פצצה אלקטרומגנטית
פצצה אלקטרומגנטית היא מתקן המחולל פעימה אלקטרומגנטית - גל אלקטרומגנטי רגעי בעל עצמה אדירה אשר הורס מערכות אלקטרוניות וחשמליות על ידי השראת עומס יתר.
כמו כל פצצה, ניתן להפעיל פצצה אלקטרומגנטית בהשהייה, להטיל אותה ממטוס או לשגר אותה כראש קרב של טיל או רקטה. ישנם סוגים שונים של פצצות אלקטרומגנטיות המבוססים על דרכים שונות לחולל פעימה אלקטרומגנטית: דחיסת שטף מגנטי על ידי חומרי נפץ, או שידור הפעימה ממתח האגור בקבל או סוללת קבלים (מחולל מרקס), מתקן זה יכול להיות רב פעמי. יתרה מזאת, כל פצצת גרעין יוצרת גם פעימה אלקטרומגנטית כתופעת לוואי, ופיצוץ גרעיני מעל האטמוספירה מלווה בפעימה גדולה במיוחד המסוגלת לכסות יבשת שלמה ללא גרימת הנזק מהביקוע עצמו (הנזק שהיה נגרם מפיצוץ מעל פני האדמה), ובכך מהווה פצצה אלקטרומגנטית. במקרה כזה יש חשיבות לשדה המגנטי של כדור הארץ: הנשק יעיל יותר באזורים של כדור הארץ בהם השדה המגנטי חזק יותר, והפעימה מתפשטת לכיוון צפון פחות מאשר ליתר הכיוונים.
מנגנון הנזק העיקרי כתוצאה מפעימה אלקטרומגנטית הפוגעת במעגל חשמלי מתואר בצורה הבאה: הפעימה האלקטרומגנטית החזקה שיוצרת הפצצה משרה שדה אלקטרומגנטי חזק ביותר. שדה זה יוצר בתורו מפלי מתח גבוהים מאוד, על פני מרחקים קטנים מאוד, במקטעי הולכה שבמעגל החשמלי המותקף. מפלי מתח אלה גורמים לזרמים חזקים מאוד במקטעי ההולכה שבמעגל והחום הרב שנוצר עקב הזרמים הללו גורם למקטעי ההולכה לנזק הרסני. מסיבה זו רכיבי אלקטרוניקה זעירים, פסי הולכה במעגלים מודפסים ומעגלים משולבים הופכים פגיעים במיוחד.
מבטחים כלל אינם יעילים כהגנה על מעגלים אלקטרוניים במקרה של פעימה אלקטרומגנטית משום שעומס היתר מושרה בבת אחת ובכמה מקומות שונים במעגל ולא רק בכניסת הזרם למעגל, שאותה יכול המבטח לנתק.
כלוב פאראדיי גם הוא אינו יעיל כהגנה מלאה מפני פעימה אלקטרומגנטית. הסיבה לכך היא שכלוב פאראדיי אידיאלי הוא תאורטי בלבד ולא ניתן לבנות במציאות כלוב שכזה, שיעצור חדירה של 100% מהקרינה האלקטרומגנטית. הבעיה ב"איטום" כנגד הקרינה נמצאת בעיקר בנקודות חיבור של יריעות המתכת המרכיבות את הכלוב. בנקודות חיבור אלה, גם אם מדובר בהלחמה ובוודאי אם מדובר בסימרור, נוצרת זליגה של קרינה המצליחה לחדור לפנים הכלוב. מאחר שפצצות אלקטרומגנטיות נועדו מראש לגרום נזק ועוצמת הקרינה האלקטרומגנטית שהן יוצרות חזקה וממוקדת, הרי שדי בזליגות אלה כדי לגרום לנזק במעגלים החשמליים ובאלקטרוניקה עדינה, שנמצאים בתוך כלוב הפאראדיי.
בימי המלחמה הקרה נעשו מאמצים מצד ארצות הברית וברית המועצות לפתח פצצות אלקטרומגנטיות, וכן למגן את צבאותיהן ומתקני תשתית אסטרטגיים כנגד הפעימה האלקטרומגנטית המשתחררת במקרה של הפעלת פצצה כזאת. גם כיום ישנן מערכות הגנה מפני פעימה אלקטרומגנטית המיועדות לכלים צבאיים. פצצות אלקטרומגנטיות הופיעו במספר ספרים, סרטים ומשחקי וידאו, אך במציאות לא תועד שימוש בהן באף מלחמה (אם כי היו דיווחים בלתי מאומתים על שימוש שכזה במלחמת המפרץ הראשונה).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פצצה אלקטרומגנטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
