קווג'לין

קווג'לין
Kwajalein

נתונים גאוגרפיים
מיקום	האוקיינוס השקט
קואורדינטות	8°43′00″N 167°44′00″E / 8.7166666666667°N 167.73333333333°E / 8.7166666666667; 167.73333333333
שטח	16.39 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה	איי מרשל
אוכלוסייה	11,408 (2011)
אזור זמן	UTC+12
(למפת איי מרשל מוגדלת)   מג'ורו ביקיני מילי איילינגלאפלאפ ארנו ג'לואיט מיקרונזיה האוקיינוס השקט קווג'לין (למפת איי מרשל רגילה)   מג'ורו ביקיני מילי איילינגלאפלאפ ארנו ג'לואיט מיקרונזיה האוקיינוס השקט קווג'לין

קווג'לין (Kwajalein) הוא אטול המהווה חלק מאיי מרשל. האטול שוכן כ-430 קילומטרים צפונית מזרחית למג'ורו בירת איי מרשל וכ-3,900 ק"מ דרום-מערבית להונולולו, הוואי.

קווג'לין הוא אחד מהאטולים הגדולים בעולם במדידת שטח המים אותו מקיף האטול, ומורכב מ-9 איים ואיונים. שטחו היבשתי הוא 16.4 ק"מ ושטח הלגונה אותה הוא מקיף הוא 2,174 קמ"ר.

אוכלוסיית האטול מונה כ-13,500 תושבים, רובם מתגוררים באי אֶיֵיבֶּה. האי הדרומי והגדול ביותר נקרא קווג'לין, ועליו מתגוררים כ-1,000 תושבים, רובם אמריקאים וחלקם תושבי איי מרשל, אשר הביעו את הסכמתם לארח באי כוחות של צבא ארצות הברית.

איי האטול, ובעיקר האי הראשי קווג'לין, שימשו את התושבים היפנים כתחנת מסחר לקופרה, תחת המנדט היפני "הימים הדרומיים", במשך עשרים ושתיים שנים. האזכור הראשון ביפן לקווג'לין ולאיי מרשל מופיע בכתביו של סוזוקי קייקון אשר נשלח לאיי מרשל ב-1885 על מנת לחקור טביעה של אונייה יפנית. על אף שזמן קצר לאחר מכן השתלטה האימפריה הקולוניאלית הגרמנית על איי מרשל, השיבה יפן לעצמה את האיים ב-1914 בתחילת מלחמת העולם הראשונה ויסדה בהם מערכת מנהלתית ב-1922 תחת מנדט מחבר הלאומים.

ב-31 בינואר 1944, ערך צבא ארצות הברית התקפה אמפיבית על אטול קווג'לין, בו שהה חיל מצב יפני שמנה 8,782 איש (חלקם היו פועלים קוריאנים). כ-36,000 פגזים מספינות מלחמה וכלי ארטילריה שונים נורו על האטול, ובנוסף ערכו מטוסי B-24 ליברייטור הפגזות אוויריות.

עם זאת, ההתנגדות היפנית הייתה נחושה, על אף נחיתותם המספרית ובכוח אש. בתום קרב קווג'לין הושמד כמעט לחלוטין חיל המצב היפני ו-373 אמריקאים נהרגו. על אף שהמסמכים האמריקאים הרשמיים מנו את ההרוגים הקוריאנים כיפנים, טענה ועדה מטעם ממשלת קוריאה כי במהלך הקרב נהרגו 310 פועלים קוריאנים.

קווג'לין היה אחד ממוקדי הקרבות היחידים באוקיינוס השקט בו התושבים לחמו לצד היפנים, גם אם לא מאותן סיבות.^[1] רבים מהנופלים הקוריאנים בקרב מונצחים בגיבורי מלחמה במקדש יסוקוני בטוקיו בו מונצחות נשמותיהם של כל חללי יפן. לעומתם, תושבי איי מרשל שנפלו בקרב אינם מונצחים במקדש. ב-6 בפברואר נכבש קווג'לין על ידי האמריקאים ומאוחר יותר הפך לחלק מטריטוריות הנאמנות של האיים הפסיפיים – גוף בניהול אמריקאי ששלט על חלק גדול מאיי מיקרונזיה, ביניהם איי מרשל.

בארצות הברית רווחה הדעה כי קווג'לין "נכבש בחזרה" מהיפנים, אולם למעשה האטול מעולם לא היה בשליטת האמריקאים אלא רק לאחר המלחמה. תחילה התייחסו הרשויות האמריקאיות לתושבי האי כנתינים יפניים וזאת מפני שבמשך שנים למדו בבתי ספר יפניים, דיברו יפנית, חיו יחדיו עם התושבים היפנים ולחלקם אף היו קרובי משפחה ביפן. אולם, בשנים הבאות פעלו האמריקאים רבות על מנת לעקור כל רגשות פרו-יפניים בקרב האוכלוסייה המקומית.

בשנים שלאחר כיבוש האטול הפכו האמריקאים את קווג'לין למרכז הפיקוד וההכנות למבצע פרשת דרכים - סדרת ניסויים גרעיניים (67 בסך הכל) באטולים ביקיני ואניווטוק.

ב-1986 העניקה ארצות הברית עצמאות לאיי מרשל והאיים הפכו לרפובליקה. על אף שההיסטוריה הצבאית של קווג'לין השפיעה רבות על תושבי האי, היא הפחיתה ממעמדו של האטול כמוקד תיירות, אך הדבר עומד לרווחת התושבים, הנהנים ממצב שימור מעולה של הסביבה הטבעית. בלגונה נמצאים מספר שברי ספינות, בעיקרן יפניות, מספר מטוסים והסיירת הכבדה פרינץ אויגן. טמפרטורת המים היא 27 מעלות וראות של 30 מ' הפכו את קווג'לין למוקד משיכה לצוללים.

מאז 1944, אז כבשו אותו האמריקאים מידי היפנים בקרב קווג'לין, שימש האטול למטרות צבאיות, אך בניגוד לאטולים שכנים דוגמת ביקיני, מעולם לא נערכו בו ניסויים בנשק גרעיני ולכן הוא נקי מנשורת גרעינית.

11 מתוך 97 האיים המרכיבים את האטול משמשים את האמריקאים לניסויים בטילים בליסטיים, ובאטול אף הוקמה תחנת קרקע המסייעת לפעילות GPS.

• אייבה - בו נמצא המרכז המנהלי של איי מרשל בקווג'לין והממשלה המקומית. בו מתגוררים מרבית תושבי האטול ואין בו מתקנים צבאיים.
• אֶנוּבּוּג' - נמצא בסמוך לאי קווג'לין. מאי זה פתחו כוחות ההחפה האמריקאים את מתקפתם על האי קווג'לין. כיום שוכן על אי זה כפר ובסמוך לו נמצאים שרידי הסיירת פרינץ אויגן.
• אֶנילאבָּגֵן
• אֶבָּדוֹן - נמצא בנקודה המערבית ביותר והאי השני בגודלו באטול. בדומה לאייבה, הוא נתון בשליטה מוחלטת של איי מרשל ולא מתבצעים בו ניסויים צבאיים.
• אנמאט - אי זה הוא מקום הולדתם של המשפחות השולטות בקרב תושבי האטול, והכניסה אליו אסורה למי שלא קיבל את ברכת הכוהן הראשי. על האי קיימים שרידי כפר ואתר קבורה, אולם כיום לא ניתן להתגורר בו בשל קרבתו לאזורי הניסויים.
• מֶק - משמש בסיס לשיגור טילים בליסטיים והוא האי השמור ביותר מבין האיים שבשליטת ארצות הברית.
• רוי נאמוּר - על אי זה נמצאות מספר תחנות מכ"ם וקהילה קטנה של צוותים אמריקאים. בונקרים יפניים מימי המלחמה נותרו שלמים ובמצב טוב באי. רוי ונאמור היו בעבר שני איים נפרדים, אולם בזמן המלחמה נבנה כביש המחבר ביניהם.
• בּיגֶג' - לא מיושב אך מהווה מוקד תיירות לתושבי האטול עצמו, זאת בשל הצמחייה הענפה והנופים שבו.
• לֶגאן - לא מיושב ומכוסה ג'ונגל ברובו.
• אוֹמֶלֵק - לא מיושב ובבעלות ארצות הברית. באי זה נמצא אתר השיגור של SpaceX.
• ממזר קטן (במרשלית: דְרֶבּוּבּוּבּוּ) - איון הנמצא צפונית לאי קווג'לין על השונית המזרחית. בעת שפל, ניתן לצעוד על השונית בין קווג'לין וממזר קטן.
• נֶל - אי המוקף בתעלות ואיונים קטנים, דבר שהופך אותו לייחודי ומוקד משיכה לחובבי שיט.

• המערכה באיי גילברט ומרשל
• איי מרשל

מדיה וקבצים בנושא קווג'לין בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של קונסול הכבוד של איי מרשל בישראל
• קווג'לין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)