קורס הצוערים של משרד החוץ

קורס הצוערים של משרד החוץ הישראלי הוא קורס מקצועי להכשרת דיפלומטים ישראליים. הקורס נמשך כחצי שנה והוא נפתח לפי צורכי המשרד (כל שנה עד שנתיים בממוצע).

תהליך ההכשרה של דיפלומטים מקצועיים לשירות החוץ הישראלי החל עוד טרם הקמת המדינה, עם הקמתו של המוסד להשתלמות, שכונה גם "בית הספר לדיפלומטים", בשנת 1946. תוכנית ההכשרה כללה בין היתר לימודי שפות, ציונות, לימודי ארץ ישראל, היסטוריה של העם היהודי, המזרח התיכון והיסטוריה כללית.^[1]

לאחר קום המדינה והקמת משרד החוץ, נעשו ניסיונות שונים להכין תוכנית הכשרה מקצועית לדיפלומטים חדשים. קורס הצוערים הראשון במתכונתו הנוכחית נפתח בינואר 1969. הקורס שנפתח בספטמבר 2015 היה הראשון שבו רוב נשי (14 משתתפות מתוך 26 צוערים).^[2] החל בשנת 2008 קובע תקנון שירות החוץ, כי קליטת עובדים לשירות החוץ תתאפשר אך ורק באמצעות מכרז קורס צוערים.

המספר הממוצע של המועמדים לקבלה לכל קורס הוא כ-2,000 איש, העוברים תהליך בחינה וסינון קפדניים הנמשך כמה חודשים. בסוף התהליך נבחרים ממשתתפי הקורס, המונה בדרך כלל כ-20 חניכים (כאחוז אחד ממספר המועמדים) ונמשך כחצי שנה. הצוערים המסיימים את הקורס מוצבים חלקם במטה משרד החוץ לתקופה של עד כשנה, שבה הם מתמחים באגפי המשרד השונים, או באחת מכמאה נציגויות ישראל בעולם. פעמים רבות השליחות הראשונה שהצוערים נשלחים אליה היא במדינות קשות שירות. סך תקופת ההתמחות של בוגרי הקורס (המכונים "צוערים") נמשכת חמש שנים, ובסופה הם נקלטים לשירות החוץ של ישראל כדיפלומטים מן המניין.

סאוסן נאטור-חסון היא האישה הדרוזית הראשונה שסיימה את הקורס.

לקורס שני מסלולים - המסלול המדיני, בו מוכשרים הצוערים לתפקידים מדיניים כגון: הסברה, כלכלה, תרבות, תקשורת ועוד, והמסלול החוץ מנהלי, בו מוכשרים הצוערים לתפקיד ניהול נציגויות בחו"ל בהיבטי הכספים, משאבי אנוש, ניהול נכסים, תקציבים ועוד. בעבר, היו מחזורים משולבים שהכשירו את הצוערים הן במימד המדיני והן בזה החוץ מנהלי.

במהלך הקורס, מכשירים את הצוערים במקצועות הדיפלומטיה השונים. בין היתר לומדים הצוערים מספר קורסי ניהול, שפות, היסטוריה ופוליטיקה בינלאומית, יהדות, ציונות ואטיקט דיפלומטי. בנוסף, כולל הקורס סיורים, אירועי תרבות, הרצאות העשרה במגוון תחומים, שבוע התנסות בעבודה דיפלומטית באחת מנציגויות ישראל בעולם וכן מפגשים עם דמויות בולטות מעולם הפוליטיקה, הכלכלה, הרוח והחברה בישראל.

הדרישות המינימליות להגשת מועמדות לקורס הן אזרחות ישראלית, תואר ראשון ממוסד אקדמי המוכר על ידי המל"ג ושליטה בשפה האנגלית. המועמדים אשר עוברים את סף הקבלה הראשוני ימשיכו לשלבים נוספים הכוללים מבחנים שונים, סדרה של ראיונות, בחינת כישורים חברתיים ודינמיקה קבוצתית, תחקיר ביטחוני ואבחון פסיכולוגי. השלב הראשון של המבחנים דומה לבחינה פסיכוטכנית וכולל שאלות בהבנת הנקרא, מתמטיקה, אנגלית, חשיבה צורנית, לוגיקה, אנלוגיות וידע כללי. בנוסף מתבקש הנבחן לכתוב חיבור או לבצע עבודת תרגום בשפות בהן הוא בקיא. השלב השני כולל יום מרוכז ובו בחינת כישורים חברתיים, כישורי מנהיגות, יכולת הבעה בעל פה, עמידה מול קהל ודינמיקה קבוצתית. השלב השלישי מתפרס בדרך כלל על פני יומיים וכולל לינה. שלב זה נועד לבחון לעומק כישורים ייחודיים הנחוצים לעבודת הדיפלומט בנציגות בחו"ל. מועמד אשר צולח את שלושת השלבים מוזמן לתחקיר ביטחוני ולאבחון פסיכולוגי. מי שנמצא כשיר מבחינה ביטחונית ואישיותית מתקבל לקורס.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2015 על ניהול כוח האדם במשרד החוץ, נמתחה ביקורת חריפה על כך שבשנים 2010–2014 משרד החוץ לא קלט צוערים חדשים בהתאם לצרכיו או בהתאם למספר העובדים שפרשו באותה תקופה, והעדיף תחת זאת לאייש את תקני שירות החוץ בעובדי השירות המינהלי, אשר חלק ניכר מהם אינו כשיר לשרת בנציגויות. הדו"ח מצטט את מסמכי הנהלת המשרד מהם עולה, כי קיים מחסור בצוערים הנובע מפערים בהיקף גיוס הצוערים שהחלו בשנת 2000 עקב יישום החלטות ממשלה לקיצוץ כוח אדם בשירות המדינה.^[3]

• לייצג את ישראל בחו"ל – קורס הצוערים של משרד החוץ, באתר משרד החוץ
• דף הפייסבוק של קורס הצוערים
• יניר קוזין, ‏אפריקה IN: צוערי משרד החוץ פותחים את הלב לקראת השליחות הראשונה, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2018