העתודה האקדמית

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרה סקירה היסטורית של הנושא. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

העתודה האקדמית (ידוע גם כקצונה אקדמית) היא מסלול בו מאפשרים לאדם החייב גיוס לצבא ללמוד לימודים אקדמיים עם גיוסו ולממש את עיקר השירות הצבאי לאחר תום לימודיו, תוך ניצול ההכשרה שעבר לצורכי הצבא. במדינות בהן אין נוהג שירות חובה, מהות המסלול היא מימון הלימודים בעד התחייבות לשירות במקצוע.

בישראל, העתודה האקדמית היא תוכנית התנדבותית המופעלת על ידי צה"ל במטרה לקלוט לשורותיו חיילים בעלי הכשרה על תיכונית (כמו מהנדסים, כלכלנים, משפטנים ורופאים ובעלי תואר אקדמי) במקצועות הנחוצים לצבא.

גיל הגיוס לצה"ל, 18 שנה, מביא לשורות צה"ל חיילים שלרוב השכלתם אינה עולה על השכלה תיכונית. בתחומים רבים זקוק צה"ל לחיילים בעלי השכלה רחבה יותר, חיילים בעלי תואר אקדמי, כגון: מהנדסים, רופאים, כלכלנים ועורכי דין. למטרה זו, קיים מסלול העתודה האקדמית.

המשרת במסלול העתודה האקדמית קרוי "עתודאי". בעברית, עתודה היא דבר הנשמר לשעת חירום, כאשר יהיה בו צורך. צה"ל מוותר על שירות החייל עם הגיעו לגיל הגיוס, ושומר אותו לזמן מאוחר יותר, כאשר יסיים את לימודיו.

בוגרי המסלול ישובצו בכלל היחידות בצה"ל ובמערכת הביטחון לרוב במקצוע אותו למדו, וישרתו כקצינים מקצועיים.

תוכניות עתודה אקדמית קיימות במדינות רבות, בהן ארצות הברית, בה מופעלות תוכניות עתודה לקצונה כגון Naval Reserve Officer Training Corps,‏ Army Reserve Officers Training Corps.

העתודאי מתחיל את מסלול העתודה בשנת הלימודים העוקבת לסיום לימודיו בבית הספר התיכון. תחילה, במקום להיכנס לשירות פעיל, יוצא העתודאי לדחיית שירות (דח"ש) לצורך לימודיו האקדמיים. עם סיום לימודיו חוזר העתודאי לשירות פעיל, יוצא לקורס קצינים או משובץ ביחידתו בתור קצין מקצועי אקדמי ומשלים את שירותו הסדיר.

במהלך דחיית השירות פטור העתודאי מרוב החובות של חייל בשירות סדיר. חלות עליו מספר מגבלות הקשורות להתחייבותו להשלים את התואר וכן מחויבותו לשירות סדיר שלא נפרעה עדיין. מגבלות אלה כוללות, בין היתר, הגבלות על יציאה מחוץ לישראל וכן מגבלות הקשורות ללימודיו האקדמיים של העתודאי. משום שהתחייב ללימודים מסוימים אינו יכול לשנות את מסלול לימודיו ללא אישור וכן הוא מחויב לסף ציונים מסוים הנקבע על ידי הצבא. זכויותיו האזרחיות של העתודאי, שאינן ניתנות למשרתים בשירות סדיר, כוללות למשל את זכותו לעבוד במהלך דחיית השירות.

למרות זאת, הצבא אינו מנתק קשר עם העתודאי ובזמני הפסקת הלימודים, בייחוד בחופשות הקיץ, מחזיר אותו לשירות לצרכים שונים: אימונים צבאיים כגון טירונות, תעסוקה מבצעית ופעילויות נוספות.

כתנאי כניסה למסלול חותמים המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) על הסכם מפורט המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם, בכלל זה התחייבות לשירות קבע של שלוש שנים בנוסף לשירות החובה. החל משנת 2003, נשים המתקבלות למסלול מתחייבות לשירות חובה מלא של שלוש שנים, בדומה לגברים.^[3]

יוצאים מן הכלל לתנאים אלו הם העתודאים אשר משלימים תואר ד"ר לרפואה (M.D.‎) במסלול צמרת, או ד"ר לרפואת שיניים (DMD) במסלול בינה.

במרבית התוכניות של העתודה האקדמית נערכים הלימודים במסגרת מסלולי הלימוד הרגילים הקיימים באוניברסיטאות, ללא מעורבות של הצבא בקביעת תוכנית הלימודים. בשנים האחרונות, החלו במספר מקצועות לדרוש מן העתודאים בתקופת הלימודים לבחור קורסים ספציפיים מבין אלה המוצעים על ידי מוסדות הלימוד.

המלש"בים המעוניינים להצטרף לתוכנית נדרשים לעבור שני שלבי מיון:

• בשלב הראשון נבחנים המועמדים על פי קריטריון הקב"א, הצד"כ, והדפ"ר – נתוני פתיחה צבאיים המתקבלים מהצו הראשון. הדרישות המינימליות בשלב זה כמעט שאינן משתנות עם הזמן ועומדות על קב"א 52 לפחות, צד"כ 17 לפחות, ודפ"ר 60 ומעלה. דרישות אלה עומדות בקנה אחד עם הדרישה למדרג קצונה 1. כמו כן מסוננים, באופן אוטומטי, מועמדים שאינם עומדים בציון סף פסיכומטרי של 590 או ציון סף פסיכומטרי שנקבע מראש לכל מסלול לימודים. כלומר, אם מועמד נרשם למסלול לימודים מסוים ואינו עומד בציון הסף הפסיכומטרי שקבע מדור עתודות ושוחרים (מדור בענף קד"צ של מנהל הגיוס) למקצוע – לא יוכל המועמד להמשיך ולהתמיין למקצוע זה.
• בשלב השני המועמדים נדרשים לעמוד, באופן בלתי תלוי, גם בדרישות הקבלה למקצוע הנבחר במוסד האקדמי המאושר על ידי הצבא שאליו הגישו מועמדות. בנוסף עוברים המועמדים מבחנים אישיותיים-פסיכולוגיים אשר נקבעים על ידי מערך מדעי ההתנהגות. מבחנים אלו מועברים במכון התאמה תעסוקתית אזרחי, שנבחר על ידי צה"ל. לבסוף משקלל הצבא את הציון הפסיכומטרי, הדירוג הצבאי וציוניהם האישיותיים-פסיכולוגיים של המועמדים לכדי ציון אחיד, ובעלי הציונים הגבוהים מבין המועמדים מתקבלים לתוכנית. לחלק מהמקצועות, מתבקשים המועמדים לעבור מיונים נוספים הקשורים למקצוע אותו בחרו.

נכון לשנת 2019, צה"ל מעניק לעתודאים "מענק עידוד עתודה" בגובה 10,500 ש"ח בכל שנת לימודים. וכן מבטיח מספר הטבות בתנאי השירות:

• במסגרת תוכנית עתידים, בתת-התוכנית "עתידים לצבא", אליה מתקבלים מלש"בים מהפריפריה הגאוגרפית או החברתית בישראל. המשתתפים בתוכנית מחויבים בהשלמת 60 שעות התנדבות בשנה. לכלל המשתתפים בתוכנית ניתן מחשב נייד ולמשתתפים אשר עומדים בקריטריונים הסוציו-אקונומיים של התוכנית נבחנת הזכאות למלגת קיום חודשית. כמו כן ניתנות הטבות נוספות כגון הרצאות, חניכה ושיעורי העשרה.
• עתודאים לרפואה ורפואת שיניים זכאים לקבל מצה"ל השתתפות כספית בשכר הדירה או המעונות, החל משנת לימודיהם הרביעית. גובה ההשתתפות נקבע לפי מחירו של מקום במעונות של האוניברסיטה בה לומד העתודאי.
• עתודאי המסלול סיעוד בפיסגה של חיל הרפואה זכאים למימון מלא של התואר והמגורים בבית החולים וולפסון.
• שכר העתודאים במהלך שירות החובה גבוה משכר חיילי חובה שאינם עתודאים ביחידות עורפיות (בזכות התואר הראשון ודרגות הקצונה), אם כי נמוך משכר חיילים קרביים. רופאים המשרתים ביחידות שדה זוכים אף ל"מענק רופאים" מיוחד, אשר מעלה את שכרם במהלך שירות החובה לרמה של שכר המינימום במשק.
• היתר עבודה פרטית במהלך שירות החובה החל מגיל 22 ללא צורך בהוכחת מצוקה כלכלית (בכפוף לאישור מפקד היחידה).^[4]
• אישור יציאה מחוץ לישראל בחופשות כבר במהלך שנת שירות החובה הראשונה (בכפוף לאישור מפקד היחידה).
• במקרה של אי-שיבוץ במקצוע שנלמד – שינוי שיבוץ, ובמקרים חריגים אף שחרור מלא משירות הקבע (הגדרת השיבוץ במקצוע שמורה אך ורק לגורמים המוסמכים בצה"ל, ולכן לרוב לא משוחרר העתודאי משירות קבע).
• בפני העתודאים קיימת האפשרות להתנדב ליחידות שדה מובחרות (יחידות התנדבות בלבד), כגון קורס טיס, קורס חובלים וסיירות. לעתודאים שעברו קורס קצינים ניתנת האפשרות להתנדב רק לקורס טיס וקורס חובלים.
• עתודאי בלימודים פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21.
• החזר עבור דמי הרשמה ממוסדות הלימוד וקורס פסיכומטרי בגובה של עד 2,500 ש"ח.
• עתודאים בתוכניות העלית יקבלו מענק שנתי נוסף בסך 5,000 ש"ח, ליווי צמוד, יחס אישי ועדיפות בשיבוץ לתפקידים יוקרתיים.

עם החזרה לשירות מקבל העתודאי דרגת קמ"א (קצין מקצועי אקדמאי), או דרגה מקבילה לה כגון: קר"פ (קצין רפואה); לאחר קורס קציני משפטים, עתודאים למשפטים מקבלים את דרגת הקמ"ש (קצין משפטים). עתודאים יוצאים לקורס קצינים בהתאם למדיניות היחידה אליה שובצו על פי הערכת מפקד, דרישות תפקיד ומתאם קצונה. לרוב העתודאי יצא בסמוך לחזרה לשירות, ומקבל בסיום הקורס דרגת סגן. בכניסה לקבע עתודאי קמ"א מקבל דרגת קא"ב, ועתודאי סגן מקבל דרגת סרן. עתודאי היוצא לקורס קצינים רק בשירות הקבע שלו, יקבל בסיומו ישירות דרגת סרן.

הקשר לצבא מנוהל כולו במסגרת מדור עתודה הפועל תחת המנהל הטכנולוגי אקדמי בצה״ל, מנט״א, שמטרתו הידוק הקשר בין העתודאי לצבא בזמן דחיית השירות. התוכנית, כוללת:^{[דרוש מקור]}

• טירונות רובאי 02 (בחלק מהמסלולים נדרשת טירונות 03) בקיץ הראשון ללימודים (לעיתים בקיץ השני או לפני תחילת הלימודים למתחילים לימודיהם בסמסטר אביב)
• מעקבים אקדמיים לבדיקת תקינות אקדמית והתקדמות סבירה בתואר.
• כנסים שונים בתדירות של כנס בשנה.
• סדרת חילות במהלכה נפגשים החוזרים לשירות עם אפשרויות השיבוץ שלהם.
• שח"ר (שיבוץ וחזרה לשירות) מוקדם – קבלת תוצאות השיבוץ חצי שנה לפני תאריך השח"ר (כרגע זה עומד על 1–3 חודשים לפני תאריך השח"ר).

במסלול העתודה מספר תוכניות עלית שהלומדים בהם נהנים מתנאים משופרים: מענקים מוגדלים, ליווי אישי ועדיפות בקבלה לתפקידים בצה"ל. במסגרת מסלולים אלה ילמדו העתודאים שני תארים וידרשו לתנאים מחמירים יותר. בנוסף, על-פי רוב בתוכניות העילית תהיינה "מנהלה" עצמאית שמתערבת בשיבוצי העתודאים המשרתים בהן, דבר המגדיל את המיצוי המקצועי שלהם.

ערך מורחב – תוכנית ברקים

מטרתה של תוכנית ברקים היא להכשיר עתודאים לתפקידי מחקר ופיתוח בצה"ל ובמערכת הביטחון בהנדסת מכונות. את התוכנית מרכזת ומובילה היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין, יחד עם המנהל לכוח אדם טכנולוגי באגף כח אדם בצה"ל ובשיתוף פעולה עם הטכניון.^[5] התוכנית קיימת מאז שנת 2001.

העתודאים בתוכנית לומדים לתואר ראשון ושני, כולל תזה, בהנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

הטבות מיוחדות למשתתפים בתוכנית:

• זכאות למענק עתודה, ובנוסף תוספת מענק ברקים.
• סטודנטים בתוכנית שהתקבלו לטכניון זכאים למעונות (אך לא למימון המעונות).
• שיבוץ מוקדם לתפקידי המחקר והפיתוח בחילות השונים.

פעילות צבאית, נוספת לפעילות הרגילה במסגרת העתודה האקדמית:

• עתודאים במסגרת תוכנית "ברקים" יעברו הכנה חילית מותאמת אישית וקורס קצינים בקיץ השני שלהם (לאחר ארבעה סמסטרים) בעתודה, בסוף הקורס יקבלו העתודאים סיכת מ"מ, ובסוף הלימודים יעברו השלמה חילית בחיל בו שובצו ויקבלו דרגות סגן. המטרה בהקדמת קורס הקצינים היא מתן אפשרות לסיים את התזה של התואר השני בסוף השנה הרביעית ולפני הכניסה לתפקיד.
• עתודאים במסגרת תוכנית "ברקים" יעברו סדרת חיילות במהלך השנה השלישית ללימודיהם, במהלכה ישובצו לתפקידים הצבאיים.
• עתודאים במסגרת תוכנית "ברקים" יעברו סדרת תעשיות בה ייחשפו למאפייני העבודה בתחום הנדסת המכונות בתחום ההיי-טק בישראל.

תואר כפול במסגרת העתודה בהנדסת מכונות והנדסת חומרים.

את התואר הראשון מסיימים בתוכנית מואצת הקצרה בשנה מהמסלול הרגיל, ואת התואר השני, כולל עבודת התזה, מסיימים בשנה הנותרת.

מנהלת התוכנית דורשת מהמשתתפים לעמוד בסף אקדמי גבוה מזה הנדרש מיתר הסטודנטים בעתודה האקדמית.

ערך מורחב – תוכנית פסגות

מטרתה של תוכנית פסגות היא להכשיר ולשבץ חיילים צעירים לתפקידי מחקר ופיתוח בצה"ל ובמערכת הביטחון. את התוכנית מרכז ומוביל המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון בשיתוף עם המנהל לכוח אדם טכנולוגי באגף משאבי אנוש בצה"ל.

העתודאים בתוכנית לומדים באחד משני מסלולים האורכים ארבע שנים:

• מסלול הנדסת תכנה: נפתח ב-2007. כולל תואר ראשון בהנדסת תוכנה ותואר שני במדעי המחשב (למעט התיזה) בטכניון בחיפה או באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.
• מסלול הנדסת חשמל-פיזיקה: נפתח ב-1999. תואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ובפיזיקה בפקולטה לפיזיקה ובפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה או באוניברסיטת תל אביב.

על מנת להתקבל לתוכנית יש צורך בנתונים אישיים ולימודיים גבוהים במיוחד. הקבלה היא על סמך סכם, ציון פסיכומטרי, מבדקים פסיכולוגיים ואישיותיים וראיון קבלה.

מנהלת התוכנית דורשת מהמשתתפים לעמוד בסף אקדמי גבוה מזה הנדרשים מיתר הסטודנטים בעתודה האקדמית – כיום הרף התחתון להישארות בתוכנית עומד על ממוצע הגבוה מ-85.

הטבות מיוחדות למשתתפים בתוכנית:

• זכאות למענק עתודה, ובנוסף תוספת מענק פסגות.
• סטודנטים בתוכנית הלומדים בטכניון ובאוניברסיטת בן-גוריון זכאים למעונות (אך לא למימון המעונות).
• במהלך השנה מתקיימות הרצאות העשרה שונות עבור חניכי התוכנית.

פעילויות צבאית, נוספות לפעילות הרגילה במסגרת העתודה האקדמית:

• בחופשת הקיץ הראשונה מועברת לחניכים בתוכנית סדרת "מורשת וערכים", אשר מטרתה היא לגבש את משתתפי התוכנית ולהעשיר את ידע החניכים בערכי צה"ל והמדינה.
• בחופשת הקיץ השנייה מועברת לחניכים בתוכנית סדרת "צה"ל ואתגריו", אשר מטרתה היא חשיפה ראשונית לצה"ל, לאתגריו ולדרכי ההתמודדות שלו איתם ולמקומה של הטכנולוגיה במערכת הביטחון. הסדרה כוללת ביקורים בבסיסים, הרצאות, הדגמת מערכות, מפגש עם עתודאים בשירות וחשיפה של אמצעי לחימה ובמידת האפשר אף צפייה בתרגילים ובאימונים.
• בחופשת הקיץ השלישית מועברת לחניכים בתוכנית 2 סדרות שונות:
  • לחניכי הנדסת תוכנה: קורס הת"מ (הכשרת תוכנה מתקדמת), קורס שנבנה על ידי היחידות אליהם מיועדים החניכים על מנת להעביר נושאים טכנולוגיים שעליהם יש דגש בעבודה ביחידות אלו. הקורס מהווה צעד חשוב בשיבוץ החניכים.
  • לחניכי חשמל-פיזיקה: סדרת חיילות בת מספר שבועות שמטרתה חשיפת החניכים אל כלל התפקידים אליהם יכולים החניכים להתמיין באותה שנה. הסדרה מתקיימת בבסיסים של היחידות עצמן. החניכים נחשפים לעיסוקי היחידות, ונפגשים עם הקצינים המשרתים בתפקידים אלו, ביניהם גם בוגרי התוכנית.

השיבוץ של בוגרי תוכנית "פסגות" שונה מזה של חברי העתודה האקדמית האחרים – הם מתראיינים ומשתבצים בנפרד וזוכים להשפעה רבה על אופי ומיקום השיבוץ שלהם.

ערך מורחב – תוכנית סילון

במסגרת התכנית העתודאים לומדים תואר ראשון ושני כולל תזה בטכניון בחיפה בארבע וחצי שנים.

1. תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה
2. תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל / במערכות אוטונומיות / בהנדסת מערכות.

מסלול עלית במסגרתו לומדים לתואר ראשון ושני בהנדסת נתונים, Data Science כולל תזה, במשך 4 וחצי שנים. הלימודים במתקיימים בטכניון בחיפה^[6].

לימודי תואר ראשון ושני עם תזה במשך 5 שנים במדע והנדסה של חומרים בטכניון בחיפה.

ערך מורחב – צמרת (מסלול צבאי)

מסלול צמרת הוא מסלול מצוינות בחוג לרפואה, המשלב לימודי רפואה מלאים במסגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים בקמפוס הדסה עין-כרם, בתוספת תכנים רלוונטיים לעשייה הצבאית ולתחום הביטחוני כגון קורסי טראומה, לוחמה בלתי קונבנציונלית, רפואת צלילה, רפואה תעופתית, רפואת ספורט ורפואת טרור כמו גם הדרכה באופן העבודה בתאג"ד. במסגרת מסלול צמרת עוברים הסטודנטים גם העשרה בנושאי זהות ציונית וחינוך למנהיגות. כל חניכי התוכנית משלימים טירונות 03, קורס קצינים, קורס חובשים וקורס קציני רפואה סדיר.

כמות ההטבות והסיוע הניתנים לסטודנטים במסלול צמרת גבוהים משמעותית בהשוואה לעתודאים במסלולים אחרים. הסטודנטים במסלול מקבלים שכר לימוד מלא (בניגוד למענק העתודה של 8,500 שקלים), מעונות בקרבת האוניברסיטאות על חשבון הצבא וסיוע בדמי כלכלה.

לימודי הרפואה נמשכים 7 שנים: שנים א'–ג' מוקדשות ללימודים פרה-קליניים. שנים ד'–ו' מוקדשות ללימודים קליניים המתקיימים בקבוצות קטנות בבתי החולים המסונפים לאוניברסיטה העברית. השנה השביעית מוקדשת לסטאז' באחד מבתי החולים בארץ. בסיום המסלול ישובצו העתודאים כקציני רפואה במערך השדה והעורף של צה"ל.

מסלול ההכשרה של צמרת שונה ממסלול ההכשרה של רופאים רגילים כי בוגר המסלול לא ישובץ כמתמחה במחלקה של בית חולים תחת השגחת רופאים בכירים ממנו, אלא ישובץ ביחידה צבאית כרופא עצמאי, יתפקד מיד כרופא כללי ויצטרך להיות מסוגל לתת טיפול רפואי במהלך קרב. מיומנויות הניהול נדרשות כי רופא צבאי מתפקד כמפקד מרפאה צבאית על סגל אנשיה וציודה.

הוגי המסלול מקווים כי יהיה בו כדי לפתור את המחסור הקריטי ברופאים צבאיים, וצופים כי בוגריו יהפכו במרוצת השנים לעמוד השדרה של מערך הרפואה הצבאי, יאיישו את תפקידי הפיקוד הבכירים בחיל הרפואה בצבא, ובבוא היום גם במערך הרפואה האזרחי כמנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים.

ערך מורחב – פסגה (מסלול צבאי)
מסלול פסגה הוא מסלול צבאי ללימודי סיעוד במסגרת העתודה האקדמית, שמטרתו להכשיר אחים ואחיות לשירות בצה"ל. הלימודים במסלול נערכים בבית הספר למקצועות הבריאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, ובסיומם מוענקים לצוערים תואר ראשון בסיעוד (BA/BSc) ותעודת הסמכה מטעם משרד הבריאות לעסוק בסיעוד בישראל.

מסלול הלימודים מקוצר – הצוערים לומדים את כל תוכני לימוד החובה לתואר בסיעוד במשך 3 שנים בצורה אינטנסיבית, במקום 4 שנים כפי שנהוג במסלול האקדמי האזרחי הרגיל. בנוסף, קיים מימון מלא של מעונות ושכר הלימוד. שירות הקבע המחויב במסלול זה הוא לתקופה של שנה וחצי בלבד, לעומת 3 שנים ברוב מסלולי העתודה.

האחים והאחיות במסלול זה משרתים בתפקידים מגוונים, בעלי אופי קליני או תפקידי מטה:

• תפקידי שדה – אחים/יות גדודיים – שילוב של אחים ואחיות ביחידות בעלות אופי קדמי בתפקיד קליני ראשוני.
• תפקידים קליניים ראשוניים בבסיסי הדרכה ואימון חטיבתיים ומרפאות ראשוניות בבסיסים נוספים.
• מרפאות לרפואת מומחים.
• תפקידי פיקוד בבתי חולים במערך ר"מ 2.
• רפואה תעסוקתית.
• תפקידי הדרכה ופיקוד, כגון מפקדי קורסים בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10)
• תפקידים במטה חיל הרפואה, מרפאות ברחבי הארץ ופיקוד העורף בעלי אופי ניהולי.

מסלול העתודה מאפשר גם לימודים אקדמאים בתחום המשפטים, אשר בסופם משרתים הבוגרים במסלול הפרקליטות הצבאית.^[7] בנוסף למיונים הרגילים, על המתמודדים להתמיין במיונים נוספים. בוגרי המסלול משתבצים בפרקליטות הצבאית או ביחידת בתי הדין הצבאיים, ומוסמכים כעורכי-דין. השירות ביחידה נחשב כהתמחות בעריכת דין, ואחוזי המעבר של תלמידי המסלול בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין גבוהים באופן עקבי מאלה של מתמחים אחרים.

בין הבוגרים של מסלול זה:

• דפנה ברק-ארז, פרופסור למשפטים ושופטת בבית המשפט העליון
• עופר גרוסקופף, פרופסור למשפטים ושופט בבית המשפט העליון
• מנחם מאוטנר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב
• אסף חמדני, פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית
• חנן מלצר, משנה לנשיאת המשפט העליון
• אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה
• איתי הרמלין, שופט בית משפט השלום בתל אביב
• גיורא זינגר, היועץ המשפטי למשרד החוץ וממנסחי הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני
• טובה שטרסברג כהן, שופטת בית המשפט העליון
• אדנקו סבחת-חיימוביץ', השופטת הראשונה בת העדה האתיופית
• יהודה בלום, פרופסור האוניברסיטה העברית ושגריר ישראל באו״ם
• דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר ודקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
• עדי ליבוביץ', מרצה למשפט פלילי בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
• אורן בר-גיל, מרצה למשפט וכלכלה באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת תל אביב
• גבריאלה בלום, פרופ' למשפט בין-לאומי באוניברסיטת הרווארד

ערך מורחב – תוכנית עתידים

תוכנית עתידים נוסדה בשנת 2000 במטרה לשלב צעירים מצטיינים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. התוכנית נוסדה על ידי רב-אלוף במילואים שאול מופז ואיש העסקים איתן ורטהיימר. הוגה הרעיון הוא תת-אלוף אבנר ברזני. תחילה הוקמה התוכנית כיוזמה של צה"ל לעודד את בני הפריפריה להשתלב במסלול העתודה האקדמית. בני הפריפריה, שעד שנת 2000 היוו כ-10% מהיקף האקדמאים של צה"ל, מהווים, נכון לשנת 2011, 40% בעקבות פעילותה של התוכנית.^[8] תוכנית עתידים בצה"ל כוללת 4 מסלולים המאפשרים לבוגרי תיכון מהפריפריה לדחות את גיוסם לצה"ל ולרכוש השכלה אקדמית. הסטודנטים בתוכנית זוכים לליווי חברתי ואקדמי הניתן להם על ידי חונך אישי וכן לסיוע כלכלי הכולל מימון שכ"ל, מחשב נייד, פעילויות העשרה ומלגת קיום (עד 16,500 ש"ח מדי שנה). לאחר מכן בוגרי המסלולים משתלבים בצה"ל ורוכשים ניסיון מקצועי בתחום אותו למדו.

• מסלול העתודה האקדמית

מסלול זה מאפשר ללמוד לתואר ראשון לפני הגיוס לצה"ל (בעיקר במקצועות ההנדסה, המדעים המדויקים והרפואה). במהלך הלימודים הסטודנטים מחויבים בפעילות קבועה למען הקהילה, במגוון עמותות וגופים הפועלים בשיתוף עם "עתידים". בגמר הלימודים, בוגרי המסלול מתגייסים לצה"ל ומשרתים 6 שנות שירות מקצועי. מרבית המשתתפים בתוכנית (63%) לומדים או למדו את מקצועות ההנדסה,^[8] 16% את מקצועות המדעים, ו-10% את מקצועות הרפואה. כמו כן, 80% מהסטודנטים והבוגרים למדו או לומדים באוניברסיטאות.

• המכינה הקדם-אקדמית

מסלול המכינה הקדם-אקדמית מאפשר לבוגרי תיכון שלא התקבלו למסלול העתודה לשפר את הישגיהם (תעודת בגרות ופסיכומטרי) במסגרת מכינה קדם-אקדמית אוניברסיטאית (אונ' ת"א/טכניון/האונ' העברית י-ם). בתום שנה, מתמודדים בוגרי המסלול על מקום בעתודה האקדמית של צה"ל.

• עתידים להוראה

המסלול פועל לשיפור מערכת החינוך בפריפריה, באמצעות שילוב מורים צעירים בחטיבות הביניים ובתיכונים. במסגרת המסלול, לומדים הסטודנטים לתואר ראשון במדעים מדויקים (מתמטיקה/ביולוגיה/כימיה/פיזיקה) או אנגלית ובמקביל – לתעודת הוראה. הלימודים מתקיימים באוניברסיטה העברית בי-ם. במהלך הלימודים הסטודנטים מחויבים בפעילות קבועה למען הקהילה, במגוון עמותות וגופים הפועלים בשיתוף עם "עתידים". בגמר הלימודים בוגרי המסלול משרתים 6 שנים כמורים אקדמאים לובשי מדים בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים ביישובי הפריפריה. נכון להיום 46 מורים בוגרי המסלול משרתים בפריפריה.^[9]

• פעמי עתידים

מסלול המאפשר לרכוש תואר ראשון בהנדסה (Bsc.), בתחום האלקטרוניקה, המכאטרוניקה והתוכנה ב-2 שלבים. בשלב ראשון – לימודים לדיפלומת הנדסאי ול־50% מתואר ראשון בהנדסה. לאחר מכן, שירות צבאי כהנדסאים בתפקידי מפתח מקצועיים ובסיום השירות הצבאי השלמה לתואר ראשון מלא בהנדסה. הלימודים מתקיימים במכללה האקדמית אורט בראודה כרמיאל או במכללת סמי שמעון בבאר-שבע.

• עתודת עולים – צה"ל מאפשר למלש"בים בעלי תעודת בגרות לא-ישראלית ללמוד לפני הצבא לתואר אקדמי. התוכנית נקראת גם עתודה ב'. במסגרת זו העתודאי לא מחויב לשרת בקבע, אך עם זאת הצבא אינו משתתף במימון שכר הלימוד וכן אינו מתחייב לשיבוץ במקצוע.
• עתודה קרבית – תוכנית לשילוב עתודאים כלוחמים ביחידות קרביות, במקביל למקצוע אותו למדו, מתוך כוונה להעלות את רמתן של יחידות השדה בכוח לוחם ואיכותי בעל ניסיון אקדמי. התוכנית הוחלה על עתודאים בעבר אך הופסקה.
• עתודה חרדית – תוכנית המיועדת לחרדים אשר אין להם השכלה במקצועות חול. תנאי הקבלה הם שנתיים בישיבה שבה חתמו על תורתם אומנותם. הלימודים מתקיימים במכון לב ומובטח למתקבלים שירות על פי אורח חיים חרדים (אם רצונם בכך).

הסכם העתודה מעלה שאלות חוקיות רבות. עצם חוקיות ההסכם טרם נתקפה בבתי המשפט, אך היבטים מסוימים בו פותחו עם השנים ואף הגיעו לפסיקת בג"ץ. בעבר, המתגייסים במסגרת מסלול העתודה לא קיבלו מענקים בתקופת לימודיהם לתואר ראשון, ואף הדרגות שהתקבלו היו שונות. נכון להיום, אין אפשרות לצאת מהמסלול מבלי לקבל את הסכמת הצבא, וככלל יש לשלם סכום השווה לסך הכספים שהשתלמו במהלך לימודי התואר. בפקולטות למשפטים בקורס דיני עבודה, מוצג קושי חוקי במדיניות זו, נוכח המתח בינה ובין פסיקות דומות בדיני עבודה,^[10] אשר הגבילו את משך האפשרות להגביל עובד בשל השקעה בהכשרתו המקצועית, ובמיוחד כשהוא מעוניין לפדות את העלות של ההשקעה בו. קושי נוסף שמוצג הוא בעצם גביית המענק לאחר תקופה בה העתודאים כבר שירתו את הצבא. עד שנת 2018, עתודאים שלא מימשו את התחייבותם לשירות קבע לא נדרשו לשלם כספים, ואילו כיום הדבר נתון לשיקול דעת ראש חטיבת תומכ"א שיכול לגבות מהם עד מלוא סכום מענקי עידוד העתודה שהשתלמו להם בתקופת לימודיהם.

דיני משפט העבודה אינם חלים על הקשר בין הצבא לבין העתודאים, אך ההלכות בעניין הגבלת העיסוק והחזרת מענקי הכשרה מקצועית נתפסו בבתי הדין לעבודה כעומדים במתח מול תקנת הציבור. כך, בניגוד לעניינים רגילים במשפט העבודה, המדובר בעניין הרלוונטי אף ליחסי העתודאים מול צה"ל, שאמור להיות חייב אף הוא חובת הגינות כלפי משרתיו, אף למעלה ממעסיק פרטי.

למרות שההסכם דומה בתוכנו לחוזה, ועל-אף שבבג"ץ אמיר מנור נשען צה"ל על ההיבט ההסכמי על-מנת להשיב רופא לשירות חובה וקבע, עמדת הצבא היא שמסמך העתודה איננו "חוזה" אלא "הסכם". פועל יוצא של קביעה זו היא שעתודאים המוצאים מהשירות נדרשים ככלל לשלם כספים בשווי מלוא מענקי עידוד העתודה שהשתלמו להם, גם כאשר לא הפרו את ההסכם, וזאת בסתירה לכאורה להוראות סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, המגבילות את הפיצוי החוזי למי שאינו ניפר לאינטרס ההשבה בלבד. עבור עתודאים בחובה מתכנסת ועדה שלה הסמכות לשקול שיקולים להפחתת הסכום.^[11]

בעבר, אף שיבוץ העתודאים במקצוע שבו למדו לא הובטח. כך, בבג"ץ 3246/92 – גלעד הר-עוז ו-59 אח' נ' שר הביטחון ואח' פ"ד מו(5), 301, נדחתה עתירתם של עתודאים שלא שובצו במקצועם. כיום ההסכם מכיל באופן מובנה התחייבות לשיבוץ העתודאים במקצועם. חרף זאת, בדוח מבקר המדינה עלו ליקויים בלתי מבוטלים במיצוי המקצועי של עתודאים.^[12]

בבג"ץ 8648/17 אמיר מנור נ' צה"ל ואחרים, דן בית המשפט העליון בעתירתו של רופא עיניים שבתום תקופה של למעלה משנתיים נמצא בלתי כשיר רפואית לשרת, אך זמן מה לאחר שחרורו ולאחר שנתגלו עובדות חדשות נקרא לבדיקה רפואית בשנית. הצבא טען שמשנתגלה שהעותר מסוגל להתמחות ברפואת עיניים באיכילוב, קמה הצדקה לבדיקה רפואית חוזרת. העותר טען כי בשל קוצר ידם של שירותי הרפואה בצבא נעשה לקוי ראייה במידה הפוסלת אותו משירות, ורק בשל טיפול יקר לאחר שחרורו שבה לו ראייתו. עוד טען העותר כי לצבא אין סמכות לשלוח אותו לבדיקה חוזרת עם שחרורו, וכן כי שירת בשירות חובה מתוך מחויבות ובאופן ראוי. העותר הוסיף וטען כי גיוסו יביא לכך שתקן ההתמחות שלו כרופא עיניים באיכילוב לא יאויש, ומטופלים רבים ייפגעו.

הצבא עמד על סמכותו לערוך בדיקה חוזרת, וכן על ההתחייבות החוזית של העותר. בית המשפט העליון קיבל את טענות הצבא, והכשיר את קריאתו של העותר לשירות.

באשר לטענת העותר כי לא ניתן לקרוא לו לשירות לאחר שחרורו, קבע בית המשפט כי אף שמבחינת הסעיף הכללי ניתן היה לקבל את עמדת העותר, יש לדחות את טענותיו בשל העילה החוזית: "בין העותר[הרופא] לבין הצבא נכרת הסכם, לפיו מימן הצבא את לימודי הרפואה שלו – ובתמורה התחייב העותר לתרום מזמנו ומפירות לימודיו לצבא. החלק הראשון בהסכם זה קוים במלואו, ואילו החלק השני לא הושלם.". ברם, הנמקה זו, הנכונה באופן מלא למסלול צמרת, נכונה באופן חלקי בלבד למסלולי עתודה אחרים, בהם אין מימון מלא של הלימודים.

בהמשך, התכנסה וועדה בראשות השופט בדימוס אילן שיף, נוכח מחלוקת בין העותר לצבא כיצד יש לפרש את פסק הדין של בג"ץ, ולבסוף הוחזר העותר לשירות קבע מלא.^[13]

בבג"ץ 4763/10 נטלי סוסקין ואח' נ' צה"ל, בג"ץ דחה עתירת עתודאיות נגד חיובן ב-3 שנות שירות בשל שיהוי אך ציין כי התנהלות צה"ל לא תקינה.

בבג"ץ 6523/20 פלוני נגד צה"ל יועמ"ש אכ"א (ניתן ב-8 בנובמבר 2020),^[14] עתודאי למשפטים שהוצא ממסלול העתודה לאחר למעלה משנתיים בשירות חובה, ביקש לעתור כנגד ההחלטה להורידו בדרגה. מכתבי הטענות עלה כי בין הצדדים ניטשה מחלוקת כיצד יש לכנות את ההליך. בעוד שפלוני כינה את הפעולה "הפשטה מדרגת הקמ"א", פרקליטות המדינה וכן רשויות הצבא קראו להליך "ביטול תוקף הדרגה".

העותר טען כי אין להוריד אותו בדרגה, שכן שירת באופן ראוי ומתוך מחויבות. כמו כן, העותר טען שהחלטת הוועדה ניתנה מתוך משוא פנים ותוך פגיעה בהליך ההוגן, וכן כי ההחלטה מפלה אותו למול עתודאים היוצאים על רקע נפשי (פרופיל 21 נפשי), אשר אינם מורדים מדרגתם ואינם נדרשים לשלם כספים עם יציאתם מהמסלול. העותר הוסיף וטען שברקע הוצאתו מעתודה עומד סירובו לצאת להשלמה חילית אותה סיים אך לא עבר, בפעם נוספת, אך אין לתת לכך משקל נוכח מגבלה רפואית ביציאה להשלמה חילית וכן נוכח הבטחות של מפקדים בכירים כי לא יצטרך לצאת להשלמה זו.

ואולם, טענתו המרכזית של העותר נגעה למדיניות ההורדה בדרגה באופן כללי. לשיטת העותר, הורדה בדרגה היא עונש קיצוני וחריג, והפשטה של אדם מדרגה שהשיג בעמל רב כרוכה מניה וביה בפגיעה בכבוד האדם שלו. בתוך כך, הזכיר העותר את הוראת הפיקוד העליון הרלוונטית,^[15] וכן סקר פסיקה ובה הומחשה מדיניות בתי הדין הצבאיים בהורדתם בדרגה. בתשובתו לתגובת המדינה, הוסיף העותר וטען כי בתי הדין הם הסמכות בשאלות ערכיות צבאיות.

את הטיעון בעניין זה סיכם העותר כך:

"כיצד ייתכן שהגונב ממית והמועל, והנשבע לשקר, והבועל פקודה, והמשתמש בסם – נאמר פה אחד יוקרת הדרגה וכבוד האדם המה; ואילו 'סירובי' לצאת להשלמה חילית, שלאו סירוב הוא – האם שם כלו הקיצין?"

עוד הוסיף העותר כי הנימוק שהוצג לו בעל פה בוועדת ההוצאה ממסלול העתודה, לפיו הורדתו בדרגה נעשית כדי לשמור על יוקרת דרגת הקמ"א, איננו עומד – משדווקא ככל שדרגה בכירה ויוקרתית יותר, ככה נמנעים מלפגוע בה.

הצבא השיב כי הוראת פיקוד העליון קובעת במפורש כי ככלל, עתודאי המוצא ממסלול העתודה, תבוטל דרגתו. עוד הסביר הצבא כי הפקודות מסבירות במפורש כי במקרה של אי התאמה, עתודאים משובצים כחוגרים רגילים, ורק במקרים חריגים יינתן להם לשמור על דרגות הקמ"א. עם זאת, הובהר כי עתודאים שהשלימו קורס קצינים והשלמה חילית בטרם הוצאתם משובצים כקצינים ודרגתם לא נשללת.

בית המשפט העליון דחה את עתירתו של פלוני. נקבע כי העתירה דומה ברוחה לעתירות המבקשות התערבות בעניינים של כוח אדם ושיבוץ לתפקיד, בהן נדרש סטנדרט גבוה להתערבות שיפוטית. העתירה לא עמדה בסטנדרט זה, והפסיקה אליה הפנו אינה ממין העניין. עם זאת, הודגש כי אין באמור כדי לנקוט עמדה בשאלת חוקיות הוצאתו של העותר ממסלול העתודה מלכתחילה.

ביולי 2020, כ-170 עתודאים גייסו כספים לצורך עתירה כנגד החלטת הצבא שלא להחיל לגביהם את משך קיצור שירות החובה, מ-36 חודשים ל-32 ו-30 חודשים בהתאמה, עבור מי שחתם על ההסכם והתחיל את לימודיו בטרם הקיצור האמור. מבין התורמים, כ-109 עתודאים חתמו על ייפוי כוח לצורך עתירה לבג"ץ.

ברקע הדברים, עומדת פרשנות מהותו של יום החיול שעוברים העתודאים, במסגרתו חותמים על ההסכם, עוברים שרשרת חיול. יום החיול נדרש משום שעל-פי חוק שירות הביטחון, יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא שנתיים מיום הגיעו לגיל 18.

לשיטת העותרים, עתודאי היוצא לדחיית שירות אינו דומה למי שיצא לדחיית שירות קצובה, משהחוק מחייב פוקד שיורה לו להתייצב במועד. כך, על-פי טענתם, הוראת הפוקד היא קונסטיטוטיבית, דהיינו, מכוננת את חובת השירות (בניגוד למצב בו ההוראה דקלרטיבית, ואז צו הפוקד אך "מזכיר" לעתודאי כי עליו להתייצב לשירות).

פועל יוצא של פרשנות זו, לשיטתם, הוא שהאמור בהסכם העתודה לפיו העתודאי מתחייב כי "תקופת השירות הסדיר בה אני חייב לפי החוק, כפי שיתוקן מעת לעת, תידחה מתאריך...", משמעו שנוסח ההסכם מחייב את הצבא להחיל את קיצור השירות אף על מי שבעת חתימת ההסכם התחייב במשך שירות חובה ארוך יותר.

כאמור, במהלך אותה דחיית שירות עוברים העתודאים טירונות ולעיתים מזומנים אף לימי עיון או ראיונות במהלך לימודיהם.

בית המשפט העליון קבע כי לא השתכנע מטיעוני העותרים, והמליץ להם למשוך את עתירתם, כפי שעשו. בית המשפט לא נדרש לטענותיהם של העותרים לעניין פירוש המסמך עליו חתמו, אלא למעשה קבע כי אף אם היה כתוב בו ברחל בתך הקטנה כי קיצור השירות צריך לחול עליהם, אין בכך כדי להועיל, משאין נפקות להיבט ההסכמי.

לפי עמדת השופט הנדל, כפי שהתבטאה בדיון, הרי שכלל לא מדובר בהסכם, ויש לבחון את שאלת קיצור השירות כשאלה פרשנית בחוק שירות ביטחון. כך, לשיטת הנדל, החלת הצו של שר הביטחון לפי שנתון היא החלטה סבירה, משאינה מפלה את העתודאים הללו, ואין נפקא מינה להיבטים ההסכמיים.

לשיטת השופט פוגלמן, לצבא אין בכלל סמכות לשנות את משך שירות החובה בהסכם. ההיבטים החוזיים בהסכם עליו חותם העתודאי רלוונטיים לשירות הקבע בלבד.

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא המקור הרשמי העדכני ביותר מלפני 13 שנה.

כנגד מסלול העתודה האקדמית מושמעת לעיתים ביקורת על ידי עתודאים שסיימו את לימודיהם והתגייסו לצה"ל. חלק ניכר מהביקורת נובע מכך, שהתחייבותם ארוכת השנים של העתודאים נעשית בהיותם בני נוער, כאשר עדיין חסרה לחלקם הבגרות והפרספקטיבה הדרושות להחלטה מעין זו, ומבלי שיהיו מודעים לטיבו האמיתי של השירות הצבאי שהם מתחייבים אליו.^[16][17] כמו כן, החתימה על ההסכם נעשית עוד בטרם חוו העתודאים אינטראקציה אמיתית עם המערכת הצבאית ולכן הם חותמים על ההסכם מבלי להכיר את היתרונות והחסרונות של המערכת הצבאית. העובדה כי התחייבות העתודה לקבע היא "קשיחה" ובלתי ניתנת לביטול, היא אחד החסרונות הבולטים של המסלול.^[18]

ביקורת מרכזית נוספת קשורה לאי שיבוץ העתודאים בצה"ל בתפקידים התואמים את המקצוע שרכשו. במחקר של ממד"ה משנת 2001 נמצא כי "עצם הצבתם של מהנדסים לתפקידים שאינם מתאימים להכשרתם, זוהה כאחד הגורמים המרכזיים לאי שביעות רצונם מהשירות וחוסר נכונותם להמשיך לשרת בצבא".^[19] לצה"ל אפשרויות מוגבלות בשיבוץ העתודאים לתפקיד הקשור להשכלה האקדמית שרכשו (לעיתים בשל עודפי עתודאים במחזור גיוס, ללא מספיק תקני תפקידים מתאימים עבורם,^[20] אך לרוב פשוט כי התקינה מורכבת גם מערב רב של תפקידים שאין כל קשר בינם לבין המקצוע שרכש העתודאי). כך, למשל, תפקידם של עתודאים לרפואה לרוב הוא כרופאים יחידתיים כלליים בבסיסים או ביחידות שדה,^[21] תפקיד שלא כולל התמחות בתחום רפואי ספציפי, ולפיכך מהווה סטייה ממסלול ההתמחות הרגיל של רופאים באזרחות.^[22] תפקידם של עתודאים להנדסה, מתבטא לרוב בליווי פרויקטי פיתוח ואחריות על הקשר בין הצבא לתעשייה, ליווי תהליכי הפרויקט כגון כתיבת מסמכי אפיון וניסויים הלקוחים בעיקר מתחום ניהול פרויקטים והנדסת מערכת,^[23] במקום עיסוק כחלק מצוות המבצע מחקר ופיתוח, כמצופה ממהנדס מתחיל שמגיע לתעשייה. תפקידים כאלו מספקים לעיתים עניין ואתגר עבור העתודאים, אך הם שונים מהתפקידים המתאימים באזרחות, וכוללים שכר נמוך הרבה יותר מאשר בענף ההייטק.^[22] לפיכך עתודאים אלו לא צוברים ניסיון ממשי כמהנדסים, ובמקביל חלה ירידה ברמת מקצועיותם בתחום לימודיהם, כיוון שהם לא עוסקים באופן ישיר בפתרון בעיות טכניות אלא מערכתיות ולרוב ניהוליות. במקביל, חלק מהעתודאים משובצים לתפקידים שאינם קשורים כלל להשכלה האקדמית שרכשו, עובדה המעלה תרעומת רבה בקרב העתודאים ומהווה לטענתם הפרת ההסכם של צה"ל עימם,^[24] אך הדבר קשה להוכחה מול צה"ל, משום שרק לצה"ל הסמכות לקבוע זאת ולשחררם משירות קבע בשל כך, ולרוב קביעה זו לא נעשית.^[25]

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2007 עוסק בהרחבה בנושא העתודה האקדמית. ממצאי הדו"ח מצביעים על אי מיפוי התקנים לאקדמאים בצבא ועל אי מיצוי יכולותיהם המקצועיות של בוגרי מסלול העתודה האקדמית. כמו כן מצביע הדו"ח על בעיות נוספות במסלול כגון הסמכה לקצונה, אי סיום חובות אקדמיים של בוגרי המסלול, שיבוץ מהנדסי חשמל ללא תעודת חשמלאי לעבודות הנוגדות את חוק החשמל, אי מיצוי הפוטנציאל לקבע ואי שילוב נשים במסלול. בנוסף מציין הדו"ח שבתוכנית "עתידים" לא משולבים תושבי פריפריה כמתוכנן.^[26]

תוכניות מצוינות נוספות בצה"ל

• תוכנית עתידים
• תוכנית תלפיות
• תוכנית חבצלות
• תוכנית ארזים
• עתודה טכנולוגית
• תוכנית גלים
• מסלול אקדמיזציה

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: מדריך לחייל ולמתגייס

• קצונה אקדמית
• עתודה אקדמית, באתר "עולים על מדים" של פורטל אגף משאבי האנוש של צה"ל
• אתר עתודאים
• דו"ח נציב קבילות חיילים לשנת 2000 העוסק בנושא העתודה בהרחבה (קובץ גדול)
• שילובי חיילי העתודה האקדמית בצה"ל – מתוך דו"ח מבקר המדינה 58א' לשנת 2007 (עמודים 521–540)
• אביב ברטלה, נתוני צה"ל: מאיזה תיכון יוצאים רוב העתודאים?, באתר ynet, 14 ביוני 2013
• אביב ברטלה, העתודאים החדשים לומדים תזונה וגיאולוגיה, באתר ynet, 28 בפברואר 2014
• מורן רגב, העתודאים של צה"ל: מעט נשים, יותר רופאות, באתר ynet, 6 בנובמבר 2015
• פורומים:
  • "פורום עתודה" בפורטל "תפוז אנשים", פורום מקיף בנושא העתודה האקדמית, עם מידע למועמדים לעתודה, עתודאים בלימודים ועתודאים בשירות. לעיתים מתארחים בפורום נציגים רשמיים של מדור עתודה.
  • מדריך העתודאי לגלקסיה, קהילת ידע בהובלת עתודאים
• נעמי סומר, מערכת אתר צה"ל.מהפכת העתודאים יוצאת לדרך. כל ההטבות והחידושים. 22 ביולי 2019(הקישור אינו פעיל, 26 באוקטובר 2022)
• מיכל עבר-הדני, כל הנתונים המפתיעים מאחורי האנשים שמתגייסים עם מקצוע, באתר צה"ל, 3 בפברואר 2019