פרייטאל
 סמל פרייטאל | |
 | |
| פרייטאל | |
| מדינה |  גרמניה |
|---|---|
| מדינה |  סקסוניה |
| מחוז | זאקזישה שווייץ-אוסטרזגבירגה |
| ראש העיר | קלאוס מטיג Klaus Mättig |
| שפה רשמית | גרמנית |
| תאריך ייסוד | 1 באוקטובר 1921 |
| שטח | 40.53 קמ"ר |
| גובה | 160 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 39,558 (31 בדצמבר 2022) |
| ‑ צפיפות | 960 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 51°01′00″N 13°39′00″E / 51.016666666667°N 13.65°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.freital.de/ | |
פרייטאל (בגרמנית: Freital) היא עיר במחוז זאקזישה שווייץ-אוסטרזגבירגה שבמדינת סקסוניה שבגרמניה. העיר שוכנת על גדות נהר הוויסריץ (Weißeritz), במרחק 8 ק"מ מדרום-מערב לדרזדן.
פרייטאל הוקמה ב-1 באוקטובר 1921 כאיחוד של הכפרים דאובן (Deuben), דוהלן (Döhlen) ופוטשאפל (Potschappel).
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרייטאל ממוקמת מדרום-מערב לדרזדן, בתוך אגן דוהלן (Döhlener Becken), שדרכו זורם הוויסריץ מדרום-מערב לצפון-מזרח. גבעת וינדברג (Windberg), היא נקודת ציון ידועה של העיר המתנשאת לגובה של 100 מטרים מעל העמק. הנקודה הנמוכה ביותר בעיר היא במקום בו הוויסריץ נכנס לשטח שיפוטה של דרזדן, בגובה של כ-195 מטרים מעל פני הים.
שני יובליו של הוויסריץ, הוייסריץ האדום (Rote Weißeritz) והוויסריץ הפראי (Wilde Weißeritz), מתמזגים בהייסברג (Hainsberg) פרבר של פרייטאל. בנוסף, מתנקזים לוויסריץ יובלים נוספים. באזור לא קיימים אגמים טבעיים, אלא אגמים מלאכותיים שנחפרו במאה ה-20.
מבחינה גאולוגית, אגן דוהלן הוא שקע שנוצר בסוף תור הקרבון. הוא ממוקם בין עמק האלבה לבין הרי הארצגבירגה (Erzgebirge).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני איחוד העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריה המתועדת של העיירות מתחילה במסמך הקרוי "מסמך דרזדן" (Dresdner Urkunde), משנת 1206 שבו מפורטים שמותיהם של אנשי אצולה הקרויים פוטשאפל, דהולן ווורגוויץ (Wurgwitz). העובדה שכל אלה מוזכרים היא צרוף מקרים, שכן פוטשאפל ווורגוויץ התקיימו כבר הרבה קודם לכן, מן הסתם מהמאה ה-9. אזכור נוסף לאדון של פוטשאפל לא קיים עד לשנת 1309, אך אדוני דוהלן מוזכרים ב-1228. שושלת האצולה של פוטשאפל התגלגלה בהמשך ככל הנראה לשושלת סירסן (Sürßen), וחלק מהם עברו ללוזיטיה העילית. קיימת סבירות שהיו אלה אדוני הטירה (Burggraf) של דוהנה (Dohna), שהיו מעורבים באופן בולט התיישבות ובהרחבה של אחוזותיהם לאזורים של ראבנאו (Rabenau) ודיפולדיסוואלדה (Dippoldiswalde). האדונים של וורגוויץ, שאחרי תולדותיהם ניתן לעקוב בקלות, יישבו אדמות במצוותו של הבישוף של מייסן. על פי מסמך דרזדן, אצילים אחרים בשם וורגוויץ, מוזכרים עד למאה ה-15. רוב הפרברים של פרייטאל מוזכרים לראשונה במאה ה-14 או במאה ה-15.
תחילתה של ההיסטוריה המודרנית של פרייטאל של היום קשורה קשר הדוק להיסטוריה של כריית הפחם באגן דהולן, שכיום הוא חלק מפרייטאל. אזכור נושא כריית הפחם מופיע לראשונה ב-1549.
הנס ביינר מוריץ (Hans Biener Moritz) קיבל זיכיון כריית פחם מהדוכס של סקסוניה. הפחם התגלה כבר קודם לכן, אך רק כמה איכרים מעטים היו מסוגלים לכרות אותו מתחת לפני האדמה כדי לספק את צורכיהם. ב-1571 נכרה פחם לראשונה בבורגק (Burgk) ושלוש שנים מאוחר יותר בפוטשאפל.
ב-1743, הועבר זיכיון הכרייה לבעלי הקרקעות וניתנה להם הזכות לכרות באדמות שבבעלותם. באמצע המאה ה-18, הוקמו כ-30 עסקים לכרייה, אך עקב גודלם הקטן וניסיונם הדל, הם לא הצליחו לעמוד בתחרות.
המצב השתנה עם תחילת תהליך התיעוש. ממלכת סקסוניה רצתה לקחת את חלקה ברווחים. בתחילת המאה ה-19 הולאמו כל המכרות וב-1822 כבר היו כל המכרות ממערב לנהר הוויסריץ רכושה של "חברת המכרות המלכותית של סקסוניה (Königlich–Sächsische Steinkohlenwerk Zauckerode).
מעברו האחר של הנהר, מוזגו כמה מכרות תחת בעלותו של קארל פרידריך אוגוסט קרבס (Carl Friedrich August Krebß). הוא ירש חמישה מכרות ורכש את המכרות הסמוכים להם. לאחר מכן הוא ייסד את "חברת הפחם והברזל של הברון מבורגק" (Freiherrlich von Burgker Steinkohlen- und Eisenhüttenwerke).
תוך כדי ריכוז בעלויות זה, חלה התפתחות מהירה בטכנולוגיה של תעשיית הכרייה. השיפור היה כה משמעותי מבחינה כלכלית, כך שהמכרות באזור היו הטובים ביותר מבחינה ארגונית וטכנולוגית בגרמניה במשך כמה עשורים, בערך עד לשנות השבעים של המאה ה-19. חידושים טכנולוגיים רבים הוכנסו, כמו הכברה הרטובה ב-1810 ומנועי הקיטור הראשונים ב-1820.
ב-1823 הוחל בזיקוק קוק מהפחם בבורגק וב-1828 הופק לראשונה גז. כתוצאה מכך, היה בורגק לכפר הראשון בעולם שהואר בתאורת גז. ב-1842 הוכנס לפעולה כבשן ההתכה הראשון בסקסוניה. הכבשן הוקם במפעל הברזל של בורגק.
ב-2 באוגוסט 1869 התחולל פיצוץ גז מכרות במכרה הפחם של בורגק ו-276 כורים נהרגו.
לאחר ייסוד פרייטאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באוקטובר 1921 אוחדו הכפרים דאובן, דהולן ופוטשאפל והוקמה העיר פרייטאל. הדיונים על איחוד זה התקיימו כבר בסוף המאה ה-19. מאחר שלא התקבלה החלטה על שמה של העיר החדשה, הוכרז על תחרות לבחירת השם. ההצעות כללו את השם דאופודו-שטאט (Deupodö-Stadt, צירוף שמותיהם של שלושת הכפרים), או דרישטאט (Dreistadt, "שלוש ערים"). בסופו של דבר התקבלה ההצעה לקרוא לעיר החדשה בשם פרייטאל ("עמק חופשי").
פרייטאל התפתחה כערש הסוציאל-דמוקרטיה. בתקופת רפובליקת ויימאר, פרייטאל הייתה העיר היחידה בסקסוניה שראש העיר שלה נבחר מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, וזאת בשל העובדה שהמפלגה הקומוניסטית לא הייתה חזקה בעיר כמו בשאר הערים של סקסוניה.
ראש העיר הראשון של פרייטאל היה דר' קארל וודרקופף (Wedderkopf). הוא כיהן בתפקיד בין השנים 1921-1927. לאחר מכן כיהן תחתיו גוסטאב קלימפל (Klimpel), שגם הוא היה סוציאל-דמוקרט, והוא החזיק במשרה עד לשנת 1933. בתקופת השלטון הנאצי התקיימו כיסי התנגדות רבים בפרייטאל ובסביבתה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרייטאל (בגרמנית)
