קוטו (כלי נגינה)
 |  | |
| |
.jpg)
קוֹטוֹ הוא כלי מיתר יפני מסורתי הדומה לציתר וכלי הנגינה הלאומי של יפן. זהו כלי פריטה העשוי מעץ הפאולוניה. הוא בעל 13 מיתרים שמתוחים על 13 גשרים ניידים. אורכו כ-180 סנטימטר ורוחבו כ-25 סנטימטר. קיים כיום גם קוטו בעל שבע עשרה מיתרים וגרסאות נוספות בעלי עשרים, עשרים וחמש ואפילו 30 מיתרים.[1] באופן מסורתי נהוג לנגן על הקוטו בכריעה או בישיבה על הרצפה. מוצאו של הקוטו מכלי הגוז'נג הסיני, שהגיע ליפן במאות ה-7 וה-8. מקורו של הקוטו המודרני הוא בכלי גקוסו ששימש במוזיקת החצר הקיסרית (גאגאקו). במהלך המאה השבע עשרה יאטצוהאשי קנגיו, מוזיקאי עיוור שלמד קוטו בניגוד לכלל שלא ניתן ללמד אותו לעיוורים, שינה את הרפרטואר של הקוטו והפך את המוזיקה לזמינה לקהל רחב יותר.[2] הקוטו הפך לכלי פופולרי מאוד בקרב האצולה היפנית. חוברו לו גם יצירות סולו וגם יצירות להרכבים קאמריים שכללו את הקוטו. נגן הקוטו גם שר לעיתים לצלילי הנגינה של הקוטו.
לכל חלק של הקוטו, יש שם מסורתי שמתחבר לדעה שצורתו של הקוטו דומה לדרקון. החלק העליון נקרא "קליפת הדרקון" ואילו החלק התחתון נקרא "קיבת הדרקון". קצה אחד של הקוטו המורגש בגלל מעטפת הבד הצבעונית הניתנת להסרה מכונה "ראש הדרקון" המורכב מחלקים כמו "קרני הדרקון", "לשון הדרקון", "עיניי הדרקון" ו"מצח הדרקון". הקצה השני של הקוטו נקרא "זנב הדרקון"[3].
את הקוטו מנגנים על ידי מריטת המיתרים עם האגודל ושתי האצבעות הראשונות של יד ימין, אשר מצוידות במפרט שנהב הנקרא טסומה (טופר הדרקון).[4]
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח קוטו מופיע בקוג'יקי ביחס לכלי מיתר עתיק. גרסות שונות של הכלי נוצרו ובסופו של דבר חלק מהם יהפכו לווריאציות הסטנדרטיות של הקוטו בימנו. ארבעת סוגי הקוטו (gakuso, chikuso, zokuso, tagenso) נוצרו כולם על ידי תת תרבויות שונות, אך גם הותאמו לשינוי סגנון הנגינה[5].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Koto: A Traditional Instrument in Contemporary Japan, by Henry Johnson (Hotei, 2004)
- The Kumiuta and Danmono Traditions of Japanese Koto Music, by Willem Adriaansz (University of California Press, 1973)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על המוזיקה היפנית, באתר (http://japangeo.org.il/)
- על המוזיקה היפנית המסורתית באתר (https://web-japan.org)
- הצליל של קוטו באתר (https://matcha-jp.com)
- Koto, early 17th century, Japan, באתר (The Metropolitan Museum of Art)
- Koto no Koto על כלי נגינה מסורתיים יפאניים
- קוטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bruno Deschênes, [https://d1wqtxts1xzle7.cloudfront.net/77800903/Deschenes-Japanese_Traditional_Instrumental_Music-libre.pdf?1640968390=&response-content-disposition=inline%3B+filename%3DJapanese_Traditional_Instrumental_Music.pdf&Expires=1719094150&Signature=EYhSg3ze0xBCWlatwxSeI6~HdLyeWV04ALii0Zxe2K5JFud3bz4LLJKcfIiyBuqGznPKdQICA8ZUS68DsQ~COdQeEIZ1pluNgxQPq9Nq6uciEFbcD220meDBJc4uDy276WFZS7NemVuVdh~a2fiaapwqxucQj6PSyMKW4VsSz~TKKwecNTcbQ77dYpovYdEbUcDP1GXH2fkC7U1a8jWzRHDoCPD02jNt3Q7eNvSg9iof99IcRXVOH0R2ctBu4lSSj4vWIarCRywTwXDbRpd8m0-Fe2S--~R2VoW-hT46XLOJ33xy3EaxK1G6W8nCF~9Y3yVdpEGjANR9aLeqwSPJTg__&Key-Pair-Id=APKAJLOHF5GGSLRBV4ZA Japanese Traditional Instrumental Music An overview of solo and ensemble development], mustrad.org, 2001
- ^ Koto (musical instrument), new world encyclopedia
- ^ The Sounds of Tradition in the Art of Making Koto | November 2018 | Highlighting Japan, www.gov-online.go.jp
- ^ the editors of Encyclopaedia Britannica, [Britannica, The Editors of Encyclopaedia. "koto". Encyclopedia Britannica, 25 Mar. 2020, https://www.britannica.com/art/koto. Accessed 22 June 2024. koto musical instrument], britannica
- ^ A "Koto" by Any Other Name: Exploring Japanese Systems of Musical Instrument Classification on JSTOR, www.jstor.org (באנגלית)
