צה"ל במלחמת סיני

מלחמת סיני הייתה עבור צה"ל המלחמה הראשונה מאז מלחמת העצמאות אז הוקם, ובו הפעיל לראשונה מערך מילואים וכלי נשק חדישים שנקלטו בו בשנים שלאחר מלחמת העצמאות.

מלחמת סיני הייתה עבור צה"ל מבחן ראשון באשר ליכולתה במלחמה טריטוריאלית לאחר שנים של אימונים ובניית מבנה קבוע חדש ומערך מילואים לצה"ל שהתבססו כולם על לקחים ממלחמת העצמאות אז הוקם צה"ל ופעילותו התאפיינה בשינויים ארגוניים תוך כדי המלחמה, במלחמת סיני הופעלו כל תורות הלחימה והידע שהתאמנו עליהם והופעלו לראשונה בהיקף רחב כלי נשק חדשים שנקלטו בצה"ל בשנים שטרם המלחמה ושלא היו ברשותו במלחמת העצמאות, הופעל גם לראשונה מערך מילואים נרחב לאחר שכמה שנים קודם לכן החליט המטה הכללי של צה"ל על צמצום החטיבות הסדירות בצבא מ-12 ל-3 בלבד בהם שתי חטיבות רגלים וחטיבת שריון אחת בלבד.

בשנים שלאחר מלחמת העצמאות הושקע מאמץ רב בפיתוחו של צה"ל ובהתעצמותו, למלחמת סיני הגיע צה"ל מאורגן ומצויד כצבא מקצועי, כולל רובה עוזי האחיד לכל חיילי החי"ר, מטוסי קרב חדשים וטנקים תקניים, ספקית הנשק העיקרית של ישראל הייתה צרפת שערב המלחמה מכרה לישראל נשק רב בהם כ-60 מטוסים ועוד מאות טנקים מסוגים שונים.

מיד בתחילת מלחמת סיני הטיל חיל האוויר את מלוא כוחו למערכה, תחילת המבצע התאפשרה לאחר שמטוסי P-51 מוסטנג של חיל האוויר השמידו את קווי הקשר והטלפון של הצבא המצרי, נוסף על כך ביצעו טיסות סיור וצילום מעל שמי סיני, בגיחות הללו ובקרבות אוויר שהתפתחו בעקבותיה הופלו שבעה מטוסים של צה"ל ועוד שמונה ניזוקו בצורה קשה, היה זה המבצע האחרון בה השתמש צה"ל במטוסים הללו, מיד לאחר מכן ביצע חיל האוויר את מבצע מכבש בה הצניחו 16 מטוסי דקוטה גדוד של חטיבת הצנחנים בפיקודו של רפאל איתן על יד מעבר המיתלה, מספר ימים לאחר מכן ב-2 בנובמבר הצניח חיל האוויר גדוד נוסף של החטיבה בא-טור שבדרום סיני, אלה היו שתי הצניחות המבצעיות היחידות בתולדות צה"ל.

בנוסף פעלו מטוסים נוספים של החיל בהם מיסטר, אוראגן ומטאור בתקיפת שיירות צבאיות מצריות, הגנה על שמי הארץ, יירוט מטוסים מצרים, סיור וצילום. בנוסף פעלו מטוסים קלים לחלץ טייסים שמטוסם נפגע, באחד המפורסמים שבהם חולץ הטייס בני פלד שהיה לימים מפקד חיל האוויר.

בסך הכל הפעיל חיל האוויר כמאה מטוסים במלחמת סיני שביצעו מאות גיחות תקיפה, סיור וחילוץ והפילו שבעה מטוסים של חיל האוויר המצרי ו-3 מטוסי מיג 15.^[1]

במלחמת סיני היה חיל השריון פעיל ביותר והפעיל 3 חטיבות שריון, חטיבה 7 שהייתה חטיבת השריון הסדירה היחידה בצה"ל ועוד 2 חטיבות מילואים. לראשונה הפעיל צה"ל טנקים מסוג AMX-13 ושרמן שנרכשו מצרפת זמן קצר לפני כן. חטיבות השריון השתתפו בכל הצירים בהם נעו כוחות צה"ל בכיבוש סיני ובחלק מהמקרים אף עמדו בראש הכוח והכריעו את המערכה.

חטיבה	מפקד	אמל"ח עיקרי	זירת לחימה	יחידות החטיבה	קרבות	אבדות
חטיבה 7	אורי בן ארי		סיני	גדוד 82 גדוד 9 גדוד 52 גדוד 61 פלוגת סיור 7 פלחי"ק "חנית" 353	הקרב על מתחם אבו עגילה קרב סכר הרואיפה
חטיבה 37	שמואל גלינקא עמוס בנין		סיני	גדוד 377 גדוד 266 גדוד 278 גדוד 54	הקרב על אבו עגילה
חטיבה 27	חיים בר-לב		סיני	גדוד 227 גדוד 79 גדוד 19 גדוד 11	פתחת רפיח אל עריש תעלת סואץ

חטיבה	מפקד	אמל"ח עיקרי	יחידות החטיבה	קרבות	אבדות
חטיבת הצנחנים	אריאל שרון		גדוד 890 גדוד 88 גדוד 771 גדוד ד'	צניחה במעבר המיתלה צניחה בא-טור
חטיבת קרייתי	יוסף הרפז		גדוד 42 גדוד 43 גדוד 127
חטיבה 10	שמואל גודר		גדוד 104 גדוד 105 גדוד 106
חטיבת גולני	בנימין גיבלי		גדוד 51 גדוד 12 גדוד 13 גדוד 115	צפון סיני ורפיח
חטיבת יפתח	אהרון דורון		גדוד 115 גדוד 128 גדוד 54 גדוד 278	כיבוש עזה וצפון הרצועה
חטיבת הנגב	דוד אלעזר		גדוד 44 גדוד 75 גדוד 112	סיוע בכיבוש עזה וצפון הרצועה, וכיבוש א-טור
חטיבה 9	אברהם יפה		גדוד 91 גדוד 92 גדוד 121	מאילת לשארם א-שייח'

ערך מורחב – חיל הים הישראלי במלחמת סיני

במהלך המלחמה הפעיל חיל הים ספינות הנחתה, לאורך כיבוש סיני, ליוו ספינות חיל הים את חטיבה 9 שנעה על קו החוף בסיני ושייטת 11 סייעה לה בהנחתת טנקים וציוד, משימה נוספת של החיל הייתה לאבטח את חופי הארץ מפני ספינות מלחמה מצריות שינסו לפגוע בעורף הישראלי וב-31 באוקטובר לכד בסיוע של חיל האוויר את המשחתת המצרית אבראהים אל-אוול שהפגיזה את חופי חיפה, ספינות חיל הים אף היו אחראיות לחילוץ מטוס מיג מצרי שהופל על ימת ברדוויל בסיני והעברתו לחיל האוויר.

בסיום המלחמה העביר חיל הים שתי פריגטות, אח"י מבטח ואח"י מזנק במצרי טיראן לכיוון אילת.

• מבצע קדש באתר צה"ל