קוניהיקו קודאירה
 | |
| לידה | 16 במרץ 1915 טוקיו, יפן  |
|---|---|
| פטירה | 26 ביולי 1997 (בגיל 82) קופו, יפן |
| שם לידה | 小平 邦彦 |
| ענף מדעי | גאומטריה אלגברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט | Shokichi Iyanaga |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט | Walter Baily, James Morrow, Arnold Samuel Kas, Yoichi Miyaoka, Shigeru Iitaka, John Joseph Wavrik |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קוניהיקו קודאירה (ביפנית: 小平 邦彦; 16 במרץ 1915 - 26 ביולי 1997) היה מתמטיקאי יפני. זכה במדליית פילדס בשנת 1954 על תרומתו בתחום הגאומטריה אלגברית ועל אנליזה מרוכבת.[1][2][3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוניהיקו נולד בשנת 1915 בטוקיו. אביו, גונ-איצ'י קודאירה (1884–1976), היה דמות מפתח במשרד החקלאות בשנות השלושים ובין השנים 1938–1939 כיהן כסגן שר החקלאות. עם פרישתו ממשרד החקלאות, הוא נבחר לדיאט של יפן במהלך מלחמת העולם השנייה.[4] אמו, איצ'י קודאירה (1894–1993), הייתה בתו של המחנך והפוליטיקאי קיוג'י קנאי. אחיו הצעיר של קודאירה, נובוהיקו (1919-), הוא יועץ טכנולוגי מדעי בתחום המטאורולוגיה. קודאירה למד באוניברסיטת טוקיו, קיבל תואר ראשון במתמטיקה בשנת 1938, ותואר ראשון בפיזיקה בשנת 1941. באפריל 1949, הוא קיבל תואר שלישי במתמטיקה בהנחייתו של שוקיצ'י איינגה. במאי 1943, נשא קודאירה את סאיקו איינגה לאישה, ונולדו להם שלושה ילדים.[1]
בשנת 1949 קיבל קודאירה הזמנה מהרמן וייל להצטרף כעמית למכון למחקר מתקדם בפרינסטון ניו ג'רזי, שם נשאר עד 1961. לאחר שורת מינויים באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ואוניברסיטת סטנפורד, חזר קודאירה לאוניברסיטת טוקיו בשנת 1967.[2] בין השנים 1971–1973 כיהן קודאירה כדקאן האוניברסיטה. בשנות חייו המאוחרות גילה קודאירה עניין בהוראת המתמטיקה, ולימד באוניברסיטת גקושואין עד פרישתו לגמלאות בשנת 1985. בזמן זה כתב סדרת ספרי לימוד במתמטיקה לבתי ספר תיכון אשר תורגמו לאנגלית. הוא נפטר בעיר קופו ב-26 ביולי 1997, בגיל 82.[2]
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קודאירה היה פסנתרן למשך כל חייו, אך לקראת מותו התחרש, וזה פגע בו מאוד.[3]
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קודאירה ערך מחקרים רבים בנושא אינטגרלים הרמוניים ופיתח את תיאורית היריעות המרוכבות, שהשפיעה רבות על עולם הגאומטריה האלגברית ואנליזה מרוכבת. הוא חקר יריעות רימניות ויריעות קלריות, ובתחום זה הגיעה קודאירה להישגים חשובים ביותר. עליהם זכה במדליית פילדס. במשך שנים רבות הוא שיתף פעולה עם מתמטיקאי אמריקאי, דונלד קלייטון ספנסר, ויחד פיתחו תאוריה על דפורמציה של יריעות מרוכבות. קודאירה אחראי להוכחה של משפט רימן-רוך עבור פונקציות רבות משתנים.[2][3]
פרסים ומדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים זכה קודאירה בפרסים רבים:
- מדליית פילדס (1954)
- פרס אקדמיית יפן (1957)
- פרס מסדר התרבות (1957)
- פרס וולף (1985)
קודאירה נבחר כחבר האקדמיה הלאומית של יפן (1965), וחבר כבוד בחברה למתמטיקה של לונדון (1979).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קוניהיקו קודאירה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- קוניהיקו קודאירה, באתר MacTutor (באנגלית)
- אתר פרס וולף
- מאמר הנכתב על ידי Friedrich Hirzebruch, המתאר את מחקריו של קודאירה בפירוט
- מאמר הנכתב על ידי Donald C. Spencer, חברו הטוב של קודאירה, המתאר את חייו בקצרה.
- קוניהיקו קודאירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Shiing-shen Chern, Friedrich Hirzebruch, Wolf Prize in Mathematics, volume 1, world scientific, 2000
- ^ 1 2 3 4 Kodaira Kunihiko, Encyclopædia Britannica
- ^ 1 2 3 Notable Alumni: Kunihiko Kodaira, Tokyo University: The School of Science
- ^ Smith, Kerry Douglas, A Time of Crisis: Japan, the Great Depression, and Rural Revitalization, Harvard University Asia Center
| זוכי מדליית פילדס | ||
|---|---|---|
| המאה ה־20 | אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998) |  |
| המאה ה־21 | וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022) | |