פרס דן דוד

פרס דן דוד
תיאור פרס למצוינות בחקר העבר האנושי.
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סכום הזכייה 1,000,000 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 2002–הווה (כ־22 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם דן דוד עריכת הנתון בוויקינתונים
www.dandavidprize.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל פרס דן דוד הקודם
ג'ימי ויילס מקבל את הפרס בשנת 2015

פרס דן דוד הוא פרס שמעניקה קרן דן דוד בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. החל משנת 2022 הפרס ניתן עבור תרומה משמעותית לחקר ההיסטוריה ותחומי הידע האחרים הקשורים לעבר האנושי.[1] הפרס הוא מענק של 300,000 דולר לכל אחד מתשעה אנשי מקצוע יוצאי דופן בדיסציפלינות ההיסטוריות (היסטוריונים, חוקרי תולדות האמנות, ארכאולוגים, אנשי מדעי הרוח הדיגיטליים, אוצרים, יוצרי סרטים תיעודיים, וכל אלה אשר מעמיקים את הידע וההבנה שלנו על העבר), אשר נמצאים בשלבים המוקדמים או בשלבי הביניים של הקריירה שלהם. 300,000 דולר נוספים מממנים תוכנית בתר-דוקטורט באוניברסיטת תל אביב.[2] סך הפרס השנתי עומד על 3 מיליוני דולרים, כך שהוא הפרס הגדול בעולם בתחום ההיסטוריה[3].

עד לשנת 2021 העניק הפרס שלושה מענקים שנתיים על סך מיליון דולר עבור מחקר רב תחומי וחדשני בשלושה ממדי זמן: עבר, הווה ועתיד.[4] זוכי הפרס תרמו 10 אחוזים מכספי הפרס שלהם עבור מלגות לתלמידי דוקטורט ובתר-דוקטורט בכל העולם אשר מצטיינים בתחומי המחקר של הזוכים.

תולדות הפרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן דן דוד נוסדה בשנת 2000 כשבקופת הקרן 100 מיליוני דולרים, תרומתו של איש העסקים והפילנתרופ דן דוד.[5]

פרס דן דוד הוקם מתוך מטרה לתת כבוד למחקר חדשני ורב תחומי שחצה גבולות מחקריים מקובלים. בכל שנה הוענקו שלושה פרסים של מיליון דולר בתחומים שונים לאנשים שתרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות.[6]

לקראת יום השנה ה-20 לפרס, בשנת 2021, יצא פרס דן דוד בדרך חדשה, מתוך הכרה בירידה בתמיכה העולמית במדעי הרוח ובהיעדרם היחסי של פרסים משמעותיים בתחומים אלה. הפרס המחודש מתמקד בתמיכה במחקר מצטיין בתחומי הידע ההיסטוריים ובהערכה לחוקרים ולאנשי מקצוע שעבודתם מאירה את העבר האנושי באור חדש ומעשירה את השיח הציבורי באמצעות ידע היסטורי מעמיק.[2]

בעקבות החלטת ממשלת ישראל השלושים ושבע על ביטול חוק עילת הסבירות, ביולי, 2023, הודיעה קרן דוד שהיא מפסיקה לתמוך במיזמים ופרויקטים חדשים הקשורים לממשלה, אך תמשיך לתמוך במיזמים של גופים ממשלתיים כמו רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. הקרן תמשיך בחלוקת הפרסים לחוקרים צעירים מהארץ ומהעולם הלומדים באוניברסיטת תל אביב.[7]

חתני הפרס (2002-2021)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתני הפרס לאחר השינוי (מאז 2022)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נאנה אופוריאטה עיים - תולדות האמנות ומוזיאולוגיה באפריקה
  • בארט אלמור - היסטוריה סביבתית[25]
  • מרים ברוסיוס - תרבות חומרית ותולדות המוזיאונים בהקשר קולוניאליסטי
  • קימברלי וולש - היסטוריה משפטית של הדרום בארצות הברית
  • אפתימיה ניקיטה - ביוארכאולוגיה וחקר עצמות של אגן הים התיכון
  • טיירון פרימן - היסטוריה של הפילנת'רופיה בקהילות אפרו-אמריקאיות
  • ורנה קרבס - אתיופיה בימי הביניים וקשרים בין אפריקה לאירופה
  • נטליה רומיק - שימור החיים היהודיים באירופה המזרחית וחקר מקומות מסתור בשואה[26]
  • קריסטינה ריצ'רדסון - היסטוריה של העולם המוסלמי בימי הביניים ובני הרומא ("צוענים")

שנת 2023[27]

  • סהיד אדרינטו - היסטוריה של ניגריה המודרנית
  • אנה אנטיץ' - היסטוריה של הפסיכיאטריה והפסיכלוגיה במזרח אירופה ובעולם
  • כרמה בן יוחנן - מתחים בין דתיים, במיוחד בין יהודים לנוצרים, אחרי השואה
  • אליס ברטון - היסטוריה של המחקר הגנטי במזרח התיכון
  • סטפני ג'ונס-רוג'רס - היסטוריה של עבדות ומעורבותן של נשים בסחר העבדים
  • קריסטה גוף - היסטוריה של מיעוטים בברית המועצות, במיוחד מיעוטים-בתוך-מיעוטים באזרבייג'ן
  • צ'או טאיינה מאינה - מדעי הרוח הדיגיטליים ושימוש בכלים דיגיטליים כדי לתעד ולספר את ההיסטוריה של קניה
  • אדם קלולו - היסטוריה של הכניסה של אירופאים למזרח אסיה, במיוחד אירופאים ביפן, וכן שימוש באמצעים דיגיטליים כמו מציאות רבודה כדי ללמד היסטוריה
  • אניטה רדיני - ביוארכאולוגיה עם התמקדות בשיניים ובשכבות האבק שנכלאות בתוך השיניים ומה הן מלמדות אותנו על החיים והסביבה של אנשים בעבר[28]

שנת 2024[29]

  • קישה נ. בליין – היסטוריונית של ארצות הברית במאה ה-20, בדגש על היסטוריה של נשים שחורות
  • בנג'מין ברוזי – חוקר של הדת בסין, שעבודתו עוסקת גם בהיסטוריה המוקדמת של הבודהיזם בסין, וגם באופן שבו נרטיבים דתיים עתיקים התגלגלו לאמונות וטקסים דתיים באסיה העכשווית
  • ססיל פרומון – חוקרת תולדות האמנות שבוחנת את התרבות הוויזואלית, החומרית והדתית של אפריקה, אירופה ואמריקה הלטינית בעת החדשה המוקדמת
  • קט ג'רמן – ביו-ארכאולוגית והיסטוריונית שמתמחה בתזונה, בהגירה ובעידן הוויקינגי
  • דניאל יוטה – היסטוריון תרבותי של אירופה. מחקריו משתמשים בחפצים מוכרים ובפרקטיקות תרבותיות יומיומיות כאמצעים להבנת תרבויות העבר לאורך תקופות ארוכות
  • סטוארט מ. מקמנוס – היסטוריון גלובלי של העת החדשה המוקדמת, שעבודתו מקשרת בין אזורים גאוגרפיים שעל פי רוב נחקרים בנפרד – צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, מערב אפריקה, ודרום סין
  • קת'רין אוליבריוס – היסטוריונית חברתית של מחלות, שעבודתה מדגימה כיצד מגפות בעבר השפיעו על אופייה של החברה ועל תפיסות של אזרחות וקפיטליזם
  • קתרז'ינה פרסון – היסטוריונית ציבורית של השואה וסגנית מנהלת מוזיאון גטו ורשה. פרסון הובילה את פרסום המהדורה המדעית החדשה של ארכיון רינגלבלום (המכונה גם ארכיון "עונג שבת")
  • טריפורדמן סינג – היסטוריון של דרום מזרח אסיה, סינג בוחן את המפגש של האזור עם קולוניאליזם, את תהליך הדקולוניזציה, ובמיוחד את לידתה של הדמוקרטיה בהודו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרס דן דוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Dan David Prize, Dan David Prize (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 1 2 The Prize, Dan David Prize (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Dan David Prize relaunches, now the world's largest history award, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ "Anthony Fauci wins Israel's Dan David $1m prize for 'defending science'". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-02-16. נבדק ב-2021-09-05.
  5. ^ "The True Worth of Dan David". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2021-09-05.
  6. ^ The Prize 2001 - 2021, Dan David Prize (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, בעקבות ההפיכה: קרן דן דוד מפסיקה לתמוך במיזמים הקשורים לממשלה, באתר TheMarker‏, 2 באוגוסט 2023
  8. ^ חוקר ישראלי בין הזוכים בפרס דן דוד, באתר ynet, 27 בפברואר 2005
  9. ^ פרס דן דוד יוענק לצ'לן יו יו מה, באתר ynet, 1 במאי 2006
  10. ^ תמרה טראובמן, המנצח זובין מהטה - מחתני פרס דן דוד לשנת 2007, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2006
  11. ^ PROFESSOR, UC MERCED SCHOOL OF ENGINEERING
  12. ^ ynet, עמוס עוז בין הזוכים בפרס דן דוד, באתר ynet, 12 בפברואר 2008
  13. ^ אסף אוני, העבר הפרטי משפיע רק על התת-הכרה, באתר הארץ, 2 במאי 2008
  14. ^ מרב יודילוביץ', הבמאי אטום אגויאן יבקר בישראל, באתר ynet, 14 במאי 2008
  15. ^ תמרה טראובמן, בין הזוכים בפרס "דן דוד": עמוס עוז ואל גור, באתר הארץ, 11 בפברואר 2008
  16. ^ Paul Richards (E) | UC Berkeley Physics, physics.berkeley.edu
  17. ^ טוני בלייר ורוברט גאלו בין חתני פרס דן דוד לשנת 2009, אתר אוניברסיטת תל אביב(הקישור אינו פעיל, 13.2.2020)
  18. ^ חתני פרס דן דוד לשנת 2010 באתר אוניברסיטת תל אביב(הקישור אינו פעיל, 13.2.2020)
  19. ^ זוכי פרס דן דוד לשנת 2012 באתר אוניברסיטת תל אביב(הקישור אינו פעיל, 13.2.2020)
  20. ^ איתי נבו, ‏חוקר השואה שאול פרידלנדר בין מקבלי פרס דן דוד, באתר "הידען", 12 בפברואר 2014
  21. ^ אבי בליזובסקי, ‏שניים מהחוקרים שחיזקו את הקשר בין המדעים והארכיאולוגיה זכו בפרס דן דוד לממד זמן עבר, באתר "הידען", 8 בפברואר 2017
  22. ^ גילי איזיקוביץ, פרס דן דוד לספרות יוענק לא"ב יהושע ולג'מייקה קינקייד, באתר הארץ, 7 בפברואר 2017
  23. ^ אבי בליזובסקי, ‏מתכנני כלי התצפית של המאה ה-21 זוכים בפרס דן דוד בממד זמן העתיד, המוקדש השנה לאסטרונומיה, באתר "הידען", 8 בפברואר 2017
  24. ^ ynet, ממחקר של עצמות ועד הקפיטליזם המודרני. הוכרזו הזוכים בפרס דן דוד, באתר ynet, 1 במרץ 2022
  25. ^ אתר למנויים בלבד שירה מייקין, האב נחשף לאייג'נט אורנג' בווייטנאם. הבן חושף את ההיסטוריה האפלה שמאחוריו, באתר הארץ, 27 באפריל 2022
  26. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, היסטוריונית פולנייה שמתעדת מקומות מסתור של יהודים בשואה זכתה בפרס דן דוד, באתר הארץ, 1 במרץ 2022
  27. ^ מהאופן שבו הופצה הפסיכיאטריה ועד מיעוטים בבריה"מ: אלו זוכי פרס דן דוד, באתר ynet, 28 בפברואר 2023
  28. ^ רן פוני, מבט מבפנים: אז מה באמת יש באוכל שלכם? הרבה אבק, ופלסטיק, באתר ישראל היום, 1 ביוני 2023
  29. ^ אבי בליזובסקי, לידת הדמוקרטיה בהודו, האופן שבו סחר העבדים האטלנטי התבטא בתרבות ויזואלית, הארכיון הסודי של יהודי גטו ורשה, בין הזוכים בפרס דן דוד, באתר הידען - Hayadan, ‏2024-07-05