נמצא ב"רובע היהלומים" (שם נמצאת גם בורסת היהלומים הישראלית), הרובע הממוקם במתחם הבורסה שברמת גן. המתחם מורכב מכ-4 בניינים (הגבוה מהם הוא מגדל יהלום), המחוברים אחד לשני באמצעות שבילים.
ממשלת ישראל מממנת גוף תעשייתי ללא כוונת רווח הנקרא "מכון היהלומים הישראלי" ומטרתו היא לייצוג ארגונים ומוסדות הקשורים לתעשיית היהלומים בישראל.
חוקיות התעשייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל היא ממייסדות תהליך קימברלי, פורום בינלאומי לסחר ביהלומים המתווה את תהליך הסרטיפיקציה ליהלומים. הפורום קם בכח החלטת או"ם להסדיר את השוק, ולשים סוף לתופעת יהלומי המריבה. הקריטריונים שנקבעו בקימברלי הפכו לחוקים ב-71 מדינות בעולם, והיהלומנים הפועלים במסגרת הבורסות ליהלומים, ובהן גם בישראל, כפופים לדינים מחייבים. עם זאת, חלק מפעילי זכויות האדם טוענים כי תהליך קימברלי מגדיר יהלומי סכסוך בצורה צרה או כללית מדי.
המתבלטים בהאשמת בישראל בסחר ביהלומי דמים, הטוענים כנגד חוקיות התעשייה בישראל, הם ארגונים לזכויות אדם פלסטינים ותנועת ה-BDS.[15][16] ארגונים אלה נוהגים לכרוך את אי-חוקיות התעשייה לכאורה בטיעונים הנוגעים לסכסוך הערבי-ישראל והיחס לפלסטינים, ולא באי עמידה בדיני תהליך קימברלי. הלכה למעשה ארגונים אלה טוענים שבעצם פעולותיה מדינת ישראל הופכת את היהלומים בה ליהלומי מריבה.[17]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סופי שולמן, ישראל - ארץ קטנה, סיפור גדול, ידיעות ספרים, 2023, הפרק "יהלומים", עמ' 97–101.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדי כהן, ונתניה עלתה על המפה. דרכה של תעשיית היהלומים לישראל, באתר גלובס, 18 ביולי 2016
- הדי כהן, מסתורית, ייצרית ועם דימוי שלילי. תעשיית היהלומים נחשפת, באתר גלובס, 18 ביולי 2016
- דייויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 13 באוגוסט 2020
- Israel Diamonds Magazine international edition (93) May-June 1986 Diamond
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סופי שולמן, ישראל - ארץ קטנה, סיפור גדול, ידיעות ספרים, 2023, הפרק "יהלומים", עמ' 97–101
- ^ OEC - The Observatory of Economic Complexity | OEC, OEC - The Observatory of Economic Complexity (באנגלית)
- ^ https://atlas.media.mit.edu/en/profile/country/isr/
- ^ Miskin, Maayana (18 ביוני 2010). "Zimbabwe Diamond Activist Jailed before Israel Appearance". Arutz Sheva. נבדק ב-14 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ היסטוריה של ענף היהלומים, באתר מכון היהלומים הישראלי
- ^ 'A survey of Palestine'. Vol 1. Originally published 1946-47. ISBN 0-88728-211-3. Page 445.
- ^ Meirav Arlosoroff, When Ben-Gurion Saved Israel’s Economy at Any Price, Haaretz, 23 March 2018
- ^ Israel 2012 diamond exports fall, may rebound if no more crises, Reuters
- ^ Jewellery Business - Israel’s 2012 polished diamond exports decline
- ^ Minerals Yearbook, 2008, V. 3, Area Reports, International, Africa and the Middle East - ISBN 9781411329652 page 48.1 The mineral Industry of Israel: "Israel's total exports amounted to $45.9 billion in 2007, of which diamonds accounted for 23.9%"
- ^ Minerals Yearbook, 2008, V. 3, Area Reports, International, Africa and the Middle East // USGS - ISBN 9781411329652 page 48.1 The mineral Industry of Israel: "In 2007 .. Israel accounted for 12% of the value of the world's polished diamond production"
- ^ אמיתי גזית, 100 חברות יהלומים מסין ילטשו בישראל, באתר כלכליסט, 27 ביוני 2018
- ^ נווית זומר, היהלומנים לנתניהו: "יש חשש מקריסת ענף היהלומים בישראל, זקוקים לסיוע דחוף", באתר כלכליסט, 20 באפריל 2020
- ^ דני זקן, בורסת היהלומים הישראלית תיפתח נציגות בדובאי, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2020
- ^ HUMAN RIGHTS CAMPAIGNERS SAY KIMBERLEY PROCESS MUST SUSPEND ISRAEL AND BAN ISRAELI DIAMONDS EXPORTS
- ^ Israel's blood diamonds (BDS, March 31, 2010)
- ^ SOUTH AFRICA: Avocados, Diamonds at Core of Anti-Israel Trade Campaign (IPS, Jan 26 2007)