קבוצה מונחית
קבוצה מונחית היא צורת התארגנות חברתית בעלת מטרה מוגדרת, הכוללת חברי קבוצה ומנחה. יש הטוענים כי הבסיס להתארגנות בקבוצות הנחיה, הוא תחושת הניכור למול העוצמה הטכנולוגית המתפתחת ואובדן תחושת ההשתייכות, האופייניים למאה העשרים.
סוגי קבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצות למידה ושיפור מיומנויות קבוצות בהן נושא העבודה מוגדר, ממוקד ומובנה. מטרת חברי הקבוצה היא רכישת מיומנויות לביצוע מטלה מסוימת כגון: סדנה לניהול יעיל של זמן, סדנה לשיפור תהליך של קבלת החלטות, התנהגות אסרטיבית וכו'.
- המאפיין הבולט של קבוצה זו הוא מאפיין הפגישות, כל פגישה היא יחידה בפני עצמה, ומנהל הקבוצה אינו מנחה אלא מאמן המשמש מעין מורה-מדריך, ולפיכך יהיה דידקטי מאוד, ישיר ונוטל חלק פעיל בתהליך הלמידה.
- קבוצות לצמיחה אישית צמיחה אישית היא תהליך בו הפרט "גדל מתוך עצמו" ומרחיב את מודעותו לחלקים נוספים באישיותו, שלא היה מודע להם. בקבוצה מגלה הפרט את הפוטנציאל הטמון בו ומתאמן בשימוש בו. הקבוצה מהווה מיקרוקוסמוס של החיים ומעין בבואה של התנהגות האדם בסביבתו.
- תהליך זה יכול להתרחש רק באווירה תומכת, אכפתית ואינטימית שבה המשתתף אינו חש מאוים ויכול לדבר בחופשיות על קשיים וחולשות. בסוג זה של קבוצה המנחה מהווה גורם מסייע ותומך, אופי ההנחיה נקבע על פי תפיסת העולם של המנחה, לפי השיטות הטיפוליות בהן הוא עובד וכן לפי אישיותו וגישתו.
- קבוצות התערבות / תמיכה קבוצות הנוצרות בעקבות צורך ומצוקה מסוימים של המערכת הקהילתית ושל הפרט, מטרתן לספק תחושת יחד, שותפות במצוקתו (כגון משפחות שכולות). בקבוצות אלו מתאפשר אוורור של רגשות בזכות הימצאות של כל החברים באותו מצב.
- בקבוצה זו ירגישו האנשים שבאמת מבינים אותם ושאינם חריגים, כאן יוכלו לקבל תמיכה אמיתית מאדם שבשבילו מצבם אינו תאורטי אלא אדם שחווה זאת "על בשרו". למידה זו מחזקת את החברים ומאפשרת להם להמשיך למרות הקושי. דבר זה מורגש ומודגש במיוחד בקבוצות התמכרות כגון אלכוהוליסטים ואנשים הסובלים מאכילה כפייתית.
- ערך מורחב – קבוצת תמיכה
- קבוצות מניעה קבוצות אשר בשונה מקבוצות התערבות אינן נוצרות עקב צורך או מצוקה מסוימת אלא מתוך רצון לספק תמיכה ולמידה בקבוצה, בה יכול כל חבר ללמוד מיומנויות ולרכוש כלים לתקשורת והסתגלות יעילות יותר.
- קבוצות אלו מאפשרות לחבריהן לחנך, להתחנך וללמוד דרכי מניעה על ידי לימוד של דרכי היווצרותן של בעיות, תקשורת יעילה, דרכי משא ומתן, פתרון קונפליקטים ועוד.
- לדוגמה, קבוצות הכנה לנישואים, העשרת זוגיות, הדרכה להורות וכו'. לסיום הקבוצה מהווה מראה ומשמשת הזדמנות להרחבת המודעות העצמית, לזיהוי מיומנויות חדשות ולתרגלן ולהגברת מיומנויות קיימות.
- קבוצות מפגש בין תרבותי קבוצות שמטרתן שיפור יחסים בין קבוצות תרבותיות, לאומיות ואתניות. ניתן למצוא מודלים של קבוצות כאלה על רצף שנע בין גישות התומכות בסטאטוס קוו הקיים בין הקבוצות הנפגשות לגישות אשר קוראות לשינוי חברתי-פוליטי.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורית שרת פורטר ובת-חן שפירא (עורכות), טבעה של קבוצה: מושגי יסוד בהנחיית קבוצות. באתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה
- לביא יהושע, מגדר, תרבות וזהות אישית באנליזה קבוצתית. 1 בדצמבר 2006, אתר פסיכולוגיה עברית
- בר אלה, מה קבוצות מספרות לנו (ומה לא...). 3 במרץ 2011, אתר פסיכולוגיה עברית
- פלג דור חיים, קבוצה ודינמיקה קבוצתית בראי הפסיכולוגיה החינוכית. 10 באפריל 2011, אתר פסיכולוגיה עברית
- רוזנטל לירונה, מי (לא) מפחד מהדרכה קבוצתית?. 16 במאי 2011, אתר פסיכולוגיה עברית
- אוהד בלנק יעל, סיפור לא גמור עם הסמכות הפנימית של מנחה הקבוצה. 21 ביוני 2011, אתר פסיכולוגיה עברית
- פלג דור חיים, בין ייחודיות לידיעה מראש: על שלבים בהתפתחותה של קבוצה. 30 במאי 2012, באתר פסיכולוגיה עברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ifat Maoz, Does contact work in protracted asymmetrical conflict? Appraising 20 years of reconciliation-aimed encounters between Israeli Jews and Palestinians, Journal of Peace Research 48, Sage Publications, Ltd, 2011, עמ' 115-125, JSTOR 29777473