פקסן
 | |
| השוק בפקסן | |
| מדינה |  לאוס |
|---|---|
| מחוז | בוליקמסאי |
| שפה רשמית | לאית |
| תאריך ייסוד | בסוף המאה ה-19 |
| גובה | 153 מטרים |
| דת | בודהיזם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 25,805[1] (2015) |
| קואורדינטות | 18°22′59″N 103°40′01″E / 18.383055555556°N 103.66694444444°E |
| אזור זמן | UTC +7 |
פקסן (פקסאן או מואנג פקקסאן, באנגלית:Pakxan בלאית: ປາກ ຊັນ) היא נפה ועיר הבירה של מחוז בוליקמסאי (אנ'),[2][3] במערב לאוס. נהר נאם קסן מצטרף לנהר המקונג בפקסן על הגבול עם תאילנד, מול העיר התאית בואנג קאן (אנ'). העיר פקסן נמצאת במרחק 146 קילומטרים מזרחית מבירת לאוס, ויינטיאן. היא מחוברת אליה וגם לדרום לאוס בכביש הארצי מספר 13.
פרוש השם פקסן בלאית הוא "שפל הנהר נאם קסם".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פקסן נוסדה בסוף המאה ה-19. אזור פקסן חווה חוסר יציבות ביטחונית מאז פלישת אנאם (בני שושלת וייטנאמית) בשנת 1834, ואחר כך פלישות של הסיאמים (סיאם שמה הקדום של תאילנד), ריבונות סיאמית על לאוס בשנת 1836, במיוחד לאחר 1865 עם פלישות הוו (אנ') או "הדגלים האדומים",[4] שהיו כנופיות מדרום סין. פלישות אלה גרמו לצמצום אוכלוסיות מהמחוזות סיינקהואנג (אנ') ובוליקמסאי (אנ'). הסיאמים היו אלה שהשלימו את גירוש מרבית אוכלוסיית האזור והתיישבו במקום במקומה.[5]
בשנת 1876 הורה ראמה החמישי, מלך סיאם, ליצור את מחוז בוליקמסאי וליישב בו את ניצולי פלישת הוו בשנת 1874 .[6] בהוראת מלך סיאם, ח'ה לואנג נונג חי התמנה לתפקיד מושל מחוז בוליקמסאי. משנת 1885, לאחר שהצרפתים השתלטו על וייטנאם השכנה, הם פלשו ללאוס וערערו את הריבונות הסיאמית על לאוס. אחרי סיום משימתיו של אוגוסט פאבי לאורך נהר המקונג ועד ללואנג פרבאנג, נאלצו הסיאמים לעזוב את הגדה השמאלית של הנהר ולפנות את אחיזתם באזור.[5]
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, מיסיונרים של המיסיון אטרנגרס דה פריז, שהיו במשימות הנצרות על נהר המקונג, כבשו את פקסן, שננטשה על ידי הסיאמים, ובנו שם כנסייה.[5][7] בשנת 1911 היו במחוז בוליקמסאי כ־61 כפרים עם אוכלוסייה של כ־4,000 תושבים. בשנת 1937, כשמחוז ויינטיאן נחלק לשניים, פקסן לבדה מנתה 1,000 נפש והפכה לבירת מחוז בוליקמסאי החדש.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים בפקסן הוא טרופי, בהשפעת המונסון, על פי סיווג קופן. העונה הרטובה נמשכת ממאי עד אוקטובר, העונה היבשה הקרה נמשכת מנובמבר עד פברואר והעונה היבשה החמה בחודשים מרץ ואפריל על פי קופן.
כמות המשקעים הממוצעת עומדת על 1,350 מילימטרים וכמויות הגשם הגדולות ביותר יורדות בחודשים אוקטובר נובמבר. היות שהאזור נמצא על גבול אזור סופות הטייפון כמויות המשקעים יכולות להשתנות באופן קיצוני משנה לשנה.
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילות חלק מהרומנים של הסופר ז'אן הוגרון (צר') מתרחשות בפקסן:
- אתה תקטוף את הסערה (1950),
- איש הטרף (1974).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נסיעה מבירת לאוס ויינטיאן לביקור בעיר פקסן לאורך הכביש הארצי מספר 13 בחודש ספטמבר 2018, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:34)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נתוני הלישכה הסטטיסטית המרכזית הלאית לשנת 2015, שפורסם ב-23 במאי 2019
- ^ Laos: Provinces, Major Cities & Urban Localities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
- ^ פקסן בירת מחוז בוליקמסאי באתר התיירות של לאוס
- ^ The "red flags" are, like the black pavilions, bands of Chinese survivors of the Taiping
- ^ 1 2 3 Jean-Louis Archet, Formes et résultat des activités du monde rural dans le Koueng Borikhane (Laos), mémoire de géographie du sous-développement, Université de Provence, Aix-en-Provence, 1973, p.16-17
- ^ The Muong is an administrative entity of a lower level than that of "Khoueng", province
- ^ Sandrine Gauffeny, Father Prodhomme and the mission of Laos, dissertation in contemporary history, University of Nantes, 1998