צפירת שבת
צפירת שבת היא קול צופר המושמע בשכונות דתיות וחרדיות בישראל ובמספר מדינות נוספות, בזמן הדלקת הנרות לפני כניסת שבת וחג. מטרת הצפירה היא הכרזה על כניסת השבת או החג, ותזכורת לחדול ממלאכות האסורות בשבת וחג, ולהדליק את נרות השבת והחג.
מקור המנהג
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוהג זה מופיע כבר במשנה בסוף מסכת סוכה, במשנה המתארת את התקיעות שנערכו בכל יום בבית המקדש, מציינת המשנה שלוש תקיעות שנתקעו זמן מה קודם לכניסת שבת על מנת להבדיל את העם ממלאכה, ושלוש תקיעות בשעת כניסת השבת עצמה שנועדו להכריז כי מכאן ואילך אסורה כל מלאכה עד לצאת השבת או החג. במשך השנים שימשו כלים שונים לפעולה זו, בין השאר שופר וחצוצרה.
בדומה למנהג הקדום, גם כיום מקובל להשמיע את הצפירה פעמיים, פעם אחת זמן מסוים קודם לזמן כניסת שבת, והשנייה בזמן כניסת שבת.
בשנים האחרונות הוחלפו במקומות רבים הצופרים ברמקולים המשמיעים מוזיקה חסידית או מזמורי שבת לפני ובסמוך לצפירה. כך למשל נהוג בעיר בני ברק. בין השאר הוביל את מיזם זה רפאל הלפרין שתרם מערכות כאלו למקומות רבים[1].
בישראל, בזמן מבצע צוק איתן לא הושמעה צפירת השבת במקומות רבים, לבקשת פיקוד העורף, על מנת למנוע בהלה מיותרת מהתושבים.
במספר מקומות גררו התקנת צופר או רמקול התנגדות של התושבים החילונים בסביבה להפעלתם[2].
בשוק מחנה יהודה בירושלים נהגו בעבר לתקוע בשופר כמה שעות לפני כניסת השבת (ככל הנראה, שם צולמה התמונה המצורפת לערך). דבר זה נועד לבשר לבעלי העסקים בשוק כי הגיע העת לחדול מעסקים לסגור את העסק ולהתחיל בהכנות לקראת שבת, שלא ייווצר מצב שבו נסגרים העסקים בשוק עם כניסתה של השבת ובעלי העסקים והקונים יגיעו לידי חילול שבת. וכיום ישנם חסידים שעוברים בין הדוכנים כדי לזרז את המוכרים לקראת כניסת השבת.
במספר מקומות נהוג להשמיע צפירה גם ביציאת השבת, כמו למשל בקריית בעלז בירושלים שם מושמעת הצפירה בזמן יציאת השבת לשיטת רבינו תם. בספר יוסיפון מובא שבירושלים בזמן בית המקדש היה עולה התוקע בערב שבת ובצאת השבת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רונית מזרחי, עמית בוניאל, בגובה העיניים עם יעקב הלפרין, באתר nrg, 23 באוקטובר 2009
- ^ יצחק טסלר, כפר סבא: חילונים נלחמים בצופר השבת, באתר nrg, 24 במרץ 2010
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.