צבי מגן (נולד ב-1945) הוא דיפלומט ואיש שירותי המודיעין הישראלים. כיהן כשגריר ישראל באוקראינה וברוסיה, כמו כן עמד בראש ארגון "נתיב".
מגן נולד בסיביר שבברית המועצות, בן לאם ניצולת השואה ילידת פולין ואב ששירת בצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא גדל בצ'רנוביץ (כיום באוקראינה), עבר עם משפחתו לפולין ומשם עלה לישראל במסגרת עליית גומולקה ב-1960. המשפחה שוכנה במעברה בראשון לציון והוא נקלט כילד חוץ בקיבוץ גן שמואל. ב-1963 התגייס לצה"ל ושירת בחיל החימוש ביחידת שריון. לאחר שחרורו הצטרף לגרעין התיישבות בקיבוץ אייל. ב-1970 התגייס לשירות קבע באגף המודיעין, שירת ביחידה 8200 בצוות של דוברי רוסית, ובחטיבת המחקר. השתחרר ב-1987 בדרגת סא"ל[1].
לאחר שחרורו גויס לשירות בנתיב ונשלח ב-1988 למוסקבה. שירת בחטיבת המחקר והמודיעין של הארגון, באגף המטה וכסגן ראש נתיב ופעל במוסקבה. ב-1993 מונה לשגריר ישראל הראשון באוקראינה ושגריר לא תושב במולדובה. בשנים 1998-1999 כיהן כשגריר ישראל ברוסיה. במקביל, מונה ב-1999 לראש נתיב ושירת בתפקיד עד אוקטובר 2006.
בשנים 2006 עד 2009 עמד בראש המכון ללימודי אירואסיה במרכז הבינתחומי הרצליה. מיולי 2009 מכהן כחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
- מכתביו
- יפתח שפיר, צבי מגן וגל פרל, מיג 35 למצרים – האמנם שינוי כיוון?, "מבט על", גיליון 544, 1 במאי 2014.
- צבי מגן, פנינה שרביט ברוך ואולנה בגנו-מולדבסקי, סיפוח קרים – ההשלכות הבינלאומיות, "מבט על", גיליון 532, 24 במרץ 2014.
- צבי מגן, המלחמה הקרה 2.0: למה סוריה לא תקבל טילי S-300, באתר וואלה, 29 במאי 2013.
- צבי מגן (1945-), דף שער בספרייה הלאומית