צוות ספיבק-יונה
צוות ספיבק-יונה היה צוות מומחים שייעץ למחאה החברתית שהחלה בקיץ 2011. הצוות כלל ועדות מומחים בנושאים כלכליים-חברתיים שונים, ונקרא על שם העומדים בראשו, הפרופסורים יוסי יונה ואביה ספיבק, שניהם מרצים באוניברסיטת בן-גוריון. הצוות נחשב כצוות אלטרנטיבי לוועדת טרכטנברג שהוקמה על ידי הממשלה באוגוסט 2011 והגישה את מסקנותיה בספטמבר 2011, אך המשיך לפעול גם לאחר מכן ובמהלך שנת 2012. פעילות הצוות סוכמה ב-30 ביולי 2012 באירוע שבו הושק גם הספר שסיכם את דו"חות ועדות המומחים.
הוועדה הציגה למעשה מצע כלכלי-חברתי אשר שימש את הנהגת המחאה, וחלק גדול ממנו עוסק בחיזוק מדינת הרווחה, והגדלת מחויבות המדינה לאזרחיה. בניגוד לוועדת טרכטנברג, אשר הורכבה כמעט רק מכלכלנים, הורכב צוות ספיבק-יונה מכלכלנים ומומחים לנושאים השונים, כגון, בריאות, תכנון, תחבורה, רווחה, חינוך ומשפט; הוועדות שילבו בין אנשי אקדמיה, בכירים בארגונים החברתיים בישראל ועובדי מדינה בכירים לשעבר.
רשימת הוועדות והעומדים בראשן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ועדה לנושאי משפט, בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר;
ועדה למינהל ציבורי, בראשות פרופ' יצחק גל-נור;
ועדת כלכלה, בראשות פרופ' יוסי זעירא;
ועדת לנושאי דיור, תחבורה, קרקע ותכנון, בראשות ד"ר אמילי סילברמן. הוועדה הורכבה מועדות משנה לנושאים אלו: ועדת דיור בראשות פרופ' נטע זיו ועו"ד גיל גן-מור; ועדת תחבורה בראשות גב' בקי שלייסלברג וגב' חני כהן-כספי; ועדת קרקע בראשות פרופ' אורן יפתחאל; ועדת תכנון בראשות ד"ר יודן רופא וד"ר נורית אלפסי;
ועדת בריאות בראשות פרופ' דני פילק ופרופ' נדב דוידוביץ';
ועדת רווחה בראשות פרופ' בלהה דודזון-ערד;
ועדת תעסוקה בראשות נדיה אסמעיל;
ועדת חינוך בראשות פרופ' יצחק קשתי;
כמו כן בתחילת תקופת הצוות פעלה ועדה חזון בראשות לאה שקדיאל.
פעילות הצוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצוות הוקם כיוזמה של פעילי המחאה גל הרץ ודותן לשם, שזכתה לגיבוי של הנהגת המחאה בראשות דפני ליף וסתיו שפיר. הגרעין הקשה של חלק מועדות המומחים התבסס על משתתפי התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר, ואנשים נוספים שהצטרפו לצוותים עם הקמתם. הצוות הוצג לראשונה לציבור במסיבת עיתונאים שנערכה ב-15 באוגוסט 2011, חודש לאחר פרוץ מחאת האוהלים[1] ובה מתחו ביקורת על מדיניותה הכלכלית של הממשלה. בתגובה ברך פרופ' מנואל טרכטנברג על הקמת הצוותים, אולם בסופו של דבר הצוותים החליטו שלא להיפגש עם ועדת טרכטנברג אלא להציג את עמדתם לציבור בלבד, החלטה שהייתה שנויה במחלוקת. ראשי הצוות האלטרנטיבי מתחו ביקורת על הגדרת המנדט של ועדת טרכטנברג ועל הכללת אנשים שהיו אחראים למדיניות הכלכלית הנוכחית, לטענתם[2]. לאחר פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג, מתחו עליהן ביקורת ראשי המחאה וצוות ספיבק-יונה במסיבת עיתונאים משותפת[3] ובתקשורת[4].
במקביל, הכינו ועדות המומחים דוחות והמלצות, וקיימו הרצאות ומפגשים עם הציבור במאהלי המחאה, באוניברסיטאות ובמקומות נוספים, וכן שיתוף של הציבור באתר אינטרנט שהוקם במיוחד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפשר גם אחרת - מתווה לכינונה של חברה מתוקנת, בעריכת: יוסי יונה ואביה ספיבק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ב, 2012.
- אתר ספיבק/יונה ועדת מומחים למען צדק חברתי
- יוסי זעירא, מלכודת כלל ההוצאה, באתר כלכליסט, 2 באוקטובר 2011
- רוני לינדר-גנץ, "מערכת הבריאות בישראל עוברת תהליך של הפרטה זוחלת", באתר TheMarker, 18 ביוני 2012
- אורן מג\'ר, ״אפשר גם אחרת - מתווה לכינונה של חברה מתוקנת״, באתר TheMarker, 30 ביולי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טל ליטמן, פרופ' אביה ספיבק: ""הממשלה אומרת לציבור דברים שאין בהם אמת"", באתר כלכליסט, 15 באוגוסט 2011
- ^ טל ליטמן, פרופ' אביה ספיבק: "איש לא יודע מה המנדט של ועדת טרכטנברג", באתר כלכליסט, 16 באוגוסט 2011
- ^ אורי חודי, דפני ליף באולטימטום לנתניהו: "הצג תקציב אחרי החגים; אם לא - הפגנה ב-29 באוקטובר", באתר גלובס, 27 בספטמבר 2011
- ^ רועי מימרן, למה אנחנו מתנגדים לטרכטנברג, באתר TheMarker, 5 באוקטובר 2011