פיוטר אנדרייביץ' טולסטוי

פיוטר טולסטוי

פיוטר אנדרייביץ' טולסטוירוסית: Пётр Андреевич Толстой; ‏1645 - 17 בפברואר 1729) היה אציל רוסי, ממקורביו של פיוטר הגדול. היה אחראי לניהול הלשכה החשאית, שהייתה המשטרה החשאית של הצאר.

טולסטוי נולד במשפחה אצילית רוסית. הסופרים הידועים לב טולסטוי ואלכסיי טולסטוי היו בין צאצאיו.

בשנת 1682 החל טולסטוי לשרת בחצר הצאר. במהלך מרד 1682 היה בין התומכים הבולטים של משפחת מילוסלבסקי, שהיו יוזמי המרד. עם נפילת הנסיכה סופיה, עבר למחנה של פיוטר הגדול. לאור מעורבותו במרד 1682, הצאר הצעיר התנהג כלפיו בחשדנות, למרות תפקידו החשוב במערכות אזוב.

בשנת 1697 נסע ביוזמתו לאירופה ללימודי ימייה. שהה במשך שנתיים באיטליה, ובתקופה זו התקרב לתרבות המערבית.

קריירה דיפלומטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1701 נשלח לקונסטנטינופול והיה השגריר הרוסי הראשון באימפריה העות'מאנית. במהלך שליחותו נעצר פעמיים על ידי השלטונות. בנוסף לכך, התפקיד הרחיק אותו מהחצר.

בשנת 1714 חזר לאימפריה רוסית והתקרב לאלכסנדר מנשיקוב. במהלך השנים 1719-1715 היה אחראי על מספר שליחויות לאירופה.

פרשת הנסיך אלכסיי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1717 מילא תפקיד מרכזי בפרשת הנסיך אלכסיי, וזה איפשר לו להתקרב לפיוטר הגדול. הנסיך ופילגשו הסתתרו בנאפולי, וטולסטוי הצליח לשכנע אותם לחזור לרוסיה. בעקבות תפקידו בפרשה והשתתפותו הפעילה בחקירה ובמשפט, הוא קודם לתפקיד ראש המשטרה החשאית ברוסיה.

לאחר תקופת פיוטר הגדול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פרשת הנסיך אלכסיי, טולסטוי התקרב גם ליקטרינה הראשונה, ששלטה ברוסיה לאחר פיוטר הגדול. בראשית ימי שלטונה קיבל טולסטוי תואר רוזן. הוא היה בין התומכים הבולטים שלה. הוא חשש ממועמד אחר לשלטון, פיוטר השלישי (בנו של הנסיך אלכסיי), שעלייתו לשלטון הייתה מסכנת את מעמדו לאור התפקיד שלו בפרשת הנסיך אלכסיי.

במהלך שלטונה של יקטרינה הראשונה הוא שיתף פעולה עם אלכסנדר מנשיקוב והיה חבר במועצה הסודית העליונה. לטולסטוי הייתה מחלוקת עם מנשיקוב באשר ליורש של יקטרינה הראשונה, והוא התנגד לחתונת בת של מנשיקוב עם פיוטר השלישי, הקיסר המיועד. במאבק זה, ידו של מנשיקוב הייתה על העליונה, וטולסטוי נשלח בגיל 82 למנזר סולובצקי בצפון רוסיה, שם מת זמן קצר לאחר מכן.

עם עליית הקיסרית יליזבטה לשלטון, תואר הרוזנות הוחזר למשפחת טולסטוי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]