צוקית בודדת
 צוקית בודדת | |
|---|---|
 זכר | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | חטפיתיים |
| סוג: | צוקית |
| מין: | צוקית בודדת |
| שם מדעי | |
 Monticola solitariusלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
צוקית בודדת (שם מדעי: Monticola solitarius) היא מין של ציפור שיר מהסוג צוקית. אוכלוסיותיה של הצוקית הבודדת בצפון אפריקה, דרום-מזרח אסיה ואירופה יציבות (אינן נודדות), ואילו אוכלוסיותיה בחלקים אחרים של אסיה נודדות בחורף לדרום-מזרח אסיה, לאפריקה שמדרום לסהרה ולהודו. בישראל יציבה מצויה למדי בצפון הארץ ובמרכזה.
המין סווג לראשונה טקסונומית על ידי קארולוס לינאוס בשנת 1758, במהדורה העשירית של ספרו סיסטמה נטוראה ("מערכת הטבע"), תחת השם Turdus solitarius. תרגום שם המין מלטינית הוא "בודד", וזהו מקורו של השם העברי.
גודלה של הצוקית כגודל הזרזיר: אורכה נע בין 21 ל-23 ס"מ. הצוקית הבודדת מאופיינת במקורה הארוך והחזק, וצבע הנוצות האופייני לבני תת-המין השלט (solitarius) ותת-המין longirostris הוא כחול מתכתי, בעוד כנפיהם שחורות. צבעיהם של פרטים צעירים ונקבות בולטים פחות, כאשר גבם ועורפם אפורים כהים, ובטנם וחזם אפורים-בהירים ומנומרים. M. s. philippensis שונה במראו משאר תת-המינים, בעוד צבע נוצותיו הוא אדמדם-ערמוני מאמצע הבטן ועד לחלקו התחתון של הזנב. כל תת-המינים שונים במראם משאר המינים בסוגם, בשל העובדה שקצה זנבם לא אדמדם.
הצוקית הבודדת מצויה באזורים הרריים, והקן מוקם בדרך כלל בחורים בעצים או בצוקים. הנקבה מטילה 3–5 ביצים. הצוקית הבודדת היא אוכלת כל, וניזונה ממגוון רחב של חרקים וזוחלים קטנים, בנוסף לפירות יער וזרעים.
הצוקית הבודדת היא הציפור הלאומית של מלטה.
תת-מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם חמישה תת-מינים:
- M. s. (לינאוס, 1758) - צפון-מערב אפריקה, דרום אירופה, מצפון טורקיה עד אזור גאורגיה ואזרבייג'ן.
- M. s. longirostris (בלית', 1847) - יוון, דרום ומערב טורקיה, מהמזרח התיכון עד אזור הרי ההימלאיה, צפון-מזרח אפריקה והודו.
- M. s. pandoo (סקייז, 1832) - ממרכז הרי ההימלאיה עד למזרח סין, צפון וייטנאם ואיי סונדה הגדולים.
- M.s.philippensis (מולר, 1776) - ממונגוליה וסחלין במזרח, ליפן בדרום ולפיליפינים בצפון, ומצפון-מערב סין לאינדונזיה.
- M. s. madoci (צ'ייסן, 1940) - חצי-האי המלאי וצפון סומטרה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צוקית בודדת, באתר ITIS (באנגלית)
- צוקית בודדת, באתר NCBI (באנגלית)
- צוקית בודדת, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- צוקית בודדת, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צוקית בודדת באתר הרשימה האדומה של IUCN
