פאול לנדאו
 | |
| לידה | 17 באוגוסט 1880 Namysłów, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה | 14 במרץ 1951 (בגיל 70) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה | גרמניה, ישראל |
| השכלה | אוניברסיטת לייפציג |
  | |
פאול לנדאו (לאנדאו) (בגרמנית: Paul Landau; 17 באוגוסט 1880, נַמסלאו, שלזיה, גרמניה – 15 במרץ 1951, תל אביב) היה מבקר אמנות (אמנות פלסטית, תיאטרון וספרות), עיתונאי וסופר יהודי-גרמני-ישראלי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאול לנדאו נולד להדוויג (מצאצאי ר' יחזקאל לנדא) ולפרדיננד, עורך דין ונוטריון, בעיירה נמסלאו (Namslau) שבשלזיה, גרמניה (כיום נמיסלוב (Namysłów) בפולין). סיים את לימודיו התיכוניים בברסלאו. למד בתחילה משפטים, ואחר פנה ללמוד היסטוריה, תולדות הספרות והאמנות במינכן, לייפציג וברסלאו, שם קיבל ב-1904 תואר דוקטור, על עבודה שעסקה ברומנים של הסופר הגרמני בן המאה ה-19 קארל פון הולטיי (אנ').[1] בין מוריו אריך שמידט (אנ') לאמפּרֶכט (אנ').[2] בתום לימודיו נמשך לחוגי הספרות והעיתונות, מ-1905 עבד בסוכנות ידיעות בברלין ומ-1909 היה עורך ומבעלי הסוכנות "Welt und Wissen", שסיפקה לעיתונות הערכת ספרות וסקירות על הישגים בתחומי הרוח והמחקר, ובמסגרת זו כתב מאמרים ופיליטונים רבים בנושאי ספרות, אמנות, תיאטרון והיסטוריה תרבותית, שהתפרסמו ביומונים ובכתבי עת רציניים. בנוסף, שימש כמבקר התיאטרון של כמה עיתונים והרבה לכתוב בעיתוני ברלין על שירה בלשונות שונות, תולדות התיאטרון, ציור ופיסול. הוא היה מהראשונים בגרמניה שהעריכו את יצירותיו של פול סזאן, והיה מיודד עם רנואר ואימפרסיוניסטים חשובים אחרים.[3] מ-1921 כתב למגזין התרבות "פאוסט" (Faust), וב-1923–25 שימש כמו"ל וכעורך שלו. באותה עת פרסם כמה עבודות מחקר, בהן מונוגרפיות על הצייר ואמן התחריטים דניאל חודובייצקי ועל המייסטרזינגר (אנ') הנס זאקס.
ב-7 במרץ 1935, שנתיים לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה לארץ ישראל עם רעייתו כשבאמתחתו ספרייתו העשירה, בת אלפי כרכים, והתיישב בתל אביב. בארץ שימש כמבקר אמנות עד מותו, תחילה ב"על המשמר", ואחר-כך ב"הדור", "בטרם" ו"ידיעות חדשות" (בשפה הגרמנית), שם פרסם בקביעות רשימות על אמנות ותערוכות. לנדאו נישא ב-1909 לסופיה לבית ברסלאואר. לשניים נולדה בת אחת, אווה.
לנדאו נפטר ב-1951, בשנה ה-71 לחייו. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[4] אלמנתו סופיה נפטרה ב-1985, ונטמנה לצדו.
אוסף על שמו הופקד בספרייה הלאומית על ידי שתי נכדותיו ב-2013 כאשר הספרייה הפרטית שלו נתרמה על ידי משפחתו מספר שנים לאחר מותו[5].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Art and Women Artists in Israel, הוצאת ויצו, תל אביב, 1949.
- הומניסטים: (דיוקנאות של גדולי הספרות); עברית: צבי בר-מאיר; פתח דבר מאת ק' וורמן, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תל אביב: דביר ('ספרית דביר לעם'), תשי"ח 1958.[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "לנדאו, ד"ר פאול", אנציקלופדיה כללית יזרעאל, כרך ו, תל אביב: יזרעאל, תשי"ג, עמ' 1661.
- "Landau, Paul," In: Renate Heuer (Hrsg.), Lexikon deutsch-jüdischer Autoren, Bd. 15, München: Saur, 2007, S. 46-51.
- Wolfgang Martens, "Landau, Paul," In: Neue Deutsche Biographie (NDB), Bd. 13, Berlin: Duncker & Humblot, 1982, ISBN 3-428-00194-X, S. 486 f. (סרוק).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי פאול לנדאו באתר WorldCat Identities
- כתבי פאול לנדאו בקטלוג הספרייה הלאומית הגרמנית
- עמנואל בן-גריון, ד"ר פאול לאנדאו בן־השבעים, דבר, 25 באוגוסט 1950
- פ. גץ, לדמותו של ד"ר פאול לנדאו: (שבעה לפטירתו), דבר, 23 במרץ 1951
- ורה לוין, פאול לנדאו: ליום השלושים למותו, על המשמר, 13 באפריל 1951
- פאול לנדאו, דף שער בספרייה הלאומית
ממאמריו:
- תערוכות: ל. גרונדיג (מוזיאון ת"א) וי. סגל (סטודיו "מקרא"), משמר, 3 באפריל 1946
- תערוכת הפתיחה של גאלרית־אמנות חדשה, משמר, 27 בדצמבר 1946
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Karl von Holteis romane. Ein beitrag zur geschichte der deutschen unterhaltungs-Litteratur im XIX. Jahrhundert.
- ^ פ. גץ, לדמותו של ד"ר פאול לנדאו: (שבעה לפטירתו), דבר, 23 במרץ 1951.
- ^ "לנדאו, ד"ר פאול", אנציקלופדיה כללית יזרעאל, כרך ו, תל אביב: יזרעאל, תשי"ג, עמ' 1661.
- ^ פאול לנדאו באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ ארכיון אסף פאול לנדאו, בספרייה הלאומית
- ^ סקירה: ספרים חדשים מן האצטבה: "הומאניסטים", מעריב, טורים 1–2, 14 במרץ 1958.