קבר חולדה

קבר חולדה או קבר פלגיה הוא כינוי למערכת קבורה בהר הזיתים בירושלים, המיוחסת במסורת היהודית לחולדה הנביאה. המסורת בדבר מיקום קבר חולדה הנביאה בראש הר הזיתים החלה בימי הביניים ומקורות שונים המשיכו לציין את המקום גם במאה ה-19. המקום שעליו הצביעו כקבר חולדה נמצא במרומי הר הזיתים, מדרום לחצר כנסיית העלייה. מעבר חשוך מוליך לחדר קטן ובו סרקופג פשוט הנושא כתובת יוונית.

מעל הקבר ניצב כיום מסגד שנבנה בתחילת המאה ה-17. המסגד פתוח למתפללים בלבד וסגור בדרך כלל למבקרים.

הארכאולוג הצרפתי פליסיאן דה סוסי מצא בתוך הקבר כתובת יוונית פגאנית: "אמצי דומיטילה, איש אינו בן אלמוות".

מסורות

הנוצרים מייחסים את המערה לנזירה פלגיה הקדושה (Pelagia), בת אנטיוכיה מהמאה החמישית. פלגיה הייתה בצעירותה רקדנית ויצאנית באנטיוכיה, שנודעה ביופיה הרב ובאורח חייה ההולל, ומסופר כי היו גברים שהתאבדו לאחר שדחתה אותם. בשלב מסוים בחייה, בעקבות הטפה נוצרית ששמעה, מאסה פלגיה בחיי החטא והכריזה "אני פלגיה כולי ים של חטאים ... הולכתי את עצמי ואת האחרים שולל, אך עתה שאיפתי היא להתנער מכל זאת". היא חילקה את כל כספה לעניים ועברה לחיות חיי סגפנות במערה בהר הזיתים. פלגיה הגיעה לירושלים כשהיא מחופשת לגבר ורק לאחר מותה, כאשר הוכנה גופתה לקבורה, נתגלה כי היא אישה.

על פי המסורת המוסלמית, הקבר במערה הוא של ראבעה אלעדויה (בערבית: رابعة العدوية), דרווישית סופית מיסטיקנית בעלת שם בבצרה במאה ה-8, שבאה לירושלים מעיראק במאה השמינית וחיברה בה דברי הגות ושירה. היא הקדושה המפורסמת ביותר באסלאם הקדום, ועל שמה נקרא הרחוב שבו נמצא המסגד מעל קבר חולדה.

לפי המסורת היהודית קבורה שם חולדה הנביאה.

בכל שלוש המסורות מדובר בנשים. על כן קיימת סבירות גבוהה כי הן משמרות זיכרון אמיתי לקבורה של אישה באתר זה, תהיה אשר תהיה.

דעת נוסעים יהודים והמקורות

בתוספתא מסכת נגעים, פרק ו' נכתב על ירושלים: "ואין מקימין בה קברות, חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה, שהיו שם מימות הנביאים הראשונים". על פי מקור זה, חולדה הנביאה נקברה בתוך העיר, ואכן הנוסע היהודי בנימין מטודלה, שביקר בירושלים בשנת ד'תתק"ל (1170), לא הזכיר את קבר חולדה אף על פי שביקר בהר הזיתים. גם יעקב השליח שביקר בירושלים בזמנו של אשתורי הפרחי, מצוטט בספר מסעות אשר מתאר "ציוני וקברות הקדמונים אשר בארץ המה" וגם הוא אינו מזכיר את קבר חולדה על הר הזיתים.

הנוסע רבי דוד דבית הלל מזכיר ב-1824 את הקבר ומציין כי "אין איש רשאי לבוא שמה מלבד מוסלמים".

הרב יהוסף שוורץ, מחבר הספר "תבואות הארץ", כתב שהראשון לציין את קברה של חולדה בהר הזיתים, הוא אשתורי הפרחי. אחריו באו אחרים ומאז נתקבעה המסורת ורבים מבקרים באתר על הר הזיתים כקבר חולדה, על אף שהזיהוי סותר את התוספתא. היו שניסו ליישב את הסתירה או שקיבלו בפשטות שקבר חולדה אכן נמצא בראש הר הזיתים ולפי זה קבעו את גבולה המזרחי של ירושלים, בין אלו כלולים המהרי"ט והרדב"ז^[1]. לעומת זאת, הרב יהוסף שוורץ כותב: "ועתה ישמע השומע ויראה הרואה דבר נפלא, איך שגגה גדולה ושקר וכזב גדול והבל נמצא ביד המון עם מבני עמינו לאמר ולהאמין ששם קבר חולדה הנביאה." ובהמשך: "ועתה קורא ידידי, האין יכאב לב המבין והיודע על הדבר הזה, שישראל ילך להתפלל על קברי קדֵשות, באמרם שהוא מקום קבורת הצדקת חולדה הנביאה? ועל האנשים ההולכים שמה להתפלל אני אומר לשון חז"ל: עובדי עבודה זרה בטהרה הם, כי גם צלם ופסל שתי וערב נמצא שם חקוק בכותל המערה."^[2]^[3].