פרוטו-אנושית
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
---|---|
פרוטו-אנושית (גם פרוטו-עולמית או פרוטו-סאפיינס, באנגלית: Proto-Human Langauge) היא שפה אם משוערת, שממנה התפתחו כל שפות העולם המדוברות בימינו.
הרעיון בדבר קיומה של השפה הוא בגדר השערה בלבד; בלתי ניתן לנתח את השפה באמצעות הכלים העומדים ברשות העוסקים בבלשנות היסטורית. על פי התומכים בהשערת קיומה של שפה זו, כל השפות הטבעיות נגזרו ממקור אחד, הוא השפה הפרוטו-אנושית. שפה זו דוברה, ככל הנראה, בתקופה הפלאוליתית התיכונה. כשפה שממנה התפתחו גם כל השפות הנכחדות שאותן מדבר האדם הנבון, מהשפה הזאת לא בהכרח התפתחו שפות אפשריות, שאותן דיבר האדם הניאנדרטלי.
מינוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן כללי, לא קיים מונח מוסכם לתיאור השפה. מרבית היחס לנושא לא כולל את ציון שם השפה.[1] ברם, השמות פרוטו-אנושית ופרוטו-עולמית[2] נמצאים בשימוש תדיר. הבלשן מריט רולן נוהג להשתמש במונח פרוטו-סאפיינס לתיאור השפה.
תולדות הרעיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הניסיון הרציני הראשון לשחזר את הבסיס של שפה זו בוצע על ידי הבלשן האיטלקי אלפרדו טרומבטי. על כך הוא כתב בספרו L'unità d'origine del linguaggio, שיצא לאור בשנת 1905. לפי השערתו של טרומבטי, המקור הקדמון המשותף של כל השפות המדוברות בימינו דובר לפני 100,000 עד 200,000 שנה.
בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, הסתייגו בלשנים רבים מרעיון השפה הקדמונית המשותפת.
אוצר מילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת שפות | מי? | מה? | שתיים | מים | אצבע | יד | יד | ברך | שיער | אף, ריח |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שפות קוסיאן | !kū | ma | ǀkam | k´´ā | ǁkɔnu | ǁkū | ǂhā | ǁgom | ǀʼū | čʼū |
שפות נילו-סהריות | na | de | ball | nki | tok | kani | boko | kutu | sum | čona |
שפות ניז'ריות-קונגולזיות | nani | ni | bala | engi | dike | kono | boko | boŋgo | butu | |
שפות אפרו-אסיאתיות | k(w) | ma | bwVr | akʼʷa | tak | ganA | bunqe | somm | suna | |
שפות כרתווליות | min | ma | yor | rtˢʼqʼa | ert | tʼotʼ | qe | muql | toma | sun |
שפות דראווידיות | yāv | yā | iraṇṭu | nīru | birelu | kaŋ | kay | meṇḍa | pūṭa | čuṇṭu |
שפות אירו-אסיאתיות | kʷi | mi | pālā | akʷā | tik | konV | bhāghu(s) | bük(ä) | punče | snā |
שפות סינו-דנא-קווקז | kʷi | ma | gnyis | ʔoχʷa | tok | kan | boq | pjut | tˢʰām | suŋ |
שפות אוסטריות | o-ko-e | m-anu | ʔ(m)bar | namaw | ntoʔ | xeen | baɣa | buku | śyām | iǰuŋ |
שפות הודו-פסיפיות | mina | boula | okho | dik | akan | ben | buku | utu | sɨnna | |
שפות אבוריג'יניות | ŋaani | minha | bula | gugu | kuman | mala | pajing | buŋku | mura | |
שפות אמריקאיות ילידיות | kune | mana | pʼāl | akwā | dɨkʼi | kano | boko | buka | summe | čuna |
בהתבסס על ההקבלות המרובות הללו, ערך רולן[3] ברשימה מספר שורשים מהשפה הקדמונית:
- ku = "מי"
- ma = "מה"
- pal = "שתיים"
- akwa = "מים"; מכאן באות המילים aqua בלטינית (שמשמעותה מים), aka ביפנית (淦, שמשמעותה מי שיפוליים), kaw בשפות קונג (אנ') המדוברות באפריקה הדרומית (שמשמעותה גשם) ו-uk בשפת יוקטק (אנ') של בני המאיה (שמשמעותה שתייה).[4]
- tik = "אצבע"
- kanV = "יד"
- boko = "יד"
- buŋku = "ברך"
- sum = "שיער"
- čuna = "אף, ריח"
תחביר
[עריכת קוד מקור | עריכה]רולן שחזר את סדר המלים במשפט: נושא-מושא-פועל (SOV). לדוגמה, במקום לומר "האיש הולך אל הנהר הרחב" כמו בעברית, היו דוברי הפרוטו-אנושית של רולן אומרים "האיש - הנהר הרחב אל - הולך".[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מריט רולן, ג'ון בנגסטון (1994). "גיזרונים כלל-עולמיים". On the Origin of Languages: Studies in Linguistic Taxonomy. (באנגלית)
- ^ נמצא בשימוש אצל הארולד פלמינג (2003) (באנגלית) וג'ון בנגסטון (2007).
- ^ רולן, מריט (1994). The Origin of Language: Tracing the Evolution of the Mother Tongue. (באנגלית)
- ^ עושים היסטוריה 327: השפה האינדו-אירופאית הקדומה, חלק א' (ש.ח.), 41:45 באתר "עושים היסטוריה".
- ^ Tower of Babel vs Linguistics - the quest for the first language, סרטון באתר יוטיוב. (באנגלית)