פרנסואה אוזון
פרנסואה אוזון, 2005 | |
לידה | 15 בנובמבר 1967 (בן 56) פריז, צרפת |
---|---|
שם לידה | François Marie Georges Ozon |
מדינה | צרפת |
תקופת הפעילות | מ-1988 |
מקום לימודים | La Fémis |
פרסים והוקרה | |
http://www.francois-ozon.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
פרנסואה אוזון (בצרפתית: François Ozon; נהגה: אוּזוֹן, נולד ב־15 בנובמבר 1967) הוא במאי קולנוע ותסריטאי צרפתי, סרטיו מתאפיינים לרוב בסאטירה מתוחכמת המשולבת בהומור שנון וחד, ובנקודת מבט ליברלית ונטולת מעצורים על מיניות האדם ויחסים בין אנשים. אוזון נקרא לא פעם "הילד הרע של הקולנוע הצרפתי", בשל עיסוקו בנושאים שערורייתיים.
סרטיו של אוזון "8 נשים" (2002) ו"בריכת שחייה" (2003) זכו לשבחים רבים ברחבי העולם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנסואה אוזון למד בימוי בבית הספר לבמאים "לה פמיס" שבצרפת, ובמהלך לימודיו יצר כמה סרטים קצרים שכבר אז הציגו את סגנונו הייחודי. סרטו הראשון שנעשה באופן מלא היה "סיטקום" (1998) אשר התקבל באהדה הן על ידי המבקרים והן על ידי הקהל, ואף היה מועמד לפרס בפסטיבל הסרטים בסטוקהולם. סרטו השני, "הנאהבים הקרימינליים", זכה ב-1999 בפסטיבל הסרטים בספרד בפרס התסריט הטוב ביותר. סרטו "טיפות על אבנים לוהטות", עיבוד קולנועי למחזה של ריינר ורנר פאסבינדר, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין. ב-2003 זכה בפרס לומייר לבמאי הטוב ביותר על הסרט 8 נשים.
נושאים ודמויות להט"ב
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנסואה אוזון הוא הומוסקסואל[1] ולעיתים קרובות מופיעות בסרטיו דמויות ועלילה הנוגעת לעולם הלהט"ב. העיסוק הנרחב בנושא זה הפך להיות אחד מסימני ההיכר של אוזון כבמאי[2].
פילמוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטים באורך מלא
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1998: סיטקום
- 1999: הנאהבים הקרימינליים (Les amants criminels)
- 2000: טיפות על אבנים לוהטות
- 2000: מתחת לחול (Sous le sable)
- 2002: 8 נשים
- 2003: בריכת שחייה
- 2004: 5X2
- 2005: הזמן שנשאר
- 2007: אנג'ל
- 2009: בית מקלט (לעיתים מופיע כ"מקום מקלט/מפלט")
- 2009: ריקי
- 2010: פוטיש - אשה צעצוע
- 2012: בתוך הבית
- 2013: צעירה ויפה
- 2016: החברה החדשה
- 2016: פרנץ
- 2017: מאהב כפול
- 2020: קיץ 85
- 2021: הכול עבר בשלום
- 2023: הפשע כולו שלי
- 2024: When Fall Is Coming
סרטים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1988: Les doigts dans le ventre
- 1988: Photo de famille
- 1990: Mes parents un jour dété
- 1991: Deux plus un
- 1991: Le trou madame
- 1991: Peau contre peau
- 1991: Une goutte de sang
- 1992: Thomas reconstitué
- 1993: ויקטור
- 1994: Action vérité
- 1994: Une rose entre nous
- 1995: המוות הקטן
- 1996: Lhomme idéal
- 1996: שמלת קיץ
- 1997: See the Sea
- 1997: סצנות מיטה
- 1998: X2000
- 2006: A Curtain Raiser
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פרנסואה אוזון
- פרנסואה אוזון, ברשת החברתית פייסבוק
- פרנסואה אוזון, ברשת החברתית אינסטגרם
- פרנסואה אוזון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פרנסואה אוזון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- פרנסואה אוזון, באתר AllMovie (באנגלית)
- פרנסואה אוזון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- פרנסואה אוזון, באתר Metacritic (באנגלית)
- פרנסואה אוזון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אמיר קמינר, "בצרפת גאים שלראשי המדינה יש מאהבות", באתר ynet, 30 במרץ 2011
- אבנר שביט, "ז'ראר דפרדייה הוא מפלצת": ריאיון עם פרנסואה אוזון, באתר וואלה, 30 במרץ 2011
- אורי קליין, הסרט "פוטיש - אשה צעצוע" - אגדה פמיניסטית רבת חן המשלבת אירוניה ומלנכוליה, באתר הארץ, 2 באפריל 2011
- אור סיגולי, עכבר העיר אונליין, פרנסואה אוזון: מה קורה כשהילד הרע של הקולנוע הצרפתי מתבגר?, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2012
- אורי קליין, "בתוך הבית" של פרנסואה אוזון מפרק את המשפחה הבורגנית, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2012
- אורי קליין, פצעי הבגרות של פרנסואה אוזון, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2013
- אבנר שביט, "הומואים וקשישות זה הקהל שלי", באתר וואלה, 27 ביוני 2016
- אבנר שביט, "לי יש טעם רע? לחיים יש טעם רע": ריאיון עם פרנסואה אוזון על "מאהב כפול", באתר וואלה, 2 באוגוסט 2017
- אורי קליין, נשים במשבר ותינוק עם כנפיים: מי אתה פרנסואה אוזון?, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2017
- נירית אנדרמן, פרנסואה אוזון: "כשאתה יכול לקבוע את יום מותך, יותר קל לסיים את החיים", באתר הארץ, 30 ביוני 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ FRANÇOIS AND HIS FRIENDS, Filmmaker Magazine, 10/7/2008
- ^ נירית אנדרמן, פרנסואה אוזון: "כשאתה יכול לקבוע את יום מותך, יותר קל לסיים את החיים", באתר הארץ, 30 ביוני 2022