קולכיצין

קולכיצין

נתונים כימיים
מסה מולרית	399.168188 יחידת מסה אטומית מאוחדת
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון	קטגוריית סיכון D (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C
מזהים
קוד ATC	M04AC01
מספר CAS	64-86-8
PubChem	6167
ChemSpider	5933

קולכיצין (Colchicine) הוא אלקלואיד המופק מצמח הסתוונית ומשמש ברפואה ובבוטניקה.

הקולכיצין הוא חומר רעיל, ולכן ניתן במינונים קטנים. הוא יעיל בהפגת כאבים, בדלקות מפרקים ובמקרים חריפים של שיגדון. התרופה מביאה לתוצאות אופטימליות כאשר נוטלים אותה מיד עם הופעת התסמינים הראשונים של המחלה. השימוש בצמח כמרפא לשיגדון תואר כבר במאה הראשונה לספירה על ידי הרופא היווני פדניוס דיוסקורידס במדריך לצמחי מרפא שכתב (De Materia Medica). הקולכיצין עצמו בודד ב-1820 על ידי שני כימאים צרפתים. התכונות האנטי דלקתיות ושיכוך כאבים המאפיינות אותו, נובעות מיכולתו להתרכב עם החלבון טובולין.

הקולכיצין מיוצר באופן סינתטי. בשנת 2009 הקולכיצין הוכר כתרופה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני לטיפול בקדחת ים תיכונית משפחתית, מחלה תורשתית הנפוצה באנשים ממוצא ים תיכוני לרבות יהודים ממוצא צפון אפריקאי ומארצות אגן הים התיכון. התרופה מסייעת להפחתת תדירות התקפי המחלה. נטילת קולכיצין אפקטיבית גם במניעת סיבוכים של מחלה זו, כגון אי ספיקת כליות, הנגרמים כתוצאה משקיעת חלבון בשם עמילואיד. התרופה משמשת גם לטיפול במחלות אחרות הקשורות בהצטברות חלבונים, כמו סקלרודרמה, עמילואידוזיס משני, וכן כתרופה אנטי-דלקתית לחולי תסמונת בכצ'ט. התרופה ניתנת בנטילה דרך הפה או בזריקה תוך-ורידית.

קולכיצין משמש גם כתרופה לטיפול בדלקת קרום הלב.

קולכיצין משמש כתרופה ברפואה וטרינרית, וזאת בהקשר למחלות בבעלי חיים, בהן קדחת שר-פיי (Shar Pei fever) בכלבים, המקבילה הווטרינרית לקדחת ים תיכונית משפחתית באדם. כמו כן משמש הקולכיצין לטיפול מקומי ביבלת נגיפית (Papillomatosi) על עטיני עיזים.^[1]

חברת ביוטכנולוגיה אוסטרלית פיתחה תרופה נגד תסמונת המעי הרגיז המכילה קולכיצין ותרופה אנטי דלקתית נוספת. חברת תרופות אנגלית מפתחת מהקולכיצין תרופה לטיפול בסרטן ונטורופתים משתמשים בו במגוון רחב של טיפולים, כולל כאבי גב.

לקולכיצין יש רמת ריפוי נמוכה, יחסית לרעילות שלו. תופעות הלוואי של טיפול בקולכיצין עלולות לגרום לבחילות, להפרעות בתפקוד המעיים ולהקטנה מסיבית במספר הכדוריות הלבנות. מינונים גבוהים יכולים להרוס את מח העצם ולגרום לאנמיה.^[2] תופעות אלו הופכות את התרופה לפופולרית פחות בטיפול בחולי שיגדון, והנטייה כיום היא מעבר לתרופות נוגדות דלקת אחרות.

הרעלת קולכיצין ניתנת להשוואה עם הרעלת ארסן. התסמינים מתחילים שעתיים עד 5 שעות לאחר הבליעה והם כוללים תחושת שרפה בפה ובגרון, חום, כאבי בטן, פגיעה במערכת העיכול וכשל כלייתי. תופעות אלו יכולות להמשך כ-24 שעות לאחר החשיפה לרעל. אחרי 24 עד 72 שעות, מתרחש כשל רב-מערכתי הכולל הלם עקב איבוד נוזלים רב שעלול לגרום למוות, נזק לכליות, אנמיה, חולשת שרירים וכשל נשימתי. ההחלמה מתחילה לאחר 6-8 ימים. אין אנטידוט (סם נגד) ספציפי נגד קולכיצין, אך קיימים מספר טיפולים.

בשנת 2007 פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקני קריאה להחזרת תמיסות קולכיצין להזרקה מתוצרת יצרן מסוים, עקב מקרי תמותה שנגרמו משימוש בתרופה. החברה מסרה כי "קולכיצין היא תרופה בלתי-צפויה, שעשויה לגרום לתופעות לוואי קשות בטיפול שגוי או ללא בדיקות מתאימות."^[3]

בבוטניקה משתמשים בקולכיצין לצרכים מסחריים, להשבחת זני צמחים ולגידול סוגי פירות ללא זרעים כמו מלון.

מדיה וקבצים בנושא קולכיצין בוויקישיתוף

• קולכיצין, באתר infomed
• קולכיצין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)