פארק תעשיות בר-לב

פארק תעשיות בר-לב

הכניסה לפארק, מבט מכביש 85
מידע
תאריך ייסוד	1970
על שם	הרמטכ"ל השמיני, רב-אלוף חיים בר-לב
שטח	2,030 דונם
קואורדינטות	32°54′31″N 35°11′16″E / 32.90861111°N 35.18777778°E / 32.90861111; 35.18777778
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   פארק תעשיות בר-לב (למפת הגליל המערבי רגילה)   פארק תעשיות בר-לב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פארק תעשיות בר-לב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פארק תעשיות בר-לב

פארק התעשיות בר-לב הוא אזור תעשייה השוכן כקילומטר מזרחית לצומת אחיהוד, סמוך לכביש עכו-צפת. הפארק קרוי על שמו של הרמטכ"ל השמיני, רב-אלוף חיים בר-לב. מנהלת הפארק היא חברת בת של המועצות באזור: מועצה אזורית משגב, מועצה אזורית מטה אשר וכרמיאל.

הקמת הפארק החלה בשנת 1970 כשהוקם מפעל סאיקלון מוצרי תעופה ושלצידו מנחת ציקלון למטוסים קלים. במשך שנים רבות היה סאיקלון המפעל היחיד במתחם.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל פיתוח המתחם כפארק תעשיות, הוא הוכרז כאזור עדיפות לאומית א' והחל בשיווק מגרשים ופיתוח סביבתי^[1]. בין המפעלים הראשונים שהוקמו בפארק היו מחלבת שטראוס שעברה מנהריה, דור כימיקלים^[2] ובית הדפוס של עיתון ידיעות אחרונות^[3]. באותה עת עלתה גם תוכנית, שלא יצאה לפועל, להרחיב את מסלול הטיסה של מנחת ציקלון מ-600 מטר ל-1,200 מטר, במטרה להפעיל קו טיסות לתל אביב ובכך לחסוך לאנשי עסקים את זמן הנסיעה ברכב^[4].

בשנת 2005 נחנך מפעל למשטחי קוורץ של חברת אבן קיסר בפארק^[5].

בשנת 2007 צורפה העיר הערבית שגור (איחוד היישובים בענה, דייר אל-אסד ומג'ד אל-כרום) כשותפה בפארק^[6].

באפריל 2013 החלו עבודות להרחבת הפארק לשטח של 2,030 דונם^[7].

בשנת 2017 נפתח בפארק "פארק הייטק צפון", המיועד לחברות מחקר ופיתוח. הפארק הוקם על ידי הפילנתרופ היהודי מרטין מושל, ביחד עם היזמת יעל לביא (המכהנת כיושבת-ראש פארק הייטק צפון),^[8][9] כחלק מחזון להבאת ההייטק הישראלי ממרכז הארץ לאזורי פריפריאליים גאוגרפיים וכלכליים בישראל,^[10] לרבות אוכלוסיות בתת-ייצוג, ולאפשר להן לקבל הזדמנויות תעסוקה בתחום.^[11][12] כ-30% מהעובדים במתחם משתייכים לחברה הערבית, זאת לעומת הממוצע הארצי בענף ההייטק, העומד על כ-2.4% בלבד.^[13][14][15]

נכון ליוני 2024, קיימים בפארק שני מבנים, בהם מועסקים כ-500 עובדים מ-30 חברות הייטק וסטארטאפים מהארץ ומהעולם כגון צייס, נאייקס, אלביט מערכות, SeatGeek (אנ'), וישיי אינטרטכנולוג'י, וסטרן דיגיטל, וויט סורס וקבוצת רד-בינת.^[16] שישה מבנים נוספים נמצאים בשלבי תכנון ובנייה. בתום העבודות, כלל המבנים צפויים להכיל כ-5,000 עובדים שיתפרסו על פני שטח של כ-100,000 מ"ר.

בספטמבר 2017 עם השלמת פרויקט מסילת עכו - כרמיאל, נפתחה, בסמוך לפארק, תחנת הרכבת אחיהוד. מן התחנה ניתן להגיע ישירות לחיפה, לכרמיאל, לתל אביב ובאר שבע^[17].

מדיה וקבצים בנושא פארק התעשיות בר-לב בוויקישיתוף

• דף הבית של הפארק
• שלומית צור, ‏"עד עכשיו לא היו בצפון משרדים ברמה של הרצליה פיתוח", באתר גלובס, 10 באוקטובר 2017

אזורי תעשייה בישראל
אזורי תעשייה	מעלות (מעלות-תרשיחא) • מגדל תפן (חבל תפן) • צ.ח.ר (ראש פינה) • צ'ק פוסט (חיפה) • אלון תבור (עמק יזרעאל) • קריית ספיר (נתניה) • הרצליה פיתוח (הרצליה) • כפר סבא • נווה נאמן ׁ(הוד השרון) • פארק שרונים (הוד השרון) • עבר הירקון (תל אביב-יפו) • BBC בני ברק • סגולה (פתח תקווה) • קריית אריה (פתח תקווה) • קריית מטלון (פתח תקווה) • חולון • מתחם האלף (ראשון לציון) • מרכז עינב (מודיעין-מכבים-רעות) • עטרות (ירושלים) • הר חוצבים (ירושלים) • תלפיות (ירושלים) • הר טוב • (מטה יהודה) • עד הלום (אשדוד) • שער הנגב וספירים (מועצה אזורית שער הנגב) • תימורים (קריית מלאכי) • עידן הנגב (רהט) • אופקים • באר שבע • עמק שרה (באר שבע) • קריית יהודית (באר שבע) • אבשלום (חבל שלום) • נאות חובב • דימונה • מישור רותם (מישור ימין) • מצפה רמון
פארקי תעשייה	רמת דלתון (דלתון) • בר לב (אחיהוד) • משגב • קדמת גליל (טבריה) • ציפורת (נוף הגליל) • שגיא 2000 (מגדל העמק) • מת"ם (חיפה) • צבאים (בית שאן) • יקנעם • מבוא כרמל (רמות מנשה) • קיסריה • עמק חפר • יורופארק (יקום) • לב הארץ (כפר קאסם) • אפק (ראש העין) • עתידים (תל אביב-יפו) • אזורים (פתח תקווה) • חמן (חבל מודיעין) • (נתב"ג) • שורק (ראשון לציון) • פלמחים • קריית ויצמן (נס ציונה) • מודיעין • מלחה (ירושלים) • כנות (גדרה) • ראם (בני עי"ש) • קריית גת • נעם (נתיבות) • גב ים נגב (באר שבע) • עומר • שחורת (אילת)
אזורי תעשייה ביהודה ושומרון	שח"ק (גוש שקד) • ניצני שלום (שומרון) • בראון (קדומים) • ברקן • אריאל מערב (אריאל) • שער בנימין (מטה בנימין) • מישור אדומים (מעלה אדומים)
אזורי ופארקי תעשייה עתידיים	רמת בקע • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער הירדן • שער שומרון
אזורי תעשייה לשעבר	קריית המלאכה (תל אביב-יפו) • ארז (מעבר ארז) • קרני (מעבר קרני) • נווה דקלים • קטיף • ימית • אופירה
מרחב עורפי	חוף שמן • איירפורט סיטי