פלורנץ זיגפלד
 | |
| לידה | 21 במרץ 1867 האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה | 22 ביולי 1932 (בגיל 65) נורווגיה |
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום קבורה | בית הקברות קנסיקו |
| בת זוג | בילי בורק (אנ') |
  | |
פלורנץ ("פלו") זיגפלד (.Florenz "Flo" Ziegfeld, Jr; 21 במרץ 1867 - 22 ביולי 1932) היה אמרגן של מחזות זמר ומופעי רביו בברודוויי. נודע בשל סדרת מופעי הרביו שהעלה מ-1907 ועד 1931, "זיגפלד פוליס" ("שגיונות זיגפלד", Ziegfeld Follies), שהיוו אימוץ אמריקאי למופעי מועדוני פריז ובעיקר אלו של הפולי ברז'ר (Folies Bergères).
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיגפלד נולד בשיקגו למשפחה יוצאת גרמניה. אביו היה בעל קונסרבטוריון בעיר. את דרכו כאמרגן החל בתערוכה העולמית של שיקגו (1893), שם שימש כמנהלו של איש שרירים גרמני, עמו הגיע לניו יורק. ב-1896 פגש במופע בלונדון את אנה הלד, רקדנית מפריז (ממוצא יהודי-פולני). הוא הזמין אותה לבוא עמו לניו יורק, והיא הסכימה והפכה שותפתו לדרך עד 1913. בהשפעת המופעים הפריזאיים של הלד החל להעלות בברודוויי סדרת מופעים שנקראו "רוויו זיגפלד פוליס" והיו סוג של וודוויל, מופע בידור שעירב גם להטוטנות ומופעי בדיחות, אך בניגוד לוודוויל, צירו העיקרי של הרוויו היה מוזיקלי וכלל ריקודים בהופעתן של עשרות נשים צעירות שכונו "נערות זיגפלד". הרוויו גם הוצג בתיאטרון ייעודי בברודוויי ולא נדד כלהקות וודוויל.
המופעים הפכו אקסטרווגנטיים משנה לשנה, עתירי תפאורות, תלבושות ופעלולי תאורה. על במתו של זיגפלד החלו את הקריירה שלהם אמנים כמנצח התזמורת פול וייטמן (1923) והבדרנים וו. סי. פילדס (1915), אדי קנטור (1917), ריי בולג'ר ופאני ברייס. גם המלחינים ג'רום קרן וג'ורג' גרשווין עשו צעדים ראשונים בהלחנה למחזות זמר במופעיו של זיגפלד. בנוסף ל"פוליס" הפיק זיגפלד עשרות מחזות זמר בהם Sally (1920), Kid Boots (1923), Betsy (1926) ו-Show Girl (מאת ג'ורג' ואיירה גרשווין, 1929). הוא העלה גם מחזות היסטוריים כ"לואי ה-14" ו"שלושת המוסקטרים" וייבא לארצות הברית אופרות קומיות מלונדון כ-Bitter Sweet (1930).
ב-1927 חנך את תיאטרון זיגפלד בן 1,600 המושבים בשדרה השישית בין רחובות 54 ו-55 והפך לבכיר האמרגנים של ברודוויי. לחנוכת התיאטרון הזמין מג'רום קרן ואוסקר המרשטיין את המופע ספינת השעשועים. אולם, משום שחשש מפני כישלון ההפקה חנך את התיאטרון עם המחזמר "ריו ריטה", ורק לאחריו הועלה המחזמר "ספינת השעשועים" בהצלחה אדירה. זיגפלד השקיע בתיאטרון את כל הונו, 2.5 מיליון דולר, ואת השקעותיו האחרות איבד במפולת שהחלה את השפל הגדול בארצות הברית. הוא הצליח להשתקם בעזרתם של ידידים ולהניע מחדש את הופעות "ספינת השעשועים", ואף להפיק מחזות חדשים, שהבולט בהם היה Simple Simon (מאת רוג'רס והארט) עד שברודוויי קרסה באוקטובר 1932.
בין אפריל 1932 ועד יוני אותה שנה הועלתה תוכנית שבועית (בימי א') ברשת CBS ברדיו בשם The Ziegfeld Follies of the Air.
זיגפלד נפטר מדלקת של קרום הריאה (אדר), בהוליווד אליה הגיע רק מספר ימים לפני כן.
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1936 הופק הסרט "זיגפלד הגדול", ביוגרפיה מוזיקלית של זיגפלד. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר וזיכה את לואיז ריינר (בתפקיד אנה הלד) בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ואת רוברט לאונרד במועמדות לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר.
בשנת 1946 הופק הסרט "שגיונות זיגפלד" בבימויו של וינסנט מינלי עם ג'ין קלי, פרד אסטר, ג'ודי גרלנד, ריי בולג'ר, פאני ברייס, אסתר ויליאמס, לוסיל בול, קתרין גרייסון ועוד, שניסה לשחזר על הבד את מופעי הראווה של זיגפלד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלורנץ זיגפלד במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- סקירה והספד, התפרסמו למחרת מותו (באנגלית)
- ״בואו אל הקברט״ - פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״, תאגיד השידור הישראלי ״כאן״
- פלורנץ זיגפלד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פלורנץ זיגפלד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פלורנץ זיגפלד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פלורנץ זיגפלד, באתר AllMovie (באנגלית)
