קולומבוס קרו

קולומבוס קרו
Columbus Crew SC
מידע כללי
שם מלא	Columbus Crew Soccer Club ; מועדון הכדורגל קולומבוס קרו
כינוי	קרו, הקרו (הצוות)
תאריך ייסוד	1994
אצטדיון	Lower.com פילד, קולומבוס, אוהיו ; (תכולה: 20,371)
נשיא	טים בזבצ'נקו
מאמן	קיילב פורטר
ליגה	MLS
	www.columbuscrew.com
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל קולומבוס קרו (באנגלית: Columbus Crew Soccer Club או Columbus Crew SC - (ה)צוות (של) קולומבוס) היא קבוצת כדורגל מהעיר קולומבוס, בירת אוהיו המשחקת בליגת ה-MLS. הקבוצה הייתה בבעלותו של למאר האנט עד למותו בשנת 2006, ולאחר מכן היא עברה לניהולו של בנו, קלארק. בשנת 2013 הפך אנתוני פריקורט למשקיע הראשי של הקבוצה, אך עקב ניסיונו להעביר את הזיכיון לאוסטין, קמה מחאה בקולומבוס, ולבסוף הקבוצה עברה לניהולה של קבוצת אנשי עסקים מקומית.

נכון להיום, מגרשה הביתי של הקבוצה הוא Lower.com פילד (נקרא על שם חברת נדל״ן מקומית שרכשה את זכויות השיום לאצטדיון). ממאי 1999 ועד יוני 2021, שימש אצטדיון מפרה, האצטדיון הראשון ב-MLS שהיה מיועד לכדורגל בלבד, כמגרשה הביתי של הקרו.

היסטוריה

קולומבוס קרו היא הקבוצה הוותיקה ביותר ב-MLS, שכן היא הייתה הראשונה שהצליחה להגיע לרף 10,000 המינויים העונתיים הנדרשים, על מנת להצטרף לליגה.^[1] הקבוצה החלה את משחקיה בליגה כבר בשנת 1996, עונת הייסוד של ה-MLS. עד לשנת 1998 שיחקה הקבוצה במגרשה הביתי הישן, אצטדיון אוהיו, ומשנת 1999 ועד 2021 היא שיחקה באצטדיון מפרה, האצטדיון הראשון ב-MLS שיועד לכדורגל בלבד. לאחר המעבר לאצטדיונה החדש, Lower.com פילד, שונה שמו של אצטדיון מפרה והוא נקרא כעת Historic Crew Stadium.

מחאת SaveTheCrew#

ב-17 באוקטובר 2017, הכריז נשיא הקבוצה, אנתוני פריקורט, על כוונתו להעתיק את הקבוצה מאוהיו לאוסטין, בירת טקסס.^[2] אחת הסיבות לבחירה דווקא באוסטין, הייתה היותה העיר האמריקנית היחידה עם אוכלוסייה של מעל 500,000 תושבים, ללא קבוצת ספורט מקצוענית.^[3] טענות נוספות שהועלו כדי להצדיק את המעבר הייתה הירידה במכירת הכרטיסים העונתיים (אל מתחת לרף המינימום – 10,000 מנויים לעונה), והעובדה שאצטדיון מפרה לא היה ממוקם ליד הדאונטאון של קולומבוס.

בעקבות הצהרתו של פריקורט על המעבר המתוכנן של הקרו לאוסטין, החלו אוהדי הקבוצה בקמפיין נרחב ברשתות החברתיות עם האשטאג SaveTheCrew#, ואף השיקו את אינטרנט ייעודי לקמפיין.^[4] בנוסף לרכישה מאסיבית של כרטיסים עונתיים, על מנת להחזיר את הקבוצה לרף 10,000 המנויים הנדרש, פעילי המחאה עירבו גורמי ממשל בעיר קולומבוס עצמה, ואף ניסו להשפיע על תוצאות ההצבעה של מועצת העיר אוסטין, בניסיון להביא את חבריה לדחות את הרעיון.^[5]

לאחר שהניסיון כשל, ופריקורט השיג רוב במועצת העיר של אוסטין להמשך המהלך, פנו פעילי המחאה לאפיק המשפטי, ותבעו את פריקורט ואת הקומישינר של ה-MLS, דון גרבר, בבית משפט באוהיו. בסיס התביעה הסתמך על חוק מקומי במדינת אוהיו (משנת 1996) הדורש מכל אדם המשתמש במשאבים ציבוריים או בכספי ציבור של המדינה לצורך מימון חלקי (או מלא) של קבוצת ספורט, המעוניין להעתיק קבוצה מקומית לעיר או למדינה אחרת, להצהיר על כוונותיו לפחות חצי שנה בטרם תחילת הליך העתקת הקבוצה. זו הייתה הפעם הראשונה שחוק זה, שנחקק עקב מעבר הקליבלנד בראונס לבולטימור, בשנת 1995, הועמד למבחן בבית המשפט.^[6]

Lower.com פילד, שנחנך ביולי 2021.

לבסוף הושגה פשרה לפיה הקרו תישאר בקולומבוס, ותעבור לבעלות של חברת אנשי עסקים מקומיים מאוהיו (ביניהם הבעלים של הקליבלנד בראונס),^[7] בעוד פריקורט יוכל להמשיך בפרויקט בו הוא החל באוסטין, והקבוצה הצטרפה לליגה בעונת 2021 כחלק מהרחבה של ה-MLS.^[8] בנוסף, אישרה מועצת העיר קולומבוס בניית אצטדיון חדש לקבוצה, באזור הדאונטאון,^[9] בו ממוקמים בין היתר גם מגרש הבייסבול Huntington Park, והיכל Nationwide Arena (המשמש את קבוצת ההוקי קולומבוס בלו ג'אקטס).

הישגים מקומיים

קולומבוס קרו זכתה בתואר הראשון שלה בשנת 2002, אז זכתה בגביע ארצות הברית הפתוח על שם למאר האנט, מקים המועדון. דבר זה הקנה לקבוצה, לראשונה, כרטיס לגביע CONCACAF לאלופות שנה לאחר מכן. בשנת 2004 קולומבוס קרו סיימה את העונה הסדירה עם מרבית הנקודות בליגה, אך לא זכתה באליפות מכיוון שהודחה בשלבי הנוק אאוט.

בשנת 2008 הצליחה הקבוצה לשחזר את ההישג משנת 2004, ולזכות שוב במגן האוהדים, אך הפעם הקבוצה הצליחה להעפיל אף לגמר ה-MLS ולזכות בגביע ה-MLS לאחר שניצחה באצטדיון מפרה, מגרשה הביתי, את הניו יורק רד בולס בתוצאה 3-1. בעונת 2020 המקוצרת (עקב מגפת הקורונה) סיימה הקבוצה במקום השלישי במחוז המזרחי (והרביעי בליגה). עם זאת, לאחר שפילדלפיה יוניון, טורונטו וספורטינג קנזס סיטי הודחו מהתחרות עוד לפני הגמר של כל מחוז, הפכה קולומבוס לקבוצה עם הניקוד הגבוה ביותר בליגה, שטרם הודחה, והובטח לה יתרון ביתיון בגמר המחוזי ובגמר ה-MLS. במשחק הגמר, פגשה קולומבוס את סיאטל סאונדרס שסיימה את עונת המשחקים הסדירה במקום השישי בליגה, וניצחה אותה 3-0 באצטדיון מפרה.

הישגים בינלאומיים

בשנת 2021, זכתה הקבוצה בתואר הבינלאומי הראשון שלה, לאחר שניצחה באצטדיון Lower.com פילד, בגמר גביע קמפאונס, את אלופת מקסיקו לשנת 2020, קרוז אזול, בתוצאה 2-0. בכך הפכה קולומבוס קרו לקבוצה השנייה מליגת ה-MLS (אחרי אטלנטה יונייטד) שזכתה בתואר זה, המהווה מעין "סופר קאפ" של הליגות האמריקנית והמקסיקנית.

היריבות עם סינסינטי

ערך מורחב – הדרבי של אוהיו

על אף הזמן הקצר יחסית שעבר מאז נוסד מועדון הכדורגל של סינסינטי,^[10] היריבות בין שני המועדונים התפתחה מהר מאד, בעיקר עקב נסיבות שמחוץ למגרש הכדורגל. בין הסיבות ליריבות בין המועדונים היא היריבות העירונית בין קולומבוס, בירת אוהיו, לבין סינסינטי, העיר הוותיקה ביותר במדינת אוהיו, המהווה מרכז מסחרי ותחבורתי חשוב באזור ה-TriState (נקודת מפגש הגבולות בין אוהיו, אינדיאנה וקנטקי). בנוסף, במהלך המאבק על השארת הקרו בקולומבוס, נטען כי אוהיו עצמה לא תיפגע, וכי אוהדי קולומבוס קרו יכולים להדרים את 120 הקילומטרים המפרידים בין הערים, אם ברצונם להמשיך ולצפות במשחקי MLS, דבר שהרגיז עוד יותר את אוהדי הקרו, שהחלו לחשוד שאישור הצטרפותה של סינסינטי לליגה נועד, בין היתר, כדי לאפשר את העתקת הקרו לאוסטין.^[11]

בעונת המשחקים של 2017, נפגשו הקבוצות לראשונה (במסגרת גביע ארצות הברית הפתוח), וסינסינטי, על אף שעדיין שיחקה בליגת המשנה באותו זמן, ניצחה את קולומבוס 1-0 ועלתה לשמינית הגמר (הודחה רק בחצי הגמר). עם זאת, נכון לתום עונת המשחקים 2021, סינסינטי טרם הצליחה לנצח משחק ליגה בקולומבוס, אך קולומבוס הצליחה לנצח בסינסינטי כבר פעמיים.

בנוסף ליריבות הישירה בין המועדונים, בשנת 2021 הוחלט כי משחק מוקדמות מונדיאל 2022 בין ארצות הברית למקסיקו, ה"קלאסיקו" של CONCACAF, יועתק מאצטדיונה החדש של קולומבוס קרו לאצטדיון החדש של סינסינטי, מה שרק העכיר עוד יותר את האווירה המתוחה במילא (על אף שמדובר במשחק נבחרת, ולא במשחק ליגה).^[12]

השלט לצד הדרך על ה-I-71, ממנו נגזר הכינוי של הדרבי.

הסלוגן Hell is Real

הכינוי המקובל באוהיו ליריבות בין המועדונים הוא Hell is Real.^[13] מקור השם הוא בשלט מיסיונרי שנמצא על כביש I-71 דרום (מקולומבוס לסינסינטי), והסלוגן אומץ על ידי אוהדי שתי הקבוצות כסמל ליריבות המרה ביניהן.^[14] עם זאת, ועל אף השימוש בביטויים המרמזים על איבה בין הצדדים, במהלך חצי עשור של יריבות,^[15] לא נרשמו תקריות אלימות בין קבוצות האוהדים במשחקים בין הקבוצות, ואין הפרדה בין מחנות האוהדים בימי דרבי (בתוך האצטדיונים או מחוצה להם).

יריבויות אחרות

מלבד הדרבי של אוהיו נגד סינסינטי, לקולומבוס קרו ישנן עוד מספר יריבויות עיקריות בליגה:

היריבויות עם שיקגו וטורונטו

היריבה הוותיקה ביותר של קולומבוס בליגה היא שיקגו פייר, וראשיתה עם הצטרפותה של שיקגו לליגה, בשנת 1998. כחמש שעות נסיעה מפרידות בין האצטדיון הביתי של הקרו לאצטדיון סיטגיק, ביתה של הפייר. לאור המרחק היחסית קצר (בסטנדרטים אמריקניים), כבר בשנות ה-90 החלו אוהדים משתי הערים נוסעים למשחקי חוץ,^[16] מה שיצר חיכוך בין מחנות האוהדים וליבה את היריבות. בנוסף, גם על כר הדשא הצליחו הקבוצות לגרום להגברת היריבות ביניהן. בשנת 1998 ניצחה שיקגו את קולומבוס בגמר גביע ארצות הברית הפתוח, ועשור לאחר מכן, בשנת 2008, ניצחה קולומבוס את שיקגו בקרב על המקום הראשון במזרח (בדרך לזכייה ראשונה בגביע ה-MLS).^[17]

היריבות של קולומבוס עם טורונטו, נובעת מסיבות דומות לזו עם שיקגו. כשש שעות נסיעה מפרידות בין מגרשה הביתי של קולומבוס לבימו פילד שבטורונטו, ולפיכך אוהדים משני המחנות נוסעים למשחקי החוץ של קבוצתם. עם זאת, נכון לשנת 2021, טרם הכריע משחק בין שתי הקבוצות על זכייה של אחת מהן בתואר כלשהו (או אובדן שלו).

היריבות עם אוסטין

היריבות עם אוסטין, שהחלה רק בעונת 2021, אינה קשורה לכדורגל באופן ישיר, והיא ברובה חד-צדדית (מהצד של קולומבוס). המרחק הרב בין הערים (כמעט 2,000 קילומטרים), והעובדה שאין טיסה ישירה המחברת ביניהן, לא מאפשרת לאוהדים משני המחנות להגיע למשחקי החוץ, אלא אם מזדמן להם להיות בעיר ביום משחק. עם זאת, סוגיית העברת הקרו לאוסטין יצר רגשות שליליים כנגד הקבוצה, ובמשחקיה של הקרו (גם לא נגד אוסטין) לא אחת ניתן לשמוע שירים בגנותה של אוסטין ובייחוד כנגד הבעלים שלה (נכון לשנת 2021) – אנתוני פריקורט. למעשה, מכיוון ששתי הקבוצות לא משחקו אף באותו מחוז של ה-MLS, הן נפגשות רק אחת לעונה (אלא אם הן נפגשות גם בגמר גביע ה-MLS) והיריבות שלהן על המגרש היא שולית ביותר.

סמלים

סמלה הראשון של הקבוצה, אשר שימש אותה בשנים 1996 – 2014, היה סמל ייחודי בלידת ה-MLS, שכן הוא כלל אנשים בתוך הלוגו. בחירה זו משקפת את כינוייה של הקבוצה "הצוות", ומטרת סמל זה הייתה לקשור את הקבוצה לעיר (ומדינה) שהייתה מזוהה בעשורים שלפני הקמת הקבוצה עם אנשי הצווארון הכחול של התעשייה הכבדה. בשנתיים הראשונות לקיומה של ה-MLS, הייתה הקרו אחת משתי הנציגות של המערב התיכון בליגה (השנייה הייתה קנזס סיטי ויזארדס), וקהל היעד שלה התפרס מעבר לגבולות העיר קולומבוס או מדינת אוהיו. באחד הפרקים של העונה החמישית בסדרה אבא חורג, אמא חורגת, ניתן גם לראות פוסטר עם לוגו של הקרו בדירתם של ג'יי.טי. למברט וריץ' האלקי. למעשה, עד שנת 2017, עת הצטרפה מינסוטה יונייטד לליגה, הייתה הקרו אחת משלוש נציגות בלבד של המערב התיכון בליגה כולה.^[18]

לאחר שאנתוני פריקורט לקח את המושכות בהנהלת הקרו, שינתה הקבוצה את סימלה בפעם הראשונה. ב-8 באוקטובר 2014 חשפה הקבוצה סמל חדש, שעוצב בקפידה רבה. הסמל הפך לעגול, כצורתו של כדורגל, והוא כלל בתוכו את שם העיר, ואת התוספת SC (מועדון כדורגל; באנגלית אמריקנית: Soccer Club). עשרת הפסים בתוך הסמל מייצגים את עשר הקבוצות המייסדות של הליגה (כולל הקרו בעצמה), והמספר "96" מייצג את שנת הצטרפותה של קולומבוס ל-MLS. הריבועים הזהובים-שחורים מייצגים את הדגלים שהאוהדים שישבו ביציע Nordecke המיתולוגי, הניפו במהלך משחקי הבית, ואשר הפכו מזוהים עם הקבוצה. העיגול האמצעי בסמל, עוצב בצורה דומה לעיגול הנמצא בדגל מדינת אוהיו, סמל לכך שהקבוצה מייצגת לא רק את העיר קולומבוס לבדה, אלא את מדינת אוהיו כולה.^[19]

הסמל המקורי של הקרו (1996–2014)
הסמל השני (2014–2021)
הסמל העדכני של הקבוצה (2021–הווה)

בשנת 2021, כחלק מהמיתוג החדש של הקבוצה, חשפה ההנהלה החדשה של הקרו את הלוגו הנוכחי של הקבוצה. שמה של העיר ושם הקבוצה הוצאו מהסמל עצמו (אך נכתבו מעליו ומתחתיו, בהתאמה), והאות C, המייצגת הן את שם העיר והן את שם הקבוצה, הוכנסה פנימה. שנת הייסוד, 96, גם היא הושארה בסמל החדש. למרות זאת, ועל אף מחאתם של אוהדי הקבוצה כנגד ניסיונו של פריקורט להעתיקה לאוסטין, הם קיבלו את הסמל החדש במורת רוח, ופתחו במחאה חדשה בסימן "Keep the Crew" (מאנגלית: "שמרו על הקרו").^[20] על אף שנכון לנובמבר 2021, הסמל החדש נשאר כמו שהוא, הקבוצה עצמה חזרה לשחק עם הסמל הישן על חולצות השחקנים.

אוהדים

עד שנת 2008, בטרם החליטה הנהלת הקרו על שינוי חלקו הצפוני של אצטדיון מפרה, והפיכתו לבמה (על מנת לאפשר הגדלת רווחים בפגרת הליגה), היו לקבוצה שלוש קבוצות אוהדים: Crew Supporters Union (מאנגלית: איחוד האוהדים של הקרו), Hudson Street Hooligans (מאנגלית: החוליגנים מרחוב האדסון^[21]), ו-La Turbina Amarilla (מספרדית: הטריבונה הצהובה). כל אחת מקבוצות האוהדים הייתה שונה מרעותה בקבוצת הגיל של חבריה, כמו גם במוצא האתני שלהם.

בניית הבמה החדשה, אילצה את שלוש קבוצות האוהדים לשבת בפינה הצפון-מזרחית של האצטדיון, יחדיו. לאור זאת, ארגוני האוהדים השונים התגבשו לארגון אחד, המתקרא Nordecke (מגרמנית: "הפינה הצפונית"). הבחירה בשם גרמני מדגישה את העבר של המורשת הגרמנית של העיר. החל משנת 2009, החלו אוהדים אלה לצאת יחד למשחקי החוץ של הקבוצה, מה שתרם לגיבושם. הצלחתה של קבוצת עידוד זו, הבאה את הקבוצה לקרוא ליציע הצפוני כולו (יציע העמידה) בLower.com פילד בשם Nordecke. ביציע זה, המקומות לא מסומנים,^[22] וסדר העמידה הוא בבחינת "כל הקודם זוכה".

תמונות ממשחק הנעילה של עונת 2021, ב-Lower.com פילד:

היציע הדרומי
היציע המערבי
היציע המזרחי
יציע ה-Nordecke

בעידוד הנהלת הקבוצה והשחקנים, אוהדי הקרו שרים לפני תחילת המשחק (בטרם העלייה לדשא ושירת ההמנון) את הפסקאות הראשונה והרביעית משירו של אלביס פרסלי Can't Help Falling in Love, כאשר את המילה you הם מחליפים ב-crew. במקרים רבים, שיר זה מבוצע גם בסיום המשחק, כשהשחקנים והצוות המקצועי שרים יחד עם הקהל. מנהג זה מוכר מיציעי אנפילד, שם האוהדים שרים את You'll Never Walk Alone של רוג'רס והמרשטיין לפני משחקיה של ליברפול.

שחקנים בולטים בתולדות המועדון

נתוני ההופעות והשערים מתייחסים למשחקי ליגה בלבד ונכונים ל-31 באוקטובר 2021.

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"

שם	לאום	עמדה	קריירה במועדון	הופעות	שערים
בריאן מקברייד	ארצות הברית ארצות הברית	חלוץ	1996–2003	161	62
ג'סטין מיראם	עיראק עיראק	חלוץ	2011–2017	188	37
זאק סטפן	ארצות הברית ארצות הברית	שוער	2016–2019	76	0

סטטיסטיקה ושיאים

הנתונים נכונים ל-31 באוקטובר 2021.

קבוצתיים

שיא ניצחונות (בעונת MLS סדירה): 19 (1999)
שיא הפסדים (בעונת MLS סדירה): 17 (1996, 1997, 1998, 2013)
שיא תוצאות תיקו (בעונת MLS סדירה): 13 (2004)
ניצחון שיא (בכל המסגרות): 6-1 (1998) נגד ניו אינגלנד רבולושן, (2001) נגד טמפה ביי מיוטיני
הפסד שיא (בכל המסגרות): 5-0 (2009) נגד קרוס אסול, (2017) נגד טורונטו
שיא שערים במשחק בודד (בכל המסגרות): 6-2 (2003) ניצחון נגד שיקגו פייר, (2011) הפסד נגד סיאטל סאונדרס
שיא קהל במשחק (בית): 31,550 (1996) נגד ניו יורק מטרוסטארס
שיא קהל (שלילי) במשחק (בית): 1,064 (2016) במסגרת הסיבוב הרביעי של גביע ארצות הברית הפתוח
שיא קהל ממוצע במשחקי בית (בעונת MLS סדירה): 18,950 (1996)

אישיים

שיאן הופעות (בכל המסגרות): צ'אד מרשל (277)
שיאן הבקעות (בכל המסגרות): בריאן מקברייד (79)
שיאן בישולים (בכל המסגרות): רוברט ורזיצ'ה (71)
שיא שערים מבעיטה חופשית ישירה (בעונת MLS סדירה): לוקאס זלראיאן (5)^[23]^[24]

העברות

הרכישה הכי יקרה: לוקאס זלראיאן ($7,000,000) מטיגרס ב-2019
המכירה הכי יקרה: זאק סטפן ($7,500,000) למנצ'סטר סיטי ב-2018

תארים

גביע ה-MLS‏

זכייה (3)

2008, 2020, 2023

סגנות (1)

2015

מגן האוהדים