פרימום נון נוקרה

הביטוי פרימום נון נוקרה (בלטינית: Primum non nocere; בתרגום מילולי: ראשית, אל תזיק) מבטא את אחד מעקרונות האתיקה הרפואית. הביטוי משמש לפחות מאז 1860 תזכורת לעוסקים ברפואה, שלפעולות הנעשות מתוך כוונות טובות עשויות להיות תוצאות לא רצויות. העיקרון התקבע כיסוד חשוב באתיקה הרפואית המודרנית בעיקר בזכות היותו אחד מארבעת עקרונות-העל שניסחו טום ביצ'מפ וג'יימס צילדרס בספרם "Principles of Biomedical Ethics "‏.^[1]

מכיוון שלא ניתן לפעול על פי העיקרון באופן אבסולוטי (כיוון שאי אפשר כמעט לטפל ללא אפשרות, ולו זניחה, של נזק), מקובל להתייחס למושג כאל דרישה לפעול לטובת החולה.

שלא כאמונה הרווחת, מקור הביטוי אינו שבועת היפוקרטס. לרוב הביטוי מתואר כפרפרזה של גלנוס על ביטוי של היפוקרטס, אף שגלנוס כתב ביוונית ואין אזכור ידוע של הביטוי בכתביו. הטקסט הקרוב ביותר במשמעותו לביטוי בכתבי היפוקרטס הוא "לעזור, או לפחות לא לגרום נזק" (מתוך אפִּידֶמִיוֹן, ספר ראשון, חלק חמישי).

אחת הדעות גורסת כי הראשון שהשתמש בביטוי "פרימום נון נוקרה" בתרבות הרפואית האמריקאית והבריטית היה רופא אמריקאי, וורתינגטון הוקר (Worthington Hooker) בספרו שיצא לאור ב־1847. אותו רופא ייחס את המקור לפתולוג והקלינאי הפריזאי אוגוסט פרנסואה שומל (Auguste François Chomel,‏ 1788–1858), אשר השתמש בביטוי בהרצאותיו.

מתברר שהוקר לא השתמש בביטוי זהה לזה המשמש היום; באפריל 2005 פרסם הפרמקולוג סדריק סמית את ממצאיו בחַפְּשוֹ את מקור הביטוי^[2]: סמית גילה שהביטוי כפי שהוא מוכר היום, בצורתו הלטינית, יוחס לרופא הבריטי תומאס סידנהם (1624–1689 ,Thomas Sydenham) בספרו של תומאס אינמן (Thomas Inman) שפורסם ב־1860. הספר והייחוס בתוכו צוטט באותה שנה על ידי "כתב העת האמריקאי למדע הרפואה" (American Journal of Medical Science), והביטוי שב והופיע באותו כתב עת ב־1879 וב־1906. מכאן, ובמהלך סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הפך השימוש בביטוי "פרימום נון נוקרה" לנפוץ ואף החל לשמש לא רק בהקשרו הרפואי.

עקרון אי גרימת הנזק primum non nocere בטיפול רפואי הוחלף בגישות מציאותיות יותר, כגון ארבעה עקרונות ביו-אתיקה של דו"ח בלמונט משנת 1978 ואילך: אוטונומיה, רצון חופשי ופעולה עצמאית; יעילות; צדק בחלוקה חברתית של משאבים מוגבלים ועקרון עשיית הטוב, המשית חובה לא להזיק, ולמעשה החליף את העיקרון הקודם. השינוי נעשה בעקבות ההכרה בכך שהדרך היחידה להימנע מנזק כלשהו היא אי-התערבות, מאחר שכל הליך רפואי כולל סיכונים כלשהם. ארבעת העקרונות די מקובלים אך אינם אוניברסליים. יש חלופת אתיקה ממקור פמיניסטי, פופולרית בסיעוד, שהיא מטרנליסטית ולכן לא לגמרי אוטונומית, ואין נוסחה מאזנת של העקרונות שהיא מקובלת על הכל. עם זאת, נראה שהאוטונומיה מובילה מלבד במקרים הנוגעים לבטיחות הציבור, כמו מחלות זיהומיות ואלימות.