פרס דן דוד
תיאור | פרס למצוינות בחקר העבר האנושי. |
---|---|
מדינה | ישראל |
סכום הזכייה | 1,000,000 דולר אמריקאי |
תקופת הפרס | 2002–הווה (כ־22 שנים) |
נקרא על שם | דן דוד |
www | |
פרס דן דוד הוא פרס שמעניקה קרן דן דוד בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. החל משנת 2022 הפרס ניתן עבור תרומה משמעותית לחקר ההיסטוריה ותחומי הידע האחרים הקשורים לעבר האנושי.[1] הפרס הוא מענק של 300,000 דולר לכל אחד מתשעה אנשי מקצוע יוצאי דופן בדיסציפלינות ההיסטוריות (היסטוריונים, חוקרי תולדות האמנות, ארכאולוגים, אנשי מדעי הרוח הדיגיטליים, אוצרים, יוצרי סרטים תיעודיים, וכל אלה אשר מעמיקים את הידע וההבנה שלנו על העבר), אשר נמצאים בשלבים המוקדמים או בשלבי הביניים של הקריירה שלהם. 300,000 דולר נוספים מממנים תוכנית בתר-דוקטורט באוניברסיטת תל אביב.[2] סך הפרס השנתי עומד על 3 מיליוני דולרים, כך שהוא הפרס הגדול בעולם בתחום ההיסטוריה[3].
עד לשנת 2021 העניק הפרס שלושה מענקים שנתיים על סך מיליון דולר עבור מחקר רב תחומי וחדשני בשלושה ממדי זמן: עבר, הווה ועתיד.[4] זוכי הפרס תרמו 10 אחוזים מכספי הפרס שלהם עבור מלגות לתלמידי דוקטורט ובתר-דוקטורט בכל העולם אשר מצטיינים בתחומי המחקר של הזוכים.
תולדות הפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרן דן דוד נוסדה בשנת 2000 כשבקופת הקרן 100 מיליוני דולרים, תרומתו של איש העסקים והפילנתרופ דן דוד.[5]
פרס דן דוד הוקם מתוך מטרה לתת כבוד למחקר חדשני ורב תחומי שחצה גבולות מחקריים מקובלים. בכל שנה הוענקו שלושה פרסים של מיליון דולר בתחומים שונים לאנשים שתרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות.[6]
לקראת יום השנה ה-20 לפרס, בשנת 2021, יצא פרס דן דוד בדרך חדשה, מתוך הכרה בירידה בתמיכה העולמית במדעי הרוח ובהיעדרם היחסי של פרסים משמעותיים בתחומים אלה. הפרס המחודש מתמקד בתמיכה במחקר מצטיין בתחומי הידע ההיסטוריים ובהערכה לחוקרים ולאנשי מקצוע שעבודתם מאירה את העבר האנושי באור חדש ומעשירה את השיח הציבורי באמצעות ידע היסטורי מעמיק.[2]
בעקבות החלטת ממשלת ישראל השלושים ושבע על ביטול חוק עילת הסבירות, ביולי, 2023, הודיעה קרן דוד שהיא מפסיקה לתמוך במיזמים ופרויקטים חדשים הקשורים לממשלה, אך תמשיך לתמוך במיזמים של גופים ממשלתיים כמו רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. הקרן תמשיך בחלוקת הפרסים לחוקרים צעירים מהארץ ומהעולם הלומדים באוניברסיטת תל אביב.[7]
חתני הפרס (2002-2021)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת 2002
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: "היסטוריה". ספריית מכון ורבורג בלונדון.
- ממד זמן ההווה: "טכנולוגיה, מידע וחברה". דוקטור דניאל היליס(אנ').
- ממד זמן העתיד: "מדעי החיים". פרופסור ג'ון סולסטון, פרופסור רוברט ווטרסון (אנ') ופרופסור סידני ברנר.
שנת 2003
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: "פלאונטולוגיה": פרופסור מישל ברונה (אנ').
- ממד זמן ההווה: "דפוס ומדיה אלקטרונית": ג'יימס נאכטווי(אנ') והבמאי פרדריק וויזמן(אנ').
- ממד זמן העתיד: "קוסמולוגיה ואסטרונומיה": פרופסור ג'ון בקל(אנ').
שנת 2004
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: "ערים: מורשת היסטורית": רומא, איסטנבול וירושלים.
- ממד זמן ההווה: "מנהיגות: שינוי עולמנו": דוקטור קלאוס שוואב.
- ממד זמן העתיד: "מדעי המוח": פרופסור עמירם גרינולד, ווליאם ניוסום (אנ') רוברט וורץ (אנ').
שנת 2005
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: "ארכאולוגיה": גרהם ברקר(אנ') וישראל פינקלשטיין[8].
- ממד זמן ההווה: "האומנויות המציגות: סרט, תיאטרון, ריקוד, מוזיקה": הבמאי פיטר ברוק.
- ממד זמן העתיד: "מדעי החומר": פרופסור ג'ורג' ויטסיידס(אנ'), פרופסור ס.נ.ר. ראו(אנ'), פרופסור רוברט לנגר(אנ').
שנת 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: "שימור מורשת תרבותית": הצ'לן הסיני יו-יו מה[9].
- ממד זמן ההווה: "עיתונאים מהמדיה המודפסת": מוניקה גונזלס (אנ'), גואנוואן מוחמד(אנ'), מגדי עלאם(אנ') ואדם מיצ'ניק(אנ').
- ממד זמן העתיד: "ריפוי סרטן": ג'ון מנדלסון(אנ') ויוסף שלזינגר.
שנת 2007
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: "היסטוריה": ז'אק לה גוף.
- ממד זמן ההווה: "מוזיקה עכשווית": פסקל דוספן(אנ') וזובין מהטה[10].
- ממד זמן העתיד: "אנרגיה": ג'רי אולסון (אנ'), שרה קורץ[11] וג'יימס הנסן(אנ').
שנת 2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: "השתקפות העבר ביצירות ההווה": עמוס עוז[12], טום סטופארד[13] ואטום אגויאן[14].
- ממד זמן ההווה: "אחריות חברתית": אל גור[15].
- ממד זמן העתיד: "מדעי כדור הארץ": אלן מוזלי-תומפסון (אנ'), לוני ג. תומפסון(אנ') וג'פרי אגלינטון (אנ').
שנת 2009
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: בתחום "אסטרופיזיקה – ההיסטוריה של היקום": פאולו דה-ברנרדיס(צר'), אנדרו לאנג(אנ') ופול ריצ`רדס[16].
- ממד זמן ההווה: בתחום "מנהיגות": טוני בלייר.
- ממד זמן העתיד: בתחום "בריאות הציבור העולמית": רוברט גאלו(אנ')[17].
שנת 2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: בתחום "הצעדה אל הדמוקרטיה": ג'ורג'ו נפוליטנו.
- ממד זמן ההווה: בתחום "ספרות – סיפורה של המאה ה-20": אמיטאב גוש, מרגרט אטווד.
- ממד זמן העתיד: בתחום –"מחשבים וטלקומוניקציה": מיכאל רבין, לאונרד קליינרוק (אנ'), גורדון מור[18].
שנת 2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: "אבולוציה": פרופ' מרכוס פלדמן.
- ממד זמן ההווה: "קולנוע וחברה": האחים כהן.
- ממד זמן העתיד: "זיקנה - התמודדות עם אתגר": פרופ' סינתיה קניון, פרופ' גארי רובקון.
שנת 2012
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: היסטוריה, ביוגרפיה: רוברט קונקווסט ומרטין גילברט.
- ממד זמן ההווה: אמנות פלסטית: ויליאם קנטרידג' (William Kentridge).
- ממד זמן העתיד: חקר הגנום: דייוויד בוטשטיין(אנ'), קרייג ונטר (Craig Venter) ואריק לנדר[19].
שנת 2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: ג'פרי לויד(אנ').
- ממד זמן ההווה: מישל סרס(אנ'), ליאון ויזלטיר(אנ').
- ממד זמן העתיד: אסתר דופלו, אלפרד סומר.
שנת 2014
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: שאול פרידלנדר, פייר נורה וכריסטוף צ'יזבסקי(אנ').
- ממד זמן ההווה: ג'ון א. הרדי (אנ'), פיטר סנט ג'ורג'-היסלופ(אנ') ברנדה מילנר.
- ממד זמן העתיד: מרווין מינסקי[20].
שנת 2015
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: פיטר בראון ואלסנדרו פורטלי (אנ')
- ממד זמן ההווה: ג'ימי ויילס מייסד ויקיפדיה
- ממד זמן העתיד: מייקל ווטרמן(אנ'), דייוויד האוסלר(אנ') וסיירוס קוטיה(אנ')
שנת 2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: ההיסטוריוניות אינגה קלנדינן (אנ'), ארלט פארג'(אנ')
- ממד זמן ההווה: הכלכלנים אנתוני אטקינסון (אנ'), פרנסואה בורגיניון(אנ') וג'יימס הקמן
- ממד זמן העתיד: חוקרי הננוטכנולוגיה פול אליוויסטוס (אנ'), צ'ד מירקין(אנ') וג'ון פנדרי(אנ')
שנת 2017
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן העבר: פרופ' סוונטה פבו, גנטיקאי אבולוציוני שוודי ופרופ' דייוויד רייך, גנטיקאי אמריקני[21].
- ממד זמן ההווה: הסופרים א"ב יהושע וג'מייקה קינקייד[22].
- ממד זמן העתיד: פרופ' ניל גרלס (Neil Gehrels), אסטרופיזיקאי אמריקאי, ומנהל המרכז לאסטרופיזיקה במרכז גודארד של נאס"א ופרופ' שריניוואס קולקארני (Shrinivas Kulkarni), אסטרונום הודי-אמריקני, מהמחלקה לאסטרופיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה[23].
שנת 2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן עבר: פרופ' לוריין דאסטון(אנ'), היסטוריונית של המדע, מנהלת מכון מקס פלנק להיסטוריה של המדע, ברלין; פרופ' אוולין פוקס קלר, פיזיקאית, היסטוריונית של המדע, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ארצות הברית; פרופ' סימון שפר(אנ'), היסטוריון של המדע, אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה.
- ממד זמן הווה: פרופ' יחזקאל עמנואל(אנ'), חוקר בתחומי הרפואה והביואתיקה, אוניברסיטת פנסילבניה, פילדפלפיה, ארצות הברית; פרופ' יונתן גלובר(אנ'), פילוסוף בריטי, קינגס קולג', לונדון; הברונית מרי וורנוק(אנ') (2019-1924), פילוסופית, לונדון, בריטניה.
- ממד זמן עתיד: פרופ' קרלו קרוצ'ה(אנ'), רפואה גנטיקה מולקולרית, אוניברסיטת מדינת אוהיו, ארצות הברית; פרופ' מרי-קלייר קינג, חקר הגנטיקה וסרטן, אוניברסיטת וושינגטון, סיאטל; פרופ' ברט ווגלסטין(אנ'), אונקולוגיה ופתולוגיה, בית ספר לרפואה ע"ש ג'ון הופקינס, בולטימור, ארצות הברית.
שנת 2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן עבר: פרופ' קנת' פומרנץ, פרופ' סנג'איי סוברהמניאם
- ממד זמן הווה: פרופ' מייקל איגנטייף, עיתונאים ללא גבולות
- ממד זמן עתיד: כריסטיאנה פיגרס
שנת 2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן עבר: לוני באנץ' - מנהל הסמית'סוניאן, פרופ' ברברה קירשנבלט-גימבלט
- ממד זמן הווה: פרופ' דבורה דיניז, פרופ' גיטה סן
- ממד זמן עתיד: פרופ' אמנון שעשוע, דמיס האסביס
שנת 2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממד זמן עבר: פרופ' אליסון בשפורד, פרופ' קת'רין פארק ופרופ' קית' ואיילו
- ממד זמן הווה: ד"ר אנתוני פאוצ'י
- ממד זמן עתיד: פרופ' זליג אשחר, ד"ר קרל ג'ון וד"ר סטיבן רוזנברג
חתני הפרס לאחר השינוי (מאז 2022)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת 2022[24]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נאנה אופוריאטה עיים - תולדות האמנות ומוזיאולוגיה באפריקה
- בארט אלמור - היסטוריה סביבתית[25]
- מרים ברוסיוס - תרבות חומרית ותולדות המוזיאונים בהקשר קולוניאליסטי
- קימברלי וולש - היסטוריה משפטית של הדרום בארצות הברית
- אפתימיה ניקיטה - ביוארכאולוגיה וחקר עצמות של אגן הים התיכון
- טיירון פרימן - היסטוריה של הפילנת'רופיה בקהילות אפרו-אמריקאיות
- ורנה קרבס - אתיופיה בימי הביניים וקשרים בין אפריקה לאירופה
- נטליה רומיק - שימור החיים היהודיים באירופה המזרחית וחקר מקומות מסתור בשואה[26]
- קריסטינה ריצ'רדסון - היסטוריה של העולם המוסלמי בימי הביניים ובני הרומא ("צוענים")
שנת 2023[27]
- סהיד אדרינטו - היסטוריה של ניגריה המודרנית
- אנה אנטיץ' - היסטוריה של הפסיכיאטריה והפסיכלוגיה במזרח אירופה ובעולם
- כרמה בן יוחנן - מתחים בין דתיים, במיוחד בין יהודים לנוצרים, אחרי השואה
- אליס ברטון - היסטוריה של המחקר הגנטי במזרח התיכון
- סטפני ג'ונס-רוג'רס - היסטוריה של עבדות ומעורבותן של נשים בסחר העבדים
- קריסטה גוף - היסטוריה של מיעוטים בברית המועצות, במיוחד מיעוטים-בתוך-מיעוטים באזרבייג'ן
- צ'או טאיינה מאינה - מדעי הרוח הדיגיטליים ושימוש בכלים דיגיטליים כדי לתעד ולספר את ההיסטוריה של קניה
- אדם קלולו - היסטוריה של הכניסה של אירופאים למזרח אסיה, במיוחד אירופאים ביפן, וכן שימוש באמצעים דיגיטליים כמו מציאות רבודה כדי ללמד היסטוריה
- אניטה רדיני - ביוארכאולוגיה עם התמקדות בשיניים ובשכבות האבק שנכלאות בתוך השיניים ומה הן מלמדות אותנו על החיים והסביבה של אנשים בעבר[28]
שנת 2024[29]
- קישה נ. בליין – היסטוריונית של ארצות הברית במאה ה-20, בדגש על היסטוריה של נשים שחורות
- בנג'מין ברוזי – חוקר של הדת בסין, שעבודתו עוסקת גם בהיסטוריה המוקדמת של הבודהיזם בסין, וגם באופן שבו נרטיבים דתיים עתיקים התגלגלו לאמונות וטקסים דתיים באסיה העכשווית
- ססיל פרומון – חוקרת תולדות האמנות שבוחנת את התרבות הוויזואלית, החומרית והדתית של אפריקה, אירופה ואמריקה הלטינית בעת החדשה המוקדמת
- קט ג'רמן – ביו-ארכאולוגית והיסטוריונית שמתמחה בתזונה, בהגירה ובעידן הוויקינגי
- דניאל יוטה – היסטוריון תרבותי של אירופה. מחקריו משתמשים בחפצים מוכרים ובפרקטיקות תרבותיות יומיומיות כאמצעים להבנת תרבויות העבר לאורך תקופות ארוכות
- סטוארט מ. מקמנוס – היסטוריון גלובלי של העת החדשה המוקדמת, שעבודתו מקשרת בין אזורים גאוגרפיים שעל פי רוב נחקרים בנפרד – צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, מערב אפריקה, ודרום סין
- קת'רין אוליבריוס – היסטוריונית חברתית של מחלות, שעבודתה מדגימה כיצד מגפות בעבר השפיעו על אופייה של החברה ועל תפיסות של אזרחות וקפיטליזם
- קתרז'ינה פרסון – היסטוריונית ציבורית של השואה וסגנית מנהלת מוזיאון גטו ורשה. פרסון הובילה את פרסום המהדורה המדעית החדשה של ארכיון רינגלבלום (המכונה גם ארכיון "עונג שבת")
- טריפורדמן סינג – היסטוריון של דרום מזרח אסיה, סינג בוחן את המפגש של האזור עם קולוניאליזם, את תהליך הדקולוניזציה, ובמיוחד את לידתה של הדמוקרטיה בהודו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פרס דן דוד (באנגלית)
- ynet, מענק של מיליון דולר לזוכים בפרס דן דוד, באתר ynet, 10 במאי 2005
- יהונתן ליס, 300 אלף דולר, 3 דתות, 4 פרויקטים, באתר הארץ, 21 בפברואר 2004
- אבי בליזובסקי, נאום ציוני של חתן פרס דן דוד המוסלמי; הפרס ינתן לסירוגין בפריס ובת"א, באתר "הידען", 22 במאי 2006
- אבי בליזובסקי, חתן פרס דן דוד – הודו כבר לא מדינת עולם שלישי וגם לא רק מדינת אאוטסורסינג, באתר "הידען", 24 במאי 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Dan David Prize, Dan David Prize (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 The Prize, Dan David Prize (באנגלית אמריקאית)
- ^ Dan David Prize relaunches, now the world's largest history award, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Anthony Fauci wins Israel's Dan David $1m prize for 'defending science'". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-02-16. נבדק ב-2021-09-05.
- ^ "The True Worth of Dan David". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2021-09-05.
- ^ The Prize 2001 - 2021, Dan David Prize (באנגלית אמריקאית)
- ^ ליאור דטל, בעקבות ההפיכה: קרן דן דוד מפסיקה לתמוך במיזמים הקשורים לממשלה, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2023
- ^ חוקר ישראלי בין הזוכים בפרס דן דוד, באתר ynet, 27 בפברואר 2005
- ^ פרס דן דוד יוענק לצ'לן יו יו מה, באתר ynet, 1 במאי 2006
- ^ תמרה טראובמן, המנצח זובין מהטה - מחתני פרס דן דוד לשנת 2007, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2006
- ^ PROFESSOR, UC MERCED SCHOOL OF ENGINEERING
- ^ ynet, עמוס עוז בין הזוכים בפרס דן דוד, באתר ynet, 12 בפברואר 2008
- ^ אסף אוני, העבר הפרטי משפיע רק על התת-הכרה, באתר הארץ, 2 במאי 2008
- ^ מרב יודילוביץ', הבמאי אטום אגויאן יבקר בישראל, באתר ynet, 14 במאי 2008
- ^ תמרה טראובמן, בין הזוכים בפרס "דן דוד": עמוס עוז ואל גור, באתר הארץ, 11 בפברואר 2008
- ^ Paul Richards (E) | UC Berkeley Physics, physics.berkeley.edu
- ^ טוני בלייר ורוברט גאלו בין חתני פרס דן דוד לשנת 2009, אתר אוניברסיטת תל אביב(הקישור אינו פעיל, 13.2.2020)
- ^ חתני פרס דן דוד לשנת 2010 באתר אוניברסיטת תל אביב(הקישור אינו פעיל, 13.2.2020)
- ^ זוכי פרס דן דוד לשנת 2012 באתר אוניברסיטת תל אביב(הקישור אינו פעיל, 13.2.2020)
- ^ איתי נבו, חוקר השואה שאול פרידלנדר בין מקבלי פרס דן דוד, באתר "הידען", 12 בפברואר 2014
- ^ אבי בליזובסקי, שניים מהחוקרים שחיזקו את הקשר בין המדעים והארכיאולוגיה זכו בפרס דן דוד לממד זמן עבר, באתר "הידען", 8 בפברואר 2017
- ^ גילי איזיקוביץ, פרס דן דוד לספרות יוענק לא"ב יהושע ולג'מייקה קינקייד, באתר הארץ, 7 בפברואר 2017
- ^ אבי בליזובסקי, מתכנני כלי התצפית של המאה ה-21 זוכים בפרס דן דוד בממד זמן העתיד, המוקדש השנה לאסטרונומיה, באתר "הידען", 8 בפברואר 2017
- ^ ynet, ממחקר של עצמות ועד הקפיטליזם המודרני. הוכרזו הזוכים בפרס דן דוד, באתר ynet, 1 במרץ 2022
- ^ שירה מייקין, האב נחשף לאייג'נט אורנג' בווייטנאם. הבן חושף את ההיסטוריה האפלה שמאחוריו, באתר הארץ, 27 באפריל 2022
- ^ עופר אדרת, היסטוריונית פולנייה שמתעדת מקומות מסתור של יהודים בשואה זכתה בפרס דן דוד, באתר הארץ, 1 במרץ 2022
- ^ מהאופן שבו הופצה הפסיכיאטריה ועד מיעוטים בבריה"מ: אלו זוכי פרס דן דוד, באתר ynet, 28 בפברואר 2023
- ^ רן פוני, מבט מבפנים: אז מה באמת יש באוכל שלכם? הרבה אבק, ופלסטיק, באתר ישראל היום, 1 ביוני 2023
- ^ אבי בליזובסקי, לידת הדמוקרטיה בהודו, האופן שבו סחר העבדים האטלנטי התבטא בתרבות ויזואלית, הארכיון הסודי של יהודי גטו ורשה, בין הזוכים בפרס דן דוד, באתר הידען - Hayadan, 2024-07-05