פשע מקוון

פשע מקוון או פשע אינטרנטי או פשע סייבר מתייחס לעבירות שמעורבים בהן מחשב ותקשורת נתונים. הפשע יכול להתבצע תוך פגיעה במחשב עצמו, כגון חדירה אליו, או השתלת נוזקות, אך גם כל עבירה אחרת המתבצעת ברשת.

ישנם פשעים שייחודיים לרשת עצמה המציתים סוגיות משפטיות שיכולות להיווצר רק באינטרנט, כגון "אונס וירטואלי", חדירה ופריצה לאתרי אינטרנט ועוד. השאלה האם פשע מקוון זקוק לשיטות אכיפה וענישה שונות מפשע רגיל, היא שאלה מורכבת בה דנים משפטנים רבים. קיים קושי להאשים אדם שעבר עבירה במדינה מסוימת, אולם במדינה אחרת שבה הוא נמצא המעשה אינו נחשב לעבירה. בעבר היו ניסיונות להקים רשות על-מדינתית שתסדיר את הפיקוח על הרשת, אך בפועל כל מדינה מפתחת הסדרים שונים משלה להתפתחות הרשת והפשעים המתקיימים בה. פשעים מקוונים מתנגשים לעיתים עם נושא הצנזורה ברשת המוצגת כניסיון להתנגד לחוק חופש הביטוי או לפוטנציאל המשחרר של הרשת.

רשת האינטרנט עוזרת ומקלה על פושעים לבצע פשעים מסוימים שבעבר היה קשה לבצעם כגון פדופיליה ופורנוגרפיית ילדים. הפשע המקוון בא לידי ביטוי במאה ה-21 בשימוש הולך וגובר בדארקנט ("הרשת האפילה"). פושעים ופורעי חוק משתמשים בה כתשתית לביצוע מגוון רחב של פשעים- מהעברת קבצים לא חוקיים דרך ריגול תעשייתי, הפלת אתרי אינטרנט והפצת תכנים פורנוגרפיים קשים במיוחד ועד סחר בסמים, סחר באיברים, סחר בכלי נשק ואפילו הזמנת רוצח שכיר. ראיה לפעילות הפלילית המתבצעת ברשת היא הביקוש הגובר למטבע הדיגיטלי - הביטקוין, עד למצב של אינפלציה.

לוחמה קיברנטית אשר נכנסה בשנים האחרונות עם התעצמותה הטכנולוגית של הרשת מהווה אף היא איום רב על מערכות המחשוב של מדינות, ארגונים, חברות ואנשים פרטיים וניתן לראותה כיום בעיקר אצל ארגוני הטרור, אשר פתחו פרק חדש במאבק ובמירוץ החימוש הטכנולוגי.

התעצמות הרשת והתפתחותה מאפשרים לעקוב ולעצור ביתר קלות את הפושעים המקוונים, דרך מעקב בכל פעולה שנעשית דרך המחשב האישי, כאשר לרב העבריינים אינם יודעים כלל על קיום מעקב זה. רשויות החוק מנסות להשתכלל במשך הזמן ומנסות למצוא פרצות חדשות ויצירתיות להיאבק בעבריינים דרך הרשת בעזרת תרגיל עוקץ בו מוקמים פורומים שונים המיועדים לעבריינים, דבר המקל על תפיסתם.

התקפת רשת או מתקפת סייבר היא פגיעה זדונית במרחב דיגיטלי. לרוב מטרתה לשבש או להשבית מכשירים אלקטרוניים או את המידע שמנוהל בהם. ישנם מספר גורמים עיקריים העוסקים בהתקפות רשת. לרוב יהיו אלה קבוצות האקרים, אקטיביסטים, ארגוני טרור, ארגוני פשע, מדינות ומעצמות או איום פנימי מקרב אנשי הארגון המותקף. התקפות הסייבר מתחלקות לכמה סוגים עיקריים:

• מתקפה ישירה – פריצה למחשב או לרשת כדי לגנוב מידע או לבצע בו מניפולציות.
• מתקפה עקיפה – מתקפה באמצעות מספר רב של מחשבים עליהם משתלטים באמצעות בוטים.
• דיוג – הטמנת פיתיון למשתמש במחשב, לרוב באמצעות URL פיקטיבי.
• פגיעה בחומרה - השתלת חולשות מובנות בחומרה במהלך הייצור, באופן המשרת את התוקפים.

• ענבל לם וגוסטבו מש, הבדלי מגדר בקשר בין מודעות לפשעי סייבר לבין מעורבות בהתנהגויות סיכון במרחב הסייבר. מגמות נב, עמ' 77–108, 2018.

מדיה וקבצים בנושא פשע מקוון בוויקישיתוף

• Break point
• דיני רשת
• ורד לי, חמש שאלות לאסף הרדוף | לפשע, הקליקו כאן, באתר הארץ, 26 במאי 2010
• איתן אבריאל, הפשע המושלם, באתר TheMarker‏, 19 בנובמבר 2015
• אמיתי זיו, "אנחנו לא פייסבוק ואין לנו נוף לים, אבל מכאן מנהלים את החקירות הכי רגישות נגד עברייני אינטרנט", באתר TheMarker‏, 11 במאי 2018
• אלה לוי-וינריב, ‏"בכירים במשק נסחטו ושילמו כופר": כך מאתרת הפרקליטות פושעי סייבר, האקרים ופדופילים ברשת, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2018
• פשע מקוון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פשעי מחשב, דף שער בספרייה הלאומית