קואיצ'י טוהיי
 | ערך ללא מקורות | |
| ערך ללא מקורות | |
 | יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה | 20 בינואר 1920 טוקיו, יפן  |
|---|---|
| פטירה | 19 במאי 2011 (בגיל 91) טוקיו, יפן |
| מידע כללי | |
| מדינה | האימפריה היפנית, יפן |
| השכלה | אוניברסיטת קיו |
| ספורט | |
| ענף ספורט | אייקידו |
| הישגים | |
| דרגה | דאן 10 |
  | |
קוֹאִיצִ'י טוׂהֵיי (藤平光一, Tōhei Kōichi; 20 בינואר 1920 – 19 במאי 2011) היה אייקידוקא בעל דרגת דאן עשר, הדרגה הגבוהה ביותר באייקידו. בשל שליטתו בשפה האנגלית הוא נחשב לאדם שיבא את האייקידו לעולם המערבי. טוהיי הוא גם המקים של חברת הקי וסגנון האייקידו שין שין אייקידו (מילולית אייקידו עם גוף ונפש מאוחדים).[1]
טוהיי ואייקידו
[עריכת קוד מקור | עריכה]טוהיי נולד בטוקיו בשנת 1920, הוא היה ילד חולני וחלש, ולכן אביו שלח אותו כנער ללמוד ג'ודו. אמנם אימוני הג'ודו חיזקו את גופו, אך כשהחל ללמוד לקראת הקולג' הוא חלה בדלקת קרום הריאה והחל לסבול מכאבי חזה קשים ונאלץ לקחת חופשה של שנה.
כדי לא להחזיר את גופו למצב החלוש בו היה קודם לכן, טוהיי החל לעסוק במדיטציה ובתרגילי מיסוגי. במקביל הוא הצטיין בפן הרוחני של הג'ודו, ולמד את התאוריה של הנפש והמח בהקשר של אמנויות לחימה. לאחר שהוא התאושש ממחלתו לחלוטין, הוא הסיק שאימוני התודעה שלו הם שריפאו אותו, והוא החל לעסוק בקיאצו, שיטה שבה לוחצים על נקודות בגוף של המטופל ובכך מאריכים את הקי שלו. טוהיי מגדיר את השיטה כדרך לתת למטופל לרפא את עצמו.
לאחר המאבק בדלקת קרום הריאה, טוהיי שב לאימוני הג'ודו, אך אלה לא סיפקו אותו. הוא רצה אימונים שאינם רק פיזיים, והוא חש שבג'ודו הוא לא יוכל לקבל את זה, עם זאת הוא המשיך להתאמן. בשנת 1940 כשהיה בן 19, המליץ לו המאמן שלו ללכת לפגוש את מוריהי אואשיבה, מייסד האייקידו. בתקופה הזו למרות שאואשיבה עוד לא הכריז על האייקידו כאמנות חדשה, היה ברור שהוא עוסק בדבר שונה מכל שאר אמני הלחימה.
על פי עדותו של טוהיי, כשרק הגיע לדוג'ו והחל ללמוד אצל המורים שהיו תלמידיו של אואשיבה הוא לא השתכנע שאייקידו היא האמנות בשבילו. אך כשאואשיבה עלה למזרן והחל להדגים את הטכניקות על המורים הוא החל להשתכנע. לטענתו הוא הבין את הכח של האייקידו רק לאחר שאואשיבה ביקש ממנו לנסות ללפות אותו וטוהיי לא הצליח אפילו לתפוס את המורה. מאותו רגע החל טוהיי ללמוד אייקידו, לצד כך שהמשיך לעסוק בדיטציה ומיסוגי.
לאחר חצי שנה שבה למד עם אואשיבה, הוא נשלח ללמד אייקידו באקדמיה המשטרתית. זה היה לפני שקיבל כל דירוג שהוא באייקידו, לבסוף בזמן שירותו הצבאי אואשיבה העניק לו דאן חמש.
בשנת 1942 טוהיי גויס לצבא היפני והוצב בסין כמפקד יחידה. טוהיי התייחס לחייליו יפה, וכן (יחסית לקציני אחרים בכוח הכיבוש) לאסירים הסינים.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1953 טוהיי נשלח להוואי ללמד שם אייקידו. כעבור זמן מה הוואי הפכה למרכז האמריקאי של אייקידו, ובכלל מרכז עולמי גדול מאוד. שם טוהיי ייסד את השיטה שלו.
הוא קיבל מאואשיבה דרגת דאן עשר, הדרגה הגבוהה ביותר באייקידו בשנת 1969, לאחר שסירב לאותה ההצעה כמה שנים קודם לכן.
במשך השנים טוהיי פיתח שיטה ייחודית לאייקידו ששמה דגש גדול יותר על עבודה עם הקי ופחות על טכניקות. טוהיי גם כתב הגות רבה בנושאים של הפילוסופיה של האייקידו וארבעת העקרונות שלו, שהם: נקודת המרכז, הזרמת הקי, רגיעה בשליטה ושמירה על משקל כלפי מטה, משמשים זרמים שונים של האייקידו דוגמת הסיידוקאן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]