פורנוגרפיה

המונח "פורנו" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט פורנו, ראו סרט פורנוגרפי.
פורנוגרפיה ביוון העתיקה, כד משנת 430 לפנה"ס לערך

פּוֹרנוגרפיה או בקיצור פּוֹרנו, היא תחום שעיקרו הוא הצגה של גוף האדם או ההתנהגות המינית של האדם במטרה לעורר גירוי מיני. הגדרת גבולות הפורנוגרפיה שנויה במחלוקת.

במדינות רבות בעולם קיימות מגבלות על יצירה והפצה של פורנוגרפיה. דוגמאות לאיסורים מקובלים הם איסור על יצירת פורנוגרפיה בהשתתפות ילדים ועל הצגת פורנוגרפיה בפני ילדים.

אטימולוגיה

מקור המילה פורנוגרפיה ביוונית. היא מורכבת מהמילה πόρνη שמשמעותה זונה ומהמילה γράφω שמשמעותה לכתוב.

מקורו של הביטוי "סרט כחול" באנגלית (Blue movie). המילה blue (כחול) הוגדרה כדבר גס או מגונה באנציקלופדיה סקוטית שיצאה לאור ב-1824. ככל הנראה הקשר בין הצבע הכחול למין הוא אף מוקדם יותר.[1]

בעיות בהגדרת גבולות הפורנוגרפיה

השאלה האם יצירה מסוימת היא בגדר פורנוגרפיה שנויה לעיתים במחלוקת. מחלוקת זו נובעת בין השאר ממחלוקות על הגדרתה המדויקת של הפורנוגרפיה. פוטר סטיוארט, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, עקף קושי זה בהגדרה, כאשר בפסק דין משנת 1964 כתב: "לא אטרח עוד להגדיר פורנוגרפיה, אבל אני מזהה אותה כאשר אני רואה אותה".[2]

יש הטוענים שבנוסף לתנאי הבסיסי, של הצגת גוף האדם או ההתנהגות המינית של האדם במטרה לעורר גירוי מיני, הגדרת הפורנוגרפיה מכילה תנאים הכרחיים נוספים.[דרוש מקור] דוגמאות לתנאים כאלה הם היעדר ערך אמנותי.[3] לדידם של המחייבים בתנאי הגדרה נוספים יש להבחין בין פורנוגרפיה לבין ארוטיקה, שהיא תיאור של גוף האדם או ההתנהגות המינית האנושית בצורה בוטה פחות, מוכוונת פחות לגרימת עירור מיני ולעיתים בעלת ערך אומנותי מסוים.[דרוש מקור] על הבחנה זו העיר הסופר הצרפתי אלאן רוב-גרייה: "פורנוגרפיה היא הארוטיקה של האחר".

סיווג מידת הפורנוגרפיה

יש הבחנה בין פורנוגרפיה "רכה" ופורנוגרפיה "קשה". הפורנוגרפיה ה"רכה" מתייחסת לעירום, ולסצנות המעלות דימויים מינים. הפורנוגרפיה ה"קשה" מתייחסת למעשה המשגל עצמו, ומתמקדת במעשה ובאיברים המשתתפים בו. הגבול שבין ה"פורנו הרך" לבין הארוטיקה עשוי להיות דק. כמו כן מטושטש גם הגבול בין תיעוד התנהגות ולבוש מקובלים לבין פורנו רך. זאת משום שיחס התרבות להתנהגויות שונות ואילוצי האקלים על הלבוש שונים ממקום למקום בעולם. "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה", אומר סקיני במחזה "בית התה של ירח אוגוסט", וקביעה זו משקפת את היחס המשתנה של החברה להגדרת הפורנוגרפיה. עוד יותר מאשר לפי גאוגרפיה, הגדרת הפורנוגרפיה משתנה עם השנים. תמונות כגון עירום פרונטלי (חזיתי), שבשנות ה-60 הופיעו רק בירחוני עירום, החלו מופיעות בסוף המאה ה-20, בהקשר המתאים, גם בעיתונים הפונים לציבור הרחב.

פורנוגרפיה כביטוי

בספרות מתקיים דיון האם יש לראות בפורנוגרפיה כ"ביטוי", ובעיקר בשאלה האם יש לראותה מוגנית תחת הזכות לחופש הביטוי. בעוד שבשיח המשפטי הישראלי ביקשו להזכיר את ערכה האומנותי של הפורנוגרפיה, הרי שהצגה שכזו נתקלה בטענות נגד רבות, ובתוכן כאלה שביקשו לשלול את אופיו של הפורנוגרפיה כ"ביטוי", ולעומתן כאלו שביקשו לטעון כי אף אם פורנוגרפיה אכן מהווה "ביטוי", הרי שאין מדובר בביטוי מהסוג המוגן תחת הזכות לחופש ביטוי. על-פי העמדות מהסוג השני, הזכות לחופש ביטיוי מתפשרת אך ורק על סוג מסוים של ביטויים, ובתוכם ביטויים בעלי ערך, או לפחות כאלה שאינם פוגעניים.[4]

ניתן לחלק אם כן את העמדות המבקשות להגביל את פרסומם של תכנים פורנוגרפיים למספר סוגים:

  • עמדות שלפיהן הגבלת הפורנוגרפיה אכן פוגעת בחופש הביטוי, אך מדובר בפגיעה מוצדקת.
  • אין מדובר כלל בפגיעה בחופש הביטוי, שכן פורנוגרפיה איננה מהווה ביטוי.
  • אין מדובר כלל בפגיעה בחופש הביטוי, אף שפורנוגרפיה מהווה ביטוי, משום שחופש הביטוי מוגבל לביטויים מסוג מסוים. כך למשל, מקינון ודבורקין השווה את הפורנוגרפיה לפרקטיקות אסורות אחרות, כגון הטרדה מינית או אפליה נגד נשים. לדידן, הפורנוגרפיה איננה מתמצית בכלי המביע מסר על נחיתותן של נשים או ביטוי המעודד השפלת נשים בעתיד, אלא שהפורנוגרפיה היא ההשפלה עצמה כלפי נשים, בדומה לשלט ובו ייכתב "דרוש עובד - לא עובדת", או אמירות כגון "שכבי עימי או שאפטר אותך", אשר אינן מוגנות תחת חופש הביטוי. [5] בתגובה לעמדות מסוג זה, יש שטענו כי אלה אינן לוקחות בחשבון את העובדה שיש לראות בפורנוגרפיה כנושאת הדגל של קידום התפסיה של דרך חיים הדוניסטית, המקדשת את המרי כנגד המוסכמות המוסריות ומקדמת סקס למטרות הנאה ושלא במסגרת מערכת אינטימית וארוכת טווח.[6][7][8] עמדות אלה מדגישות כי פורנוגרפיה מגשימה אפוא את רעיון "שוק הרעיונות", הקשור בטבורו להצדקות הזכות לחופש הביטוי.
  • אין מדובר כלל בפגיעה בחופש הביטוי, שכן אף שפורנוגרפיה מהווה ביטוי, היא איננה מגשימה את התכליות של חופש הביטוי.

ראי לנגטון טענה בפרסומיה כי בשאלה האם ראוי להגביל פורנוגרפיה, מן הראוי לקחת בחשבון גם את העובדה כי הפורנוגרפיה עצמה "פוגעת בחופש הביטוי". לדידה של לנגטון, תכנים פורנוגרפיים מסוימים אינם מתמצים בביטוי במובנו הקומוניקטיבי אלא עולים כדי "Speech Act", מונח אותו תבע הפילוסוף אוסטין. על-פי אבחנתו של אוסטין, ישנם ביטויים אשר מהוויםג ם פעולות בפני עצמם, כאשר אלה נעשים תחת תנאי ההצלחה (felecity conditions) מתאימים. להמחשת הראיון, נותן אוסטין דוגמה של כומר המכריז "אני עכשיו מכרז עליכם כבעל ואישה", ומסביר כי בעשותו כן, הכומר לא רק העביר מסר קומוניקטיבי, אלא ביצע פעולה ממש (חיתון). לנגטון טענה כי תכנים פורנוגרפיים מביאים בתורם לפגיעה בתנאי ההצלחה של נשים לסרב לקיום יחסי מין, ומשום שפעולת הסירוב אף היא פעולה מסוג ביטוי (Speech Act), הרי שיש לראות גם בפורנוגרפיה פעולה מסוג ביטוי.[9][10] עם זאת, טענתה של לנגטון מוגבלת לתכנים פורנוגרפיים אשר אכן משפילים נשים, ומציגים אותן כנחותות או כראויות להכנעה ולאלימות.

במחקר מדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2003, ניתח רם ריבלין את עמידתה של פורנוגרפיה בהצדקות לחופש הביטוי. ממצאיו של ריבלין הם כי הפורנוגרפיה אכן מהווה ביטוי, והטעמים המצדיקים את חופש הביטוי חלים עליה, וככזו יש לראות בה מוגנית על-ידי חופש הביטוי. הדבר אמור במיוחד ביחס לפורנוגרפיה חד מינית, אשר מגשימה גם את התכלית של ביטוי עצמי ואוטונומיה.[11]

הפצת פורנוגרפיה

ציור קיר ארוטי מפומפיי

במאה ה-20 הדרך הנפוצה להפצת פורנוגרפיה הייתה בסרטי קולנוע מסוגת "סרטים כחולים". החברות המפיקות סרטים כאלה נוהגות לקרוא להם "סרטי מבוגרים". מדיה מקובלת אחרת היא ירחוני פורנוגרפיה כגון פלייבוי ופנטהאוז. בסוף המאה ה-20 הפכה הפורנוגרפיה, על כל צורותיה, זמינה בעולם המערבי. אם בעבר על מנת לצרוך פורנוגרפיה היה צורך לצאת לבתי קולנוע או למועדונים, לרכוש חוברות או ספרים בדוכנים, פעולות הדורשות מאמץ מסוים וסכנת חשיפה, עם התפתחות הוידאו, ה-DVD, הטלוויזיה בכבלים, ורשת האינטרנט, צריכת הפורנוגרפיה שווה לכל נפש, הן בזמינותה, הן במחירה, והן באפשרות להשתמש בה בין כותלי הבית. השימוש באינטרנט מביא לפעמים את הפורנוגרפיה ישירות אל המחשב של המשתמש. רשת האינטרנט תפסה תפקיד מרכזי בהפצת תמונות, סרטוני וחיבורי פורנוגרפיה.

סרטי פורנוגרפיה

ערך מורחב – סרט פורנוגרפי

סרטי הפורנוגרפיה הראשונים הופקו בראשית המאה ה-20, הם היו סרטים אילמים בשחור לבן והוקרנו בעיקר במחתרת.

בסוף שנות ה-60 החלו להפיק בדנמרק ובמערב סרטי פורנוגרפיה שיועדו להקרנה בבתי קולנוע. חוקיותם של סרטים אלה הייתה מוטלת בספק. דנמרק הייתה הראשונה להפוך אותם לחוקיים.[דרוש מקור] סרטים פורנוגרפיים הופקו בארצות-הברית משך שנים רבות ובתחילת שנות ה-70 אף הופצו כמה סרטים שהתהדרו בעלילה ולכאורה גם ברבדים נוספים, כמו "גרון עמוק" (1972), "מאחורי הדלת הירוקה" (1972) ו"השטן בגברת ג'ונס" (1973). סרטים אלה הוקרנו בבתי-קולנוע רגילים, אך בעיקר בבתי קולנוע מיוחדים לסרטי פורנו שנקראו XXX Theater.

בשנות השמונים, עם עליית הווידאו הביתי, החלו לשווק את סרטי הפורנוגרפיה בקלטות והם הפכו לצורה הנפוצה ביותר להפצת סרטים כאלה. במהלך שנות התשעים, ה-DVD, הטלוויזיה הדיגיטלית הרב-ערוצית ורשת האינטרנט החליפו את קלטות הווידאו. תעשיית הפורנוגרפיה הייתה מהראשונות שהחלו לצלם בהפרדה גבוהה ולהפיץ את הסרטים בפורמט HD-DVD, אף על פי שאיכות השידור הגבוהה בשיטה זו חושפת פגמי עור בתצלומי התקריב הרבים שבסרטים הפורנוגרפיים. חברת סוני סירבה בתחילה לאפשר הפצה של סרטי פורנוגרפיה באמצעות פורמט בלו-ריי שפיתחה,[12] אך חזרה בה מסירובה כעבור זמן קצר.[13]

במהלך תחילתה של המאה ה-21, תפוצתם של אתרי האינטרנט המציגים סרטים פורנוגרפיים הלכה וגדלה. בשנת 2018 בדירוג הדומיינים היקרים בעולם, דורג הדומיין sex.com במקום ה-8, והדומיין porn.com במקום ה-11.[14]

בארצות הברית מופקים אלפי כותרים כל שנה, כשרוב (כ-90%) סרטי הפורנוגרפיה המקצועיים באים מסביבת עמק סן פרננדו שבקליפורניה, שזכה לכינוי "עמק הפורנו". רוב סרטי הפורנוגרפיה האחרים מופקים באירופה, ובמיוחד בהונגריה.[דרוש מקור] תעשייה פורנוגרפית ענפה יש גם בצ'כיה, בגרמניה וברומניה. ביפן סרטי פורנוגרפיה אינם מקובלים, אך יש מספר רב של סרטים פורנוגרפיים מונפשים.

בדומה לתעשיות הקולנוע, הטלוויזיה והמוזיקה, גם לתעשיית סרטי הפורנוגרפיה יש טקסים שנתיים לבחירת הסרטים, השחקנים, הבמאים והמפיקים המצטיינים. הטקסים נערכים בארצות הברית ובאירופה, והפסלונים המחולקים לזוכים בהם מתאפיינים לעיתים בעיצובים בעלי רמיזות מיניות.

מידת חוקיות הפורנוגרפיה במדינות העולם
     הפורנוגרפיה חוקית      הפורנוגרפיה חוקית, תחת מגבלות מסוימות
     הפורנוגרפיה בלתי חוקית      אין נתונים

ביקורת כנגד הפורנוגרפיה

ערך מורחב – התנגדות לפורנוגרפיה

הביקורת המקובלת נגד הפורנוגרפיה באה מהכיוון המסורתי-שמרני, ובמיוחד מאנשי הדת. אלו סבורים כי הפורנוגרפיה מנוגדת למוסר ולדת, ועידודה תורם להתנהגות בלתי מוסרית בחברה. מסיבה זאת כמעט בכל המדינות המוסלמיות (כאשר טורקיה יוצאת דופן בעניין הזה) הפורנוגרפיה אינה חוקית והפקתה או צריכתה עלולים לגרור עונשים כבדים ואף עונש מוות. לעומת זאת במדינות העולם המערבי הפורנוגרפיה חוקית והיחס אליה סובלני יחסית. מדינות אירופה למשל, ידועות ביחסן הליברלי לפורנוגרפיה. במדינות כדוגמת הולנד, גרמניה ודנמרק ניתן לראות סרטי פורנו בערוצי טלוויזיה רגילים ולקנות סרטי פורנו בחנויות רגילות.

ההתנגדות לפורנוגרפיה באה גם מכיוונן של חלק מהכותבות הפמיניסטיות. לטענתן, הפורנוגרפיה גורמת לאובייקטיביזציה (החפצה) של האדם (הורדתו לרמה של חפץ). ההתמקדות הפורנוגרפית אינה במכלול התכונות האנושיות, כי אם בפעילות מינית, המתוארת לעיתים כמגע בין איברי מין ולא כמגע בין אנשים.

חלק מזרמי הפמיניזם טוענים אף שהפורנוגרפיה משפילה את הנשים המשתתפות בה, מציגה נשים ככלי לשימוש מיני בלבד וכזמינות בכל עת לשימוש מיני. הפורנוגרפיה, כך נטען על ידי הפמיניסטיות, מעודדת השפלת נשים באשר הן נשים, דיכויין בחברה, ואפילו אונס.

עוד נטען כי בתעשיית הפורנוגרפיה קיימים באופן מובנה תנאים של כפייה, ניצול ואלימות שקורבנותיהם העיקריים הן נשים.

המתנגדים לפורנוגרפיה מצביעים על הגיל הצעיר של חלק גדול מהשחקניות הפורנוגרפיות, ועל כך שרבות מהן, כפי שקורה בענף הזנות, עברו תקיפה מינית בגיל צעיר, ורבות הן צרכניות קבועות של סמים ואף מכורות לסמים. כמו כן, מבקרי הפורנוגרפיה טוענים שחלק גדול מהסרטים מציגים אונס ואלימות כלפי נשים.[15]

המתנגדים לפורנוגרפיה מודאגים מהחשיפה של ילדים ובני נוער צעירים לפורנוגרפיה באינטרנט. לפי מחקר של מכון סמית משנת 2015, 71% מהילדים שתושאלו, מספרים שגלשו לאתרי פורנו לפני גיל 13. 27% מתוכם העידו כי חזרו שוב ושוב אל הצפייה בתכנים אלו.[16]

לעומת זאת יש זרמים אחרים בפמיניזם התומכים ומעודדים פורנוגרפיה כחלק מהמאמץ הכולל להגדרה מחדש של המיניות בצורה שוויונית, תוך כדי מתן לגיטימציה למיניות הנשית.[דרוש מקור]

יש הקושרים בין פורנוגרפיה אלימה ובין הגידול בפשיעה המינית. לתאוריה זו אין ביסוס מדעי עד כה. עמדה זו זכתה לביטוי הקיצוני והקולע ש"פורנוגרפיה היא התאוריה, ואונס הוא הפרקטיקה" (האוחזים בעמדה זו נוטים להשתמש במילה "אונס" גם לתיאור התנהגויות שאינן נכללות בהגדרת מושג זה בשפה המדוברת או בחוק הפלילי).[17]

מחקרים שונים עסקו בסוגיית הקשר בין פורנוגרפיה ואלימות מינית. בין המחקרים ניתן למצוא מחקרי מעבדה שבחנו תגובות של נחקרים לחומר פורנוגרפי שנחשף בפניהם, מחקרים שאספו נתונים סטטיסטיים על צריכת פורונגורפיה ועל שיעורי האונס במקומות שונים, ומחקרים שבחנו צריכת פורנוגרפיה בקרב עברייני מין.[18] לא נמצאו נתונים המצביעים על עלייה באגרסיה כלפי נשים כתוצאה מחשיפה לפורנוגרפיה לא אלימה. אי-היכולת להצביע על קשר כזה בתמכת גם במחקרי השדה, שלא איתרו קשר ברור וחד-משמעי בין ליברליזציה בתחום הפורנוגרפיה לבין עליה בתלונות על עברות מין. גם מחקרים שנעשו בהזמנת גורמים ממשלתיים הגיעו לתוצאות דומות, כמו למשל דוח ועדת ויליאמס המפורסם ואף דוח חדש יותר.[19][20][21][22][23]

מחקרים שונים הראו אף כי חשיפה לפורנוגרפיה לא אלימה אינה מובילה לשינוי עמדות כלפי נשים בכלל, וכלפי אלימות נגד נשים בפרט.[20] לעומת זאת, באשר לפורנוגרפיה אלימה, מחקרים שונים מאששים את הקורלציה (ואולי אף את הקשר הסיבתי) בין חשיפה לפורנוגרפיה כזו לבין נטייה לאלימות כלפי נשים.[20] כך למשל, גברים שצפו בפורנוגרפיה אלימה גילו מוכנות גבוהה לתת מכות חשמל (פיקטיביות) לנשים, ששימשו כחוקרות בניסויים. לא ברור האם השפעה זו מתמכת גם לטווח הארוך. כמו-כן, נמצא כי חשיפה זו מסוכנת יותר לגברים שהחזיקו מלכתחיל בעמדות שליליות כלפי נשים.[24]

עוד נמצא כי גם חשיפה לחומר המכיל אלימות בלבד (ללא פורנוגרפיה) מגביר את הנטיות האגרסיביות כלפי נשים. ממצא תרם לביסוס העמדה המקובלת כי הפקטור המכריעב אלימות כלפי נשים הוא החשיפה לאלימות, ולא החשיפה לפורנוגרפיה.

מחקרים שונים הוכיחו קשר בין חשיפה ממושכת לפורנוגרפיה אלימה לבין אימוץ עמדות בעייתיות ביחס לנשים, כגון סובלנות לאלימות כלפי נשים, ושלילת עונשים קשים לאנסים.[25][19] מחקר נוסף הראה כי חשיפה של נשים לפורנוגרפיה, ובמיוחד בגיל צעיר, עלולה להגביר את הנטייה שלהן להפנמת מסרים חברתיים לגבי הנאותות של אלימות מינית.[26]

טענה מפורסמת המכונה "טענת הקתרזיס", לפיה החשיפה לפורנוגרפיה תאפשר פורקן חלופי ותקטין את נטיית הפרט לאלימות מינית, נחשבת למיושנת כאשר המחקרים נוטים שלא לאששה ואולי אף להפריכה.[20] הטענה זכתה לביקורות נוקבות, אך עם זאת מחקרים שונים טוענים כי דיכוי של חשיפה לגירויים מיניים בגיל צעיר, עלול ליצור סטיות והתנהגות אנטי-חברתית.[27]

מתנגדי התאוריה מצביעים על העובדה שביפן, שבה משגשגת פורנוגרפיה אלימה (בעיקר בקומיקס - מאנגה), שיעור עבירות המין הוא מהנמוכים בעולם[דרוש מקור]. לעומת זאת, בשנים האחרונות מצביעים מחקרים בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית שצרכני פורנוגרפיה מחזיקים בדיעות שוויוניות יותר כלפי נשים בהשוואה ללא צרכנים.[28][29]

המצב החוקי במדינת ישראל

פורנוגרפיה במצרים העתיקה. פסלון מתקופת בית תלמי המתאר את האלה איזיס מקיימת יחסי מין עם אוזיריס. הפסלון מוצג במוזיאון ברוקלין.

המשפט בישראל עוסק בהסדרת הביטוי הפורנוגרפי במסגרת דיני העונשין, אך מטבע הדברים עלו בעבר, ועודן עולות, שאלות בעלות משמעות חוקתית, הנוגעות לחופש הביטוי, שאף להן נדרש בית המשפט הגבוה לצדק במספר פסקי דין. כמו בארצות הברית מהווה הפורנוגרפיה מקרה מבחן, דרכו בוחן בית המשפט העליון את גבולותיו של חופש הביטוי, ואת המותר והאסור במסגרתו.

סעיף 214 לחוק העונשין, שהחליף בשנת 1977 את סעיף 179 לפקודת החוק הפלילי, אוסר על פרסום או הצגה של "חומר תועבה". הסעיף, בשל לשונו המעורפלת ובשל ניסוחו הארכאי, נאכף היום כמעט רק בהקשר של פורנוגרפיית קטינים, עליה אוסר סעיף 214(ב) לפיו "המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין, או ציור של קטין, דינו מאסר חמש שנים". רבים הצביעו על הצורך בשינוי סעיפים אלו, והתאמתם הן לשיח הציבורי בנוגע לפורנוגרפיה, והן לעידן המחשב והאינטרנט.

איסורים פליליים אלו נאכפו בעבר, כמו במקרה של הסופר והמבקר דן עומר, אשר הורשע בפלילים ונקנס בשנת 1966 בשל פרסום ספרו "בדרך", שהיה בעל תכנים מיניים ופוליטיים קיצוניים.

ביוני 1964 הקים שר החינוך והתרבות ועדה למלחמה בהפצת ספרות תועבה, בראשות ד"ר יוסף מכמן-מלקמן, וזו פעלה עד 1967. הוועדה בחנה ספרות פורנוגרפית והמליצה למו"לים ולמפיצים להימנע מהפצה של ספר שנמצא לדעת חברי הוועדה מנוגד לפקודת החוק הפלילי. לעיתים פנתה הוועדה למשטרה, כדי שזו תטפל במניעת הפצה של חומר פורנוגרפי.[30]

על פי פקודת המכס, חל איסור על משלוח חבילות דואר מחוץ לארץ המכילות פורנוגרפיה: "ואלה טובין שייבואם אסור: ... דברי דפוס, ציורים, ספרים, גלויות, תחריטים ליתוגרפיים או אחרים, שהם פרוצים או מגונים".[31] בהנחיות של פקידי המכס נקבע כי חומר ייחשב "פרוץ או מגונה" אם "הכלול בו פוגע ברגשותיו של חלק ניכר מהציבור או העלול לגרום להשחתת המוסר וזאת על ידי שהוא כולל תיאור חזותי של פעילות מינית או תיאור של פעילות מינית חריגה או שלא כדרך הטבע או כולל תיאור של אברי מין באופן שיש בו כדי לפגוע ברגשות חלק ניכר מן הציבור או לגרום להשחתת המוסר".[32]

בתחום האמנויות הוויזואליות פועלת המועצה לביקורת סרטים ומחזות. סמכותה של המועצה לבקר מחזות נשללה זה מכבר, והמועצה עוסקת במיוחד בסיווג סרטים, ופסילת קטעים הנגועים, לדעתה, בפורנוגרפיה קשה. למשל, סרטו של נגיסה אושימה "אימפריית החושים", שחלקים ממנו נפסלו בעבר על ידי המועצה, כבלתי ראויים לצפייה. לאחר מכן נהפכה ההחלטה על ידי בית המשפט העליון, שנימק זאת בחשיבות חופש הביטוי ובערך האמנותי הגלום בסרט.[33]

בשנת 2000, עם תחילת השידור הדיגיטלי בישראל (תחילה של yes ומאוחר יותר של חברות הכבלים), החלו לשדר בישראל ערוצי פורנו בתשלום (כמקובל בארצות אחרות), בהזמנה אישית של הערוצים. ביס שודרו הערוצים "בלו" ו"פלייבוי" ובחברות הכבלים שודרו הערוצים "ויויד", "ספייס" ו"פלייבוי" לצד סרטי פורנו בהזמנה אישית ב"הום סינמה". ח"כ יגאל ביבי מהמפד"ל, יזם הצעת חוק האוסרת על שידורי פורנו בטלוויזיה באמצעות תיקון לחוק הבזק. החוק אושר ביולי 2001. יס והוט עקפו את החוק על ידי שידור ערוצי הפורנו, כאילו הם סרטים בודדים במתכונת של "שלם וצפה", שבה היה צריך להזמין את הערוצים באופן יומיומי. בתגובה יזם ח"כ ביבי חוק נוסף שאסר שידורי פורנו גם במתכונת זו, והחוק אושר ביוני 2002. כתוצאה מכך אין היום שידורי פורנו "קשה" ביס ובהוט: ערוצי הפורנו ירדו מהמסך ולאחר זמן מה הוחלפו בערוצים המציגים תוכן "רך" או מצונזר יותר. בין הערוצים שהוחזרו היה "ערוץ פלייבוי" במתכונת מצונזרת. ב-2005 יס והוט נקנסו ב-90,000 ש"ח עקב שידור סרט פורנו קשה בערוץ פלייבוי.[34]

סעיף 6כה לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, כפי שתוקן בשנת 2002,[35] אוסר על שידורי טלוויזיה שיש בהם "תועבה" כמשמעותה בחוק העונשין, לרבות:

  • הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
  • הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
  • הצגת אדם או איבר מאבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;

והכל כשמשדרים אלו אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק בנסיבות העניין את שידורם.

בשנת 2003 עסק בג"ץ בעתירה כנגד שידורי "ערוץ פלייבוי" (במתכונתו המצונזרת), שבהם תכנים ארוטיים או פורנוגרפיים,[36] ובמסגרת זו שב ובחן את גבולות הביטוי הפורנוגרפי, בהרכב מורחב. את דעת הרוב נתנה השופטת דליה דורנר, שקבעה כי הביטוי הפורנוגרפי מוגן על פי חופש הביטוי וכי הוא "מהווה חלק מן היצירה האנושית בתקופה המודרנית, מקדם את השיח הציבורי, ומשפיע על העמדות המשתתפות בו", וכי העותרים, בצאתם כנגד הביטוי הפורנוגרפי, יוצאים, בעצם כנגד העמדות שהתכנים הפורנוגרפים מבטאים, ובכך מצהירים על הביטוי הגלום בהן. השופטים מישאל חשין ויעקב טירקל הצטרפו למסקנת שופטי הרוב, אך הסתייגו מחלק מהנמקתם. לשיטתם, הביטוי הפורנוגרפי לסוגיו איננו נכלל אוטומטית בין הביטויים הראויים להגנה במסגרת חופש הביטוי.

באוקטובר 2016 ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה פה אחד לקריאות הבאות את תיקון סעיף 4ט לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון הידוע באופן לא מדויק כ"חוק סינון הפורנו"), המורה לכל ספקי האינטרנט בישראל לחסום את אתרי האינטרנט הפורנוגרפיים (יחד עם שלל אתרים אחרים בעלי תוכן פוגעני), כשכל מי שמעוניין להחזירם יצטרך להגיש בקשה מפורשת בעניין.[37]

איסור פורנוגרפיית ילדים

ערך מורחב – פורנוגרפיית ילדים

פורנוגרפיה בהשתתפות ילדים אסורה במדינות רבות, גם אלה שבהן פורנוגרפיה בהשתתפות מבוגרים מוגבלת פחות או שאינה מוגבלת כלל. בארצות הברית, למשל, אסור להפיק, להפיץ, להחזיק או לצרוך בכל דרך שהיא פורנוגרפיה בהשתתפות ילדים.[38] בישראל, האיסורים בתחום זה חמורים אף הם.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: פורנוגרפיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: פורנוגרפיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פורנוגרפיה

הערות שוליים

  1. ^ מקור המילה blue בהקשר פורנוגרפי
  2. ^ Justice Potter Stewart, concurring opinion in Jacobellis v. Ohio 378 U.S. 184 (1964), regarding possible obscenity in The Lovers ראו גם (אנ')
  3. ^ אורי קליין, ההיפך מאורגזמה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2006
  4. ^ לסקירת העמדות השונות, ראו Harel, 'Freedom of Speechw, 610-14 (n10)
  5. ^ MacKinnon, Catharine A. Only words. Harvard University Press, 1993.
  6. ^ סטיבן גריי מאמין כי 'It cannot be said that porn does not represent wa different vision of humanity or the worldw. The rejection of the very concept of social worth is a fundamental characteristic of the vision pornography expresses'. וראו 'The Apologetic of Suppression: The Regulation of Pornography as Act and Idea', 1628 Michigan L. Rev. 86 (1988).
  7. ^ דינה פולרד מגינה על ההגנה על פורנוגרפיה מטעמים דומים. לדידה "Ultimately, pornography even violent pornography, does express certain ideas that deserve first amendment scrutiny... Pornography generally endorses the concept of sex that is uninhibited and without commitment, of sex just for pleasure." Deana Pollard "Regulaiting Violent Pornography", 43 Vanderbilt L. Rev. 125. 137 (1990).
  8. ^ סטיבן שפרין בתורו מאמין כי "Pornography can be characterised as a form of dissent. it rebels against the puritanical outlook of an uptight society". Steven Shiffrin, The First Amendment, Democracy and Romance (Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1990), 104.
  9. ^ Langton, Rae. "Speech acts and unspeakable acts." Philosophy & public affairs (1993): 293-330.
  10. ^ Langton, Rae. "Beyond belief: Pragmatics in hate speech and pornography." Speech and harm: Controversies over free speech (2012): 72-93.
  11. ^ רם ריבלין, פורנוגרפיה: מוסר, חירות, שוויון, המכון הישראלי לדמוקרטיה (2003), בעמודים 39–50. זמין לקריאה בכתובת https://www.idi.org.il/books/2591
  12. ^ Sony says no to porn on Blu-ray Disc
  13. ^ Sony opens up to Blu-ray porn
  14. ^ Top 10 Most Expensive Domain Names In The World: Insurance, Rentals & Private Jets, financesonline
  15. ^ מריה רבינוביץ, ‏היחשפות ילדים ובני נוער לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט וסוגיית סינון אתרים פוגעניים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, פורסם ב-6/3/2017. בעמוד 4 כתוב: "ממחקר אמריקני שבדק תכנים בסרטים פורנוגרפיים עלה כי ב-88% מהסצנות בסרטים אלה יש אקט של אלימות."
  16. ^ אסף גולן, 71% מהילדים בישראל צופים בפורנו לפני גיל 13, באתר nrg
  17. ^ Morgan, Robin. "Theory and practice: Pornography and rape." Take back the night: Women on pornography (1980): 134-140.
  18. ^ West, Caroline. "Pornography and censorship." (2004), בחלק ||
  19. ^ 1 2 Goode, Erich. Deviant behavior. Routledge, 2022.
  20. ^ 1 2 3 4 Nemes, Irene. "The relationship between pornography and sex crimes." The Journal of Psychiatry & Law 20.4 (1992): 459-481.
  21. ^ Allison, Julie A., and Lawrence S. Wrightsman. Rape: The misunderstood crime. Sage, 1993.
  22. ^ Williams, Bernard Arthur Owen. Report of the committee on obscenity and film censorship. Vol. 7772. HM Stationery Office, 1979.
  23. ^ D. Howitt & G. Cumberbatch, Pornography: Impacts and Influences, London: HMSO, 1990.
  24. ^ S. A. Childress, “Real ‘Rape Speech’: Violent Pornography and the Politics of Harm”, Law and Society Rev. 25(1) (1991), pp. 177-214; E. Goode, Deviant Behavior, New Jersey: Prentice Hall, 1997.
  25. ^ W. A. Fisher & A. Barak, “Pornography, Erotica and Behavior: More Questions than Answers”, International J. of Law and Psychiatry 14 (1991), pp. 65-83.
  26. ^ S. Corne, J. Brier & L. Esses, “Women’s Attitudes and Fantasies About Rape as a Function of Early Exposure to Pornography”, J. of Interpersonal Violence 7 (1992), pp. 454, 456.
  27. ^ Berger, “Pornography, Sex, and Censorship”, p. 199.
  28. ^ Is Pornography Really about “Making Hate to Women”? Pornography Users Hold More Gender Egalitarian Attitudes Than Nonusers in a Representative American Sample Taylor Kohut
  29. ^ גיל גרינגרוז. צרכני פורנוגרפיה מחזיקים בדיעות שוויוניות יותר כלפי נשים בהשוואה ללא צרכנים.
  30. ^ הישיבה המאה ­ועשרים של הכנסת השישית, 7 בדצמבר 1966, עמ' 510;
    אתר למנויים בלבד עופר אדרת, אהבה לסבית לא, עסקי זנות כן: כך אישרו ופסלו ספרי פורנו בשנות ה-60, באתר הארץ, 21 ביוני 2018
  31. ^ פקודת המכס, סעיף 42(3)
  32. ^ תא (חי') 404/82 יוסף ישעיהו נ' מדינת ישראל, (1984), תשמ (2) 522
  33. ^ בג"ץ 4804/94, חברת סטיישן פילם בע"מ נ' המועצה לביקורת
  34. ^ רועי הולר, yes ו-HOT נקנסו בגלל שידור סרט פורנו, באתר ynet, 16 במאי 2005
  35. ^ חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 27), התשס"ב-2002, ס"ח 1858 מיום 17.7.2002
  36. ^ בג"ץ 5432/03 ש. י. נ. ואח' נ' המועצה לשידורי כבלים ולוויין ואחרים, ניתן ב־3 במרץ 2004
  37. ^ מורן אזולאי, הממשלה בעד החוק לסינון פורנו באינטרנט בישראל, באתר ynet, 30 באוקטובר 2016
  38. ^ מהי פורנוגרפיית ילדים?, תיאור החוק האמריקאי באתר המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים (באנגלית)


סוגות קולנועיות וסוגי סרטים
סוגות
כללי רומנטיקה • בורקס • בנות • דרמה (היסטורית • מלודרמה • תקופתית) • חבר'ה • מוזיקלי • ספורט • קומדיה (מטורפת • מתיחות • פעולה • רומנטית • שחורה) • אימה (אונס ונקמה • אימת-חג • גור • זומבים • מפלצות • סלאשר) • אסונות • גיבורי-על • הרים • הרפתקאות • התבגרות (מסע • נעורים) • מדע בדיוני • מותחן (מותחן פסיכולוגי) • מלחמה • מערבון (מערבון חלל (אנ') • מערבון ספגטי) • פנטזיה • פעולה (אמנויות לחימה) • פשע (בלשי • גנגסטר • שוד • פילם נואר) • ריגול • טריקים • הישרדות
שונות אילם • אנתלוגיה • ביוגרפיה • להט"ב • לכל המשפחה • מוקומנטרי • ניצול (בלאקספלויטיישן) • סיבוב הופעות • פורנוגרפי • תיעודי (טבע)
סוגים שאינם סוגות בי מובי • הנפשה • טלוויזיה • ניסיוני • סטודנטים • סנאף • עצמאי • פולחן • קצר • תלת-ממד • תעמולה
שונות עיבוד קולנועי • סיקוול • פריקוול • ריבוט • רימייק • סרט אבוד
מיניות האדם
תופעות פיזיולוגיות זוויג • עוררות מינית • זקפה • נוזל טרום-שפיכה • סיכוך נרתיקי • אורגזמה (שפיכה נשית / שפיכה גברית) • היריון
בגרות מינית וחינוך מיני התבגרות מינית • מניעת הריון • קונדום • מין בטוח • חינוך מיני • טיפול מיני • סרוגייט • מדריך למיניות
זהות זהות מגדרית • זהות מינית • נטייה מינית (הומוסקסואליות / ביסקסואליות / לסביות / א-מיניות) • הטרוסקסואליות • אינטרסקס • טיפול המרה • גברים המקיימים יחסי מין עם גברים • נשים המקיימות יחסי מין עם נשים • יחסי מין הומוסקסואליים • יחסי מין לסביים
מין וחוק חוק למניעת הטרדה מינית • גיל ההסכמה • הדבקת HIV במזיד‏ • גילוי עריות • מעשה מגונה • חוסר צניעות בציבור • מעשה מגונה בפומבי • אונס • התעללות מינית • ניצול מיני • הטרדה מינית • התנהגות מינית פסולה • אלימות מינית • מעשה סדום • בעילה אסורה בהסכמה • פדופיליה • חטיפת נשים
סקסולוגיה ותופעות היסטוריות האבולוציה של הרבייה המינית • היסטוריה של ייצוגים מיניים • מיניות ברומא העתיקה • זנות ביוון העתיקה • זנות ברומא העתיקה • פדרסטיה ביוון העתיקה • המהפכה המינית
זוגיות וחברה חיי מין • משיכה מינית • אהבה • מונוגמיה • פוליאמוריה • מין מזדמן • סווינגינג • נישואים • פיקוח ילודה • פאראפיליה • מופקרות • דת ומיניות • התנזרות ממין • הון ארוטי • אתיקה מינית • אובייקטיפיקציה מינית • מתאם אינטימיות • דיבור ארוטי • סלנג מיני
יחסי מין מין קבוצתי • מזמוז • אוננות • משחק מקדים • החדרת אצבעות • תנוחות מין • יחסי מין מחוץ לנישואים • יחסי מין ללא נישואים • יחסי מין ללא חדירה • מין אוראלי • מין אנאלי • מציצה עצמית • BDSM • פטיש לכפות רגליים • פטישיזם (סקסולוגיה) • פטיש לכפות ידיים • פוטג'וב • הנדג'וב • אורגיה • גאנג באנג • שלישייה • רביעייה • סייברסקס • שיחה ארוטית • חנק ארוטי • מעגל מאוננים • יחסי מין בפומבי • קשירה • קונילינגוס
שירותי מין תעשיית המין • ארוטיקה • פורנוגרפיה • סרט פורנוגרפי • תיירות מין • מוזיאון מין • מועדון מין • מועדון חשפנות • חשפנות • זנות (זנות קטינים / זנות גברית / בית בושת / עבדות מין) • יחסי מין תמורתיים • חנות מין • אביזר מין • בובת מין • מכונת מין • רובוט מיני
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורנוגרפיה&oldid=39906505"