קדאיניאי

קיידאן
Kėdainiai

סמל קדאיניאי
רחוב בקדאיניאי
מדינה	ליטא ליטא
מחוז	קובנה
מחוז משנה	קדאיניאי
חבל ארץ	אוקשטאיטייה
ראש העיר	Valentinas Tamulis
תאריך ייסוד	1590
שטח	19 קמ"ר
גובה	39 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	23,447 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	55°17′0″N 23°58′0″E / 55.28333°N 23.96667°E / 55.28333; 23.96667
www.kedainiai.lt
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת ליטא מוגדלת)   וילנה קלייפדה שיאוליאי מריאמפולה קובנה פוניבז' אוטנה אליטא טלז טאורגה לטביה בלארוס פולין רוסיה מחוז קלינינגרד קדאיניאי (למפת ליטא רגילה)   וילנה קלייפדה שיאוליאי מריאמפולה קובנה פוניבז' אוטנה אליטא טלז טאורגה לטביה בלארוס פולין רוסיה מחוז קלינינגרד קדאיניאי tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

קדאיניאי (בליטאית: Kėdainiai, ביידיש: קיידאן, בפולנית: Kiejdany, ובגרמנית: Kedahnen) היא אחת הערים העתיקות בליטא. העיר ממוקמת כ-51 ק"מ צפונית לקובנה על גדות הנהר נבז'יס, ומהווה בירת מחוז.

העיר מוזכרת לראשונה בשנת 1372, בכרוניקה הליבונית של הרמן פון וורטברג.^{[דרושה הבהרה]}

במאה ה-17 התרחשו בשטח המחוז של קדאיניאי הקרבות העיקריים בין מדינת האיחוד הפולני-ליטאי לבין שוודיה, במלחמה ששררה בין המדינות, ואשר כונתה המבול השוודי (בליטאית: Švedų tvanas). גם ההסכם הזמני בין האיחוד לבין שוודיה נחתם בטירתם של משפחת רדזיוויל בקדאיניאי.

בשנת 1897 נמנו בעיר 3,733 יהודים. בין מלחמות העולם נמנו בה כ-3,000 יהודים, למעלה מרבע מתושביה, ופעלו בה מוסדות תרבות, דת וחינוך יהודיים. פעילות זו, ובפרט הפעילות הציונית, נאסרה עם סיפוח ליטא לברית המועצות ביוני 1940, תוך הגליית עשרות משפחות יהודיות מהעיר לסיביר.

במלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי קיידאן מזרחה יחד עם רוב יהודי ליטא. לאחר המלחמה אפשרה ליטא החופשית את שובם של כל היהודים, ויהודי קיידאן שבו לבתיהם. שלמה פיינזילבר היה רב הקהילה לפני מלחמת העולם השנייה.

במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי גרמניה ב-24 ביוני 1941. על היהודים הוטלו גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, איסור הליכה על מדרכות ואיסור על קשר עם לא יהודים. לאחר זמן קצר הוצאו להורג כ-100 יהודים מהעיר שהואשמו בקומוניזם. בהמשך, נלקחו יהודי העיר לעבודות כפייה, תוך שבוצעו בהם מעשי שוד, אונס ורצח מתמשכים. ב-23 ביולי 1941 לבדו רצחו הליטאים כ-200 מיהודי העיר.

בהמשך, רוכזו יהודי העיר בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, אליו הובאו גם כ-1,000 יהודים מיישובי הסביבה, ובו נצטוו היהודים לשלם לשלטונות תשלומי כופר גבוהים.

ב-15 באוגוסט 1941 רוכזו יושבי הגטו בבית הכנסת המקומי, וממנו נלקחו לאורוות, בהן הוחזקו 13 יום, ללא הספקת מזון. ב-28 באוגוסט הובלו כל היהודים אל בורות ירי, ונרצחו ביריות על ידי שוטרים ליטאים, בפיקודם של כמה גרמנים. למעלה מ-2,000 איש קבורים בבורות אלה, ואף יהודי לא נותר בעיר מכל הקהילה. רק שני צעירים הצליחו לברוח יום לפני ההוצאה להורג.

בקיץ 1943 הוקם במקום מחנה עבודה לעובדי כפייה שהובאו לשם מגטו קובנה. המחנה היה מחנה משנה של מחנה ריכוז KAUEN. במחנה עבדו כ-500 יהודים בבניית שדה תעופה צבאי. המחנה נסגר ביולי 1944 והאסירים נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה כחלק מפינוי גטו קובנה.

יוצאי העיר אשר הגיעו לארץ לפני המלחמה הקימו את "עמותת יוצאי קיידאן בישראל". מזכיר העמותה הוא כיום (2022) אריה (ליוניה) שצ'רבקוב. יום הזיכרון לקהילה שהושמדה נקבע ב-28 באוגוסט. בערבו של יום זה מקיימים חברי העמותה ערב זיכרון באולם של איגוד יוצאי ליטא בישראל, בתל אביב.

בין האישים ילידי קיידאן נמנים, הרב משה מרגלית, הרב אברהם שלמה זלמן צורף, שניאור זק"ש, משה לייב ליליינבלום, הרב מאיר מיכל רבינוביץ, הרב שמואל רפפורט ואברהם אליהו קפלן.

יוצאי קיידאן שמרו על קשר ביניהם, וחשו מחויבות לשמר את זכר הקהילה שהושמדה. בשנות ה-60 נוצר קשר בין משפחת כהן האמידה בארצות הברית, שמוצאה בקיידאן, לבין קיבוץ בית זרע, שרבים מחבריו היו יוצאי ליטא, וכמה מהם ילידי קיידאן. במשא ומתן בין הקיבוץ למשפחת כהן סוכם, שהמשפחה תממן בניית ספרייה גדולה לקיבוץ, בתנאי שאחד מאגפיה יוקדש לשימור זכרה של קהילת קיידאן. את האחריות ל"ארכיון-זוטא" זה לקחו על עצמם פסח ושיינקה חיטין (ווייצר לשעבר), ילידי קיידאן. נשלחו הודעות אל יוצאי העיר והשניים אספו חומרים ופריטים שהובאו או נשלחו אליהם, בהם תעודות ומכתבים, תמונות, ספרי תפילה, כלי בית וחפצי קודש. כמו כן תיעוד של פעילות ציבורית וחברתית, כמו פעילות הפרו-גימנסיון העברי, תנועות נוער וארגוני צדקה. אנשים מסרו לארכיון דברים מביתם וחייהם בקיידאן, שנשמרו אצלם כמזכרות. בתוך כמה שנים הפך המקום למוקד עלייה לרגל של יוצאי קיידאן.

לאחר פטירתם של בני הזוג חיטין לא נמצא מי שיטפל בארכיון ובסוף שנות ה-80 הועבר בשלמותו לארכיון בגבעת חביבה. לאחר כמה שנים הועבר בשנית, לארכיון מורשת, שהוקם במקום.

• קיידאן: ספר זיכרון, בעריכת יוסף כרוסט, הוצאת ארגון יוצאי קיידאן בישראל, תל אביב, תשל"ז 1977 (בגרסה אינטרנטית באוסף ספרי היזכור של ספריית העיר ניו יורק)

מדיה וקבצים בנושא קדאיניאי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קדאיניאי (בליטאית)
• קידן (Kėdainiai), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• "קדאיניאי", באתר JewishGen (באנגלית)
• אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, קדאיניאי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1070–1071), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
• קדאייני (ליטא), דף שער בספרייה הלאומית

ערי ליטא
בירות מחוזות ליטא	אוטנה • אליטא • וילנה • טאורגה • טלז • מריאמפולה • פוניבז' • קובנה • קלייפדה • שיאוליאי
בירות מחוזות משנה של ליטא	אוקמרגה • איגנלינה • אלקטריינאי • אניקשט • בירז' • בירשטונאס • גרגז'דאי • דרוסקינינקאי • וילקובישק • ויסגינס • וריאנה • זרסאי • טרקאי • יאנובה • יורבורג • ינישוק • לזדיי • מולייטאי • מז'ייקיאי • נאויואי אקמנה • נידה • פגייגיאי • פאקרואוייס • פלאנגה • פלונגה • פסווליס • פרינאי • קדאיניאי • קופישוק • קזלו רודה • קאישיאדוריס • קלווריה • קרטינגה • ראסייניאי • רדווילישקיס • רוקישקיס • ריטובה • שאקי • שווינציאן • שלצ'ינינקאי • שילוטה • שיללה • שירווינטוס • שקוד
שאר ערי ליטא	אובליאי • אוז'וונטיס • אז'רליס • איישישוק • אקמנה • אריוגלה • בלטויי ווקה • גלגאודישקיס • גריגישקס • גרליאבה • דאוגאי • דוסיאט • דוקשטי • ובלנינקס • וייביס • וייסיאי • וילקי • וירבאליס • ונטה • וקשנה • ורניאי • זאגר • ז'ייז'מריאי • טרשקון • יונישקליס • יז'נאס • לינקובה • לנטבאריס • נמנצ'ין • סדה • סובצ'יס • סימנה • סלנט • סמלינינקאי • פבראדה • פנדליס • פנמוני • פרייקולה • ציטוביאן • קודירקוס נאומייסטיס • קוורסקס • קורשן • קיבארט • רודישקס • רמיגלה • שדובה • שוונצ'יונייליאי • שקודוויל